פורום נסיונות פעילים (עמוד 1793)

בהתחשב בזה שחצי מהזמן שלי נוסע בנסיעות
להלן
אוכללל |נואש|

פסדר, גם אני סיימתי עם בגרות מסויימת לפני כולם

 

אבל בקטע שאנגלית זה...

לאיודע. אפעם לא הצלחתי. אני ממש מעפן

וזהו

נגמר

(ומשומה הצלחתי את המבחן. משו מוזר קרה פה. ב"ה)

גאים בך!

אני יכול לעזור?

אוכל אולי לעזור לך לנסות להסתדר עם הקשיים בבית שלך עכשיו?

לשמח?

משו אחר?

 

אתה יכול לסמס אם יש לך כוח. יש לך את המספר שלי עדיין?

הודעות אצלי נמחקות

לבבות מתים תזכורות עולות ונקברות של ספירת העומר


הצפות חוזרות ונישנות.


מה איתך?

גם נדמה לך וגם אני כאן, בעיקר בגלל שנדמה לך
שלום!

אני חושבת שהוא לא שייך באופן הדוק למילה דמיון. אולי לדימוי.

לא יודעת אם סמנטית זה נכון, סתם ככה בתחושה שלי.

 

ועכשיו תסביר את ה'בעיקר בגלל שנדמה לך'?

 

ושלם שלום לכבודו. שולחת את התזכורת שהייתה אמורה להיות תזכורת יומית אבל אני כמובן יוצאת מנקודת הנחה שאני מציקה אז היא תזכורת בכל פעם שיוצא לנו לדבר.

מה שלומך?

שורש דמ"י מן הסתם. כח המדמה וביצועיו המרשימים.

למה לצאת מנקודת הנחה שמה שמדמיינים הוא לא אמיתי? גם את המציאות ה"אמיתית" חווים דרך הדמיון.
אני כאן בעיקר בגלל שנדמה לך, כי אם הייתה מציאות שבה יכולתי להיות כאן בלי שהיה נדמה לך - לא הייתה להיותי כאן משמעות כלשהי.

תודה על התזכורת (:

שלומי בסדר. לומדים וזה
מה שלומך?

אולי ההבדל הוא שאני מייחסת לדמיון עולם שלא שייך למציאות. לא למציאות העכשווית, בכל אופן. אין דבר כזה לדמיין את העבר. זה או להיזכר בו או לא לחשוב עליו בכלל. הדמיון שייך לעתיד או למה שלא קיים. לפחות בעיניי.

 

בשמחה אני מתכוונת לזה

 

אתה נבחן באנגלית מחר?

אני מדחיקה במרץ את תחושות הבדידות על ידי פטפוט בלתי נלאה.

אם כי התקווה מציפה את כולי.

הדמיון שייך לחלק ה"רך" שבתודעה (חסר החוקיות), והמציאות הרגילה שייכת לחלק הקשיח שלה. אין הבדל מהותי בין דמיון למציאות; שניהם אמיתיים באותה המידה. הבעיה היא שהאדם זקוק לחוקיות כדי להתנהל, ולכן ולאט לאט הוא הפריד בין הדמיון למציאות הקשיחה, ויצר אשליה שכאילו יש מציאות אחת שיותר אמיתית מהאחרות.

תודה.

כן.
אוי. הייתי מציע פתרונות אבל בדכ אני לא מכיר כאלו
תקווה זה נהדר

אם אני מדמיינת שיושב איתי כאן ילד שיוולד לי עוד עשר שנים נניח. בשום מצב שבעולם לא יוולד אותו ילד בדיוק, נכון? זו לא מציאות.

 

בהצלחה!

אין פתרון. נותנים לזמן לעשות את שלו

אפשר להגיד שזה מייצג משהו אידאי שקשה להבין איך בדיוק הוא בא לידי ביטוי במציאות המוכרת. אבל זו נבואה, ככה היא עובדת, רק ביותר מחודד.
אם מישהו ידמיין במהלך פסיכוזה או סתם שהוא משיח, כנראה שבאמת יש בו ניצוץ משיח מאוד נוכח.
מהרב קוק לדוגמה:
היה אחד בלונדון, שחשב את עצמו למשיח. הלכו עמו לפסיכולוגים
ואף ל'יהודים טובים' - וללא הועיל. לא יכלו להוציא ממנו את שגעונו.
הביאוהו לפני הרב. אמר לו הרב: 'דע לך שזה נכון,
שאתה - במידה מסוימת - משיח, שהרי בכל יהודי יש ניצוץ של משיח,
לזה ניצוץ קטן יותר ולזה ניצוץ גדול יותר. ואצלך זה במידה גדולה.
אך התועלת שבדבר היא רק - אם אין מדברים על זה,
ואילו כשמדברים על כך - אפשר להפסיד זאת חס ושלום.
(שיחות הראי"ה).
יש גם אצל רבי נחמן דברים דומים.

אבל לגבי ההווה זה פשוט יותר - אם את מדמיינת
מפלצות/דמויות מסרט/מלאכים/עולמות עליונים את בהחלט רואה אותם, והם אמיתיים לגמרי.

תודה.
תרגישי טוב

יש דמיון בעל כורחך- כמו ילד שמדמיין מפלצות או שאריות של דמיונות אחרי סרט, ויש דמיונות שאתה בונה ומתכנן. כמו סצנה מסרט. אתה מרכיב שיחה עם מי שיושב מולך, גם אם האדם הזה לא קיים.

מאיפה זה מגיע, איך זה משפיע עליך, לאן זה ממשיך.

אם נגיד אני הולדת ברחוב ורואה פתאום דמות של איש ורק אחרי כמה שניות מבינה שהוא לא היה קיים שם- זה דמיון שכנראה נוגע במציאות באיזושהי רמה- גם אם מציאות בתוכי שמחפשת הזדמנות לצאת החוצה.

אבל אם אני הולכת ברחוב וגורמת לעצמי לדמיין מישהו שהולך לידי ושומר שאף אחד לא יתחיל לדבר איתי כי אני נורא מפחדת משיחות עם אנשים זרים, אז זו מציאות שאני יוצרת אותה ואחראית עליה, אבל לאו דווקא מציאות.

ועכשיו מה שאמרתי גורם לי להבין שזו מציאות אחרת פשוט. לא בהכרח משהו שקורה, אבל כן משהו שקיים. איזושהי השתקפות של הפנימיות בצורה שאני יכולה להבין.

שזה מעניין, אף פעם לא חשבתי על זה ככה.

כמובן, תלוי מה נכלל בהגדרת מציאות. אבל תחושות ותת מודע נכללים, לפחות מבחינתי.

ושהדמיון הוא תוצר של המוח, לא דבר אמיתי.
אבל למה לקבל קביעה כזאת? אין סיבה להניח שיש מציאות מחוץ לתודעה. לכן אין הבדל אמיתי בין דמיון למציאות הרגילה. השאלה היא כמה אנשים חווים אותה. המציאות הרגילה היא חלום אדיר של כל האנושות והדמיון הוא חלומות אישיים. את המרחב הציבורי מילאו בני האדם בחוקי טבע, ובמרחב הפרטי יש מקום להתגלות ולעולמות גולמיים.

תת מודע הוא כלי חזק מאוד. (אולי נכון יותר לומר שיש מציאות לפני התודעה)

ושוב, תלוי איזה דמיון. "חברים דמיוניים" הם תוצר של המוח. אנחנו לא בספר של יואב בלום.

אני יכולה לצאת מנקודת הנחה שהכול אחד- גם מה שבמוח שלי ולא יוצא החוצה וגם מה שאני רואה מסביבי. אבל במה זה יתרום לי? או שאני אתחיל לפגוע באנשים בקצב מסחרר, או שאני אפסיק לייחס משמעות- לעצמי או לאחרים. כך או כך אני אאבד איזשהו גבול ששומר עליי "נורמלית", ובנורמלית אני מתכוונת לחיות חיים תקינים- החיים היחידים שאני מכירה ורוצה לחיות. אם אבטל את הגבול הזה- בין מה שקיים למה שקיים רק בתוכי- אני אאבד המון, וזה לא איך שבני אדם עובדים.

כמובן שאפשר להתעלות מעל כל זה וכו' וכו' אבל באמת, כמה אנשים יכולים להתעלות מעל כל זה ולהגיע למקום טוב?

גם אף מטריאליסט לא הצליח להסביר איך המוח הופך חומר לתודעה שאנחנו חווים.
חלק מחוקרי המוח פשוט מניחים את המבוקש, שלא ייתכן שיש משהו שהוא לא חומרי, ולכן הם יסבירו ש"זה פשוט קורה" או שיגידו שבאמת אין להם מושג איך זה קורה, אבל לא ייתכן משהו אחר.


גם את קיומן של תודעות של אנשים אחרים אני לא יכול להוכיח, אבל זה עדיין סביר יותר, כי קשה להניח שתודעה בודדת תייצר מציאות כל כך מורכבת.

כשאתה אומר קיום מחוץ לתודעה- למה אתה מתכוון?

חיים אי שם ביקום אחר? משהו שמעל אלוהים? מה שנקרא תת מודע? כי יש תודעה, ויש שני דברים שמחוץ לה- מה שקשור אלינו ומתרחש בתוכנו, ובסופו של דבר משפיע עלינו- כמו טראומות, זיכרונות שהדחקנו, השפעות של פרסומות שלא הצלחנו לעבד לכדי מסקנה מילולית. הדבר השני הוא החיים שמסביבנו ולא תלויים בנו כדי להתקיים- אנשים אחרים, העצים, האוויר. את חלקם משהו ייצר- משהו שבני אדם השפיעו עליו- אבל באיזשהו שלב ההשפעה של היוצר כבר לא קיימת, ואיכשהו זה לא מתפוגג (זה ההבדל בין בריאה ליצירה של דבר קיים). העץ ימשיך לצמוח גם אם אני אפסיק להשקות אותו, הילד שלי ימשיך לחיות גם אם אני אמות. זאת אומרת שיש חיים מחוץ לתודעה הפרטית שלי. וגם אם הכול היה מת- גם אם היה פה ריק. גם ריק הוא משהו.

זה כמו השאלה הזו אם נופל עץ ביער שומם, האם הוא השמיע רעש של נפילה. הרי ישנם התדרים שהוא מפיק מהנפילה- גם אם אין שם אוזניים שיתרגמו אותם לצליל הנפילה שאנחנו מכירים, עדיין קיים מה שיכול להוביל לצליל הזה.

אנחנו לא יכולים להבין את שפת הדולפינים, הם מדברים בתדר שאנחנו לא קולטים. אבל האם הוא לא קיים?

אני לא אומר שהכל לא קיים, אני אומר שהכל קיים בתודעה. זה פשוט אומר שאין דבר כזה מציאות שנמצאת "שם בחוץ". זה לא מפחית מהממשות של הקיום, אלא רק מרחיב אותה למחוזות אחרים.

עצים לא נופלים אם אנחנו לא רואים אותם. התצפית האנושית היא זו שמקיימת את הטבע (תיאוריית הקוונטים כבר גילתה את ההשפעה של התצפית על התופעות).
כמו שבחלום עץ שאת לא רואה קיים רק במרחב הפוטנציאלי, ככה גם במציאות הרגילה. יער ריק או אוקיינוס שומם מחכים לתודעה שתממש את האפשרות שלהם להתקיים.

לגבי הדולפינים, זה תלוי בשאלה האם לבע"ח יש תודעה. דקארט חשב שלא.
אבל מבחינתנו, בטח שיש שפה כזאת כחלק מהתופעות בטבע לפחות.

* זה לא רעיון שלקוח מהמופע של טרומן, אלא אסכולה בפילוספיה (אידיאליזם)

עמדתי מול העץ וראיתי אותו מולי, נטוע בקרקע. אחרי יומיים חזרתי, ואני יודעת בוודאות שלא היה שם אף אחד ביומיים האלו- כי הייתה סערת שלג נוראית וחא הייתה אפשרות לצאת מהבית. אין טביעות רגליים מסביב. אבל העץ כבר לא נטוע בקרקע אלא שבור כולו על השלג.
הוא לא נפל? הוא פשוט קיים בצורה אחרת?

כשלא ראו אותו הוא היה קיים באופן פוטנציאלי/בתודעה כללית (אלוהית?)

לא באופן פוטנציאלי. כן בתודעה כללית

פשוט אפשר להגיד שבאלוהות גם מה שנמצא בפוטנציאל קיים (בחב"ד זה נקרא "מלכות דאור אין סוף" - שהקב"ה מלך לפני שברא עולם - "אשר מלך בטרם כל יציר נברא")

רגשות? מחשבות? רצונות? אין להם קיום אבל הם קיימים

והאמת היא שהרצונות והמחשבות קיימים יותר מדברים אחרים. הרי הם עיקר העולם. הרצון הוא הדחף הבסיסי שמניע את כל העולם, הנסיון להימלט מהסבל המשותף.
הם פשוט קיימים כאידאה, כדבר טהור יותר, שממילא קשה לנו להבין את הפשר שלו.

שישנה מציאות ויש בה דברים שהם אולי מושפעים ממנה אבל הם לא בדיוק מציאותיים

פשוט אמרתי שהיא מתקיימת על מצע אחר; לא במרחב החלל זמן, אלא בתודעה. ואם ככה, פשוט נוספים דברים לקיום, כי לא רק דברים "חיצוניים" קיימים, אלא גם היצורים והעולמות שחושבים אותם.

אין לי מושג איך הגענו עד לכאן. אבל היה מעניין אז תכף אקרא שוב ואזכר 😅

אם תרצי ספר קליל בעניין שיסביר את הרציונל בהרחבה...

ובחנויות בתשלום

 

למה אין לי כסף אפילו לאוטובוס לירושלים.
איזה ספר זה?

אם תהיי בגוש...

 

פנטזיהדות

היי דווקא רציתי לקרוא אותו!
אממ דווקא יש סיכוי שאגיע לגוש מתישהו בשלושה חודשים הקרובים.

תעדכני 

בשמיעה רגילה אנחנו לא שומעים אותם. אבל דרך מכשירים אנחנו יכולים לשמוע אותם. אז גם לפי האידיאליזם, וגם לפי מי שאומר שלחיות אין תודעה. שפת הדולפינים קיימת.

את שואלת בשבילך?

זה מעניין?

אי אפשר לומר שזה מעניין, אבל זה חמוד.

וגם אוהבת את השחקנים שם

(אבוקדוס)

| אבוקדוס |

(אבוקדוס)

נו פסדר. יבוא. רק לפני שניה בכלל נהיה שמותר לך.

למה אתה צריך רכב בינתיים? 

יבוא? מתי? עוד 10 שנים

אז מה? דווקא בגלל זה.
חשבתי שאני יתחיל כבר לפני כמה חודשים ופתאום קיבלתי מציאות אחרת (אהמ) לפנים..אס זה לא אפשרי 🙈
צריך רישיון.לא רכב

3 כזה..

 

ממ...

אם הייתי רוצה רישיון ב' הייתי יכול יותר מוקדם

רישיון ג' יכולתי להתחיל לפני איזה חודשיים בערך

ג זה למשאית

לנו יש רכב גדול שקצת דומה למשאית וזה נוראי לעשות איתו רוורס

הכי מגניב זה רכבים גדולים

אפילו בפלימוביל אני זוכר שהכי אהבתי את המשאיות והטרקטורים. גם משחקי מחשב 🙈