אני חושבת שהוא לא שייך באופן הדוק למילה דמיון. אולי לדימוי.

לא יודעת אם סמנטית זה נכון, סתם ככה בתחושה שלי.

ועכשיו תסביר את ה'בעיקר בגלל שנדמה לך'?

ושלם שלום לכבודו. שולחת את התזכורת שהייתה אמורה להיות תזכורת יומית אבל אני כמובן יוצאת מנקודת הנחה שאני מציקה אז היא תזכורת בכל פעם שיוצא לנו לדבר.

מה שלומך?

אולי ההבדל הוא שאני מייחסת לדמיון עולם שלא שייך למציאות. לא למציאות העכשווית, בכל אופן. אין דבר כזה לדמיין את העבר. זה או להיזכר בו או לא לחשוב עליו בכלל. הדמיון שייך לעתיד או למה שלא קיים. לפחות בעיניי.

בשמחה אני מתכוונת לזה

אתה נבחן באנגלית מחר?

אני מדחיקה במרץ את תחושות הבדידות על ידי פטפוט בלתי נלאה.

אם כי התקווה מציפה את כולי.

אם אני מדמיינת שיושב איתי כאן ילד שיוולד לי עוד עשר שנים נניח. בשום מצב שבעולם לא יוולד אותו ילד בדיוק, נכון? זו לא מציאות.

בהצלחה!

אין פתרון. נותנים לזמן לעשות את שלו

יש דמיון בעל כורחך- כמו ילד שמדמיין מפלצות או שאריות של דמיונות אחרי סרט, ויש דמיונות שאתה בונה ומתכנן. כמו סצנה מסרט. אתה מרכיב שיחה עם מי שיושב מולך, גם אם האדם הזה לא קיים.

מאיפה זה מגיע, איך זה משפיע עליך, לאן זה ממשיך.

אם נגיד אני הולדת ברחוב ורואה פתאום דמות של איש ורק אחרי כמה שניות מבינה שהוא לא היה קיים שם- זה דמיון שכנראה נוגע במציאות באיזושהי רמה- גם אם מציאות בתוכי שמחפשת הזדמנות לצאת החוצה.

אבל אם אני הולכת ברחוב וגורמת לעצמי לדמיין מישהו שהולך לידי ושומר שאף אחד לא יתחיל לדבר איתי כי אני נורא מפחדת משיחות עם אנשים זרים, אז זו מציאות שאני יוצרת אותה ואחראית עליה, אבל לאו דווקא מציאות.

ועכשיו מה שאמרתי גורם לי להבין שזו מציאות אחרת פשוט. לא בהכרח משהו שקורה, אבל כן משהו שקיים. איזושהי השתקפות של הפנימיות בצורה שאני יכולה להבין.

שזה מעניין, אף פעם לא חשבתי על זה ככה.

כמובן, תלוי מה נכלל בהגדרת מציאות. אבל תחושות ותת מודע נכללים, לפחות מבחינתי.

תת מודע הוא כלי חזק מאוד. (אולי נכון יותר לומר שיש מציאות לפני התודעה)

ושוב, תלוי איזה דמיון. "חברים דמיוניים" הם תוצר של המוח. אנחנו לא בספר של יואב בלום.

אני יכולה לצאת מנקודת הנחה שהכול אחד- גם מה שבמוח שלי ולא יוצא החוצה וגם מה שאני רואה מסביבי. אבל במה זה יתרום לי? או שאני אתחיל לפגוע באנשים בקצב מסחרר, או שאני אפסיק לייחס משמעות- לעצמי או לאחרים. כך או כך אני אאבד איזשהו גבול ששומר עליי "נורמלית", ובנורמלית אני מתכוונת לחיות חיים תקינים- החיים היחידים שאני מכירה ורוצה לחיות. אם אבטל את הגבול הזה- בין מה שקיים למה שקיים רק בתוכי- אני אאבד המון, וזה לא איך שבני אדם עובדים.

כמובן שאפשר להתעלות מעל כל זה וכו' וכו' אבל באמת, כמה אנשים יכולים להתעלות מעל כל זה ולהגיע למקום טוב?

כשאתה אומר קיום מחוץ לתודעה- למה אתה מתכוון?

חיים אי שם ביקום אחר? משהו שמעל אלוהים? מה שנקרא תת מודע? כי יש תודעה, ויש שני דברים שמחוץ לה- מה שקשור אלינו ומתרחש בתוכנו, ובסופו של דבר משפיע עלינו- כמו טראומות, זיכרונות שהדחקנו, השפעות של פרסומות שלא הצלחנו לעבד לכדי מסקנה מילולית. הדבר השני הוא החיים שמסביבנו ולא תלויים בנו כדי להתקיים- אנשים אחרים, העצים, האוויר. את חלקם משהו ייצר- משהו שבני אדם השפיעו עליו- אבל באיזשהו שלב ההשפעה של היוצר כבר לא קיימת, ואיכשהו זה לא מתפוגג (זה ההבדל בין בריאה ליצירה של דבר קיים). העץ ימשיך לצמוח גם אם אני אפסיק להשקות אותו, הילד שלי ימשיך לחיות גם אם אני אמות. זאת אומרת שיש חיים מחוץ לתודעה הפרטית שלי. וגם אם הכול היה מת- גם אם היה פה ריק. גם ריק הוא משהו.

זה כמו השאלה הזו אם נופל עץ ביער שומם, האם הוא השמיע רעש של נפילה. הרי ישנם התדרים שהוא מפיק מהנפילה- גם אם אין שם אוזניים שיתרגמו אותם לצליל הנפילה שאנחנו מכירים, עדיין קיים מה שיכול להוביל לצליל הזה.

אנחנו לא יכולים להבין את שפת הדולפינים, הם מדברים בתדר שאנחנו לא קולטים. אבל האם הוא לא קיים?

ובחנויות בתשלום

אם תהיי בגוש...

פנטזיהדות

תעדכני 

בשמיעה רגילה אנחנו לא שומעים אותם. אבל דרך מכשירים אנחנו יכולים לשמוע אותם. אז גם לפי האידיאליזם, וגם לפי מי שאומר שלחיות אין תודעה. שפת הדולפינים קיימת.

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.