שרשור חדש
#*#*~₪&&#משתלמת
תוכן ריק. כי זה אנחנו!
@#**#¢^°£~•משתלמת
כי ככה...משתלמת
ואי אפשר להתכחש למציאות.
@*₪₪#"';:**#משתלמת
*@#"##₪@*"^€¢¢משתלמת
##@##*"**₪@משתלמת
כי את את כל מה שיש לי...
##@*₪***@משתלמת
*** *** ***** ****!!
##*@₪%%£%משתלמת
*** ** **** *** *** ** ***!
אני מקווה שכל זה לא נכתב בגללי..גיטרה אדומהאחרונה
הממ הממ אל תהרגי אותי |מתחנן|גיטרה אדומה
כמה הצעצוע הזה שהבאת לי עולה?כמובן שהוא אבד לי.מקווה שלא ניקשרת אליו.נקנה לך חדש
@שוליינית
את יודעת מה הנס שלך?שוליינית
שמחר אני לא בביס.

סתם סתם בקטנה. אני אמצא חדש.
גם אם היית בבצפר,אני לא הייתי.אהיה במיטהגיטרה אדומה
ויעני נלמד גם למדעים.
וחוצמיזה שלא כדאי להרוג אותי בכזה יום.מספיק יש אנשים שזוכרים אותם כבר היום.

אה אז אחלה!נשארנו חברות?הכל בא למקומו בשלום?!
מי לומד למדעים?שוליינית
נו נו. אז לא יזיק אם עוד מישהי תצטרף אליהם.

בלנדר
אני.סתם.בתכנון..גיטרה אדומהאחרונה
הממ אם כך אז מסכימה.

מיקסר
מים רבים לא יוכלו לכבותאופק.
את האהבה
ונהרות לא ישטפוה


(אולי הישיבה בבכי
בלי מישהו להניח עליו ראש
בלי מישהו לשיר עמו את מילות האבל
היא ידיעת השכול)
מסתבר שבלנדסטון לא נתפס באשגיטרה אדומה
מצ׳וגעת אחת,,,,,,,,אחרונה
..אליה2
היה לי כל כך הרבה לכתוב כשהמסך הקרין תמונות נופלים ועכשיו פתאום הכל נעלם

אולי בכל זאת

אתה תמיד יכול להגיד שנתת יותר אבל איכשהו המעשים שלך מתגמדים לעומת ההספד שיכל להיות עליך

אני אחת כזאת שלא רגישה בדרך כלל אבל יום השואה הזה שיתק אותי, לחץ עליי כבר כל כך שלא יכולתי וברחתי לציניות ולשחור, אבל בדיחות שואה לא עוזרות, הן רק חונקות אותי יותר
אז לגמרי יכולתי לשחרר נשיפה ארוכה כזאת כשהיום הזה נגמר, כי שואה זו תקופה שחורה וחונקת שלך תמצא בה את הטוב

וזיכרון זה לזכור, לזכור ולהמשיך לזכור ולאהוב לזכור ולחיות
יום הזיכרון מחיה אותי לגמרי ככה, מזכיר לי איפה אני חיה ולמה שווה כל כך לחיות כאן ואפילו למות כאן, קידוש החיים על ידי המוות

אני מפחדת נורא מחוסר אונים ובשואה היה חוסר אונים מזעזע וכאן זה ההפך, כאן זו יוזמה כאן יש לנו דרך לפעול כאן אנחנו חייבים לפעול ויודעים לפעול ומצליחים לפעול
אז אולי זה מוזר, אבל יום הזיכרון יותר משחרר אותי מיום השואה, יום הזיכרון בא לפני יום העצמאות כדי להכין אותנו לכל זה

בסוף כולנו ניפגש שם למעלה נכון
זאת הנחמה שלי, של בעצם מוות זה גוף דומם ונשמה שהולכת לטייל אבל משהו נשאר למטה
מה זה בכלל כמה עשרות שנים בשביל נצח שבשבילו נלחמת


וזה תמיד גורם לי לחשוב, האם כדאי לכתוב צוואה שתהיה, שאם יקרה משהו ישאר להם משהו ממני
זה בדיוק מה שעלה לי היוםעיגול שחוראחרונה
חזרתי לאכול מצה עם שוקולד.גיטרה אדומה
אתם יודעים מה הבעיה בי?שוליינית
שאני עושה הכל בערך. אם אני ארצה להיות יום אחד מנתחת זה יהיה כזה- 'הכנסתי את הלב בערך למקום, תפרתי בערך את הבטן, לא נורא מקסימום הבנאדם יחיה יום-יומיים-שנתיים-שלוש פחות.'

וגם שאני חושבת יותר מדי על עצמי.
...משתלמת
אעאעאע
...גיטרה אדומה
ילדה.מאיתך?
...משתלמת
את. שואף לטוב. איך את?
...גיטרה אדומה
וואי באמת?משמח ממש.אני בסדר..
...משתלמת
שואף...
אני יותר מאשמח שתתקשרי.
...גיטרה אדומה
למה להתקשר?אני בסדר.ישמשהו מסויים?
...משתלמת
עזבי
...גיטרה אדומה
חזרתי לא מזמן.תהיי ערה עוד חצי שעה?
...משתלמת
לא יודעת. לא חשוב.
...גיטרה אדומהאחרונה
פפף.סליחה.
וואו הוא מתגייס בשני.אבא אמא והיא באותו.מ.גיטרה אדומה
..שוליינית
עשן.
ירייה.
דם.
עוד מודעה בשחור לבן נתלית על הלוח.

קדיש.
דמעות.
מי כאן?מהזה שקט בשבילכם?גיטרה אדומה


אני. חוסר רעש?קיבוצניקית
אכןמה יוצר לך את השקט?החוסר רעש בעצמו?גיטרה אדומה


זמן לעצמי.פשוט אמת.
וואו שנים לא היה לי זמן לעצמי.גיטרה אדומה

 

 

 

 

 

 

 

(ישמצב שאת בירושליים מחר?)

תמצאי בתוך העומס. חייב למצוא!פשוט אמת.
אני אישית לא מסוגלת בלי זמן לעצמי בכלל..
ולא חייב הרבה זמן.

(ומחר לא. בכללי אני לאיודעת מתי יצא לי בזמן הקרוב..)
ממ..צודקת בהחלט.אני צריכה למצוא באמת זמןגיטרה אדומהאחרונה
תלוי מתי,,,,,,,,
לקרוא הודעות שלי בפורום מלפני שנה וחצי סביון
וואו. אני כבר מרגיש זקן לגמרי.
אפשר רק קצת לכתוב?גיטרה אדומה
*****.** ** *** ***** ****.
טיפה **** **** .
כבר טוב ברוך השם.נקווה לגלוי יותר.
זה יום מוזר מאודיחידי
אתה לא יודע מה לחפש בתוך כל האינאונים שמתגלה פתאום, כאילו שזה מה שמתחת לכסות היומיום. אולי באמת זה מה שיש; חרדה רוטטת ומוות.
הכאב הוא ממשי, לא לאומי או משהו כזה. תראו, אנשים בוכים בכל מקום, ומי בוכה על דברים שבעליונים. אנשים בוכים כי הם עמוק בתוך התהום. אבל לממשות יש ימים משלה והא לנו יום של אומה.
אז יש איזו אחדותיות.
ושוב מילים כמו אחדותיות. לא זה מה שביקשנו.
רחמים רחמים רחמים עלי השם בבקשההשאלה.
איכשהו.
היי.דיבור איתו.גיטרה אדומה
עולות מנפשי אנרגיות שמתכתבות איתוהשאלה.
יופי.וגם דיבור פשוט.גיטרה אדומה
וואי כמה שהוא שומע ומרחם.
לא יאמן.
מאמינההשאלה.
אשרייך.בהצלוחהגיטרה אדומהאחרונה
מקווה שיהיה הצילו ברחמיםהשאלה.
ועד אז אצלול לשינה עמוקה עם מוח כבוי ואטמיי אוזניים מנטרליי רגשות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה 2019 התשעטענבל

בס"ד

 

טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, כיכר רבין תל אביב.
פתאום הבנתי מה גורם לי להרגיש הכי יום הזיכרון, מה גורם לי לבכות בטקס.
היה חייל אחד, קראו לו איל שחם. מספרים עליו שתמיד היה מנהיג אבל עם שיקול דעת. כשהתגייס לצבא, מספרת משפחתו, הוא התגייס לשריון כי שם הוא ידע שהוא יתקדם הכי מהר. בשריון הוא שירת בסיני, בשארם, אבל הוא הרגיש שזה לא קרבי מספיק וביקש שיעלו אותו לרמת הגולן. הצבא הסכים ואיל עלה לגולן והיה מ"פ בשריון. השנה הייתה 1973 כשאיל חוזר הביתה ואומר לאביו שיגיד למשה דיין, שר הביטחון דאז, שיעלה מילואים לרמה. איל מתריע שהכוחות שפרושים על הגדר הם רבים מספור, שלא נוכל להם במידה והם יפתיעו. כמובן שלא מאמינים לו, וביום כיפור הם הפתיעו. איל נהרג ביום השני למלחמה. 
ההבנה שהכתה בי ברגע שמיעת הסיפור הייתה "רגע, הוא לחם במלחמת יום כיפור". איל הוביל כוח תקיפה קטן והצליח להדוף טנקים סורים. אם איל לא היה שם, אולי היישוב שבו גדלתי לא היה נולד, אולי איל הוא זה שגרם לי להיוולד בין שדותיה הירוקים [לרוב] של רמת הגולן. הרגע שבו הכתה בי ההבנה הזאת שבר אותי. איל ליטרלי הציל לי את הבית עוד לפני שהוא היה. איל מת על הגנת בתים רבים שעוד לא נולדו. שם נשברתי. 
ברגעים כאלו, רגעים של הבנות, פתאום הכל היכה בי חזק- הם ממש שמרו עלינו. תמיד זה היה לי כל כך רחוק, זה גם תמיד ריגש אבל עדיין היה כל כך רחוק, ופתאום זה קרוב, זה הבית שלי, בזכותו נולדתי וגדלתי בחבל הארץ היפה הזה ובזכותו יש לי בית לנסוע אליו אי שם בצפון הרחוק. 
היו כמובן עוד רגעים שריגשו, היו הבנות קטנות כמו ההבנה שחלק מהנופלים צעירים ממני במעט שנים או בני גילי, או משפחה דרוזית שדוד ואחיין שנקרא על שמו נהרגו שניהם בהפרש של כמה שנים והמשפחה עדיין שומרת אמונים לישראל, אלו הבנות מזעזעות, אבל הבית, הבית הוא זה ששבר אותי.
אז תודה לך איל, תודה שהיית אמיץ מספיק ושכנגד כל הסיכויים המשכת והדפת, תודה על הבית שנתת לי.
יהי זכרו וזכר כל הנופלים ברוך.

 

[מועתק מהפייסבוק שלי]

קראתי גם שםיחידיאחרונה
תודה

גם אצלנו זה ככה, אז והיום. אז אודים מוצלים וכאלה שלא שנשחטו מול הבית-שלא-היה כדי שאנחנו -
והיום כדי כלום.
הי.מתי חזרת?גיטרה אדומהאחרונה
מי רוצה לשמוע סיפור?רצה לאש

היה היתה אישה צעירה

ובבטן של האישה הצעירה התפתחה עוברית מדהימה. באמת מדהימה.

ובבטן של העוברית המדהימה

התפתח בלון.

 

וכשנולדה הילדה, אף אחד לא ראה באולטרסאונד שבבטן שלה יש בלון.

 

קטן. נורמטיבי. בהתחלה

 

והילדה הלכה וגדלה, ואיתה מעיין הדמעות שלה (ואולי גם הבלון שלה?)

 

עד שיום אחד הילדה החליטה שזה לא בוגר לבכות. אז היא הפסיקה

נסו לדמיין ילדה בת תשע שהיתה בוכה פעמיים ביום ופתאום היא מרשה לעצמה לבכות פעמיים בשנה. בעצם, אפס פעמים בשנה.

 

והדמעות הכלואות השקו את הבלון שלה. שמיום ליום הלך וגדל

 

כשהילדה התפכחה זה כבר היה מאוחר מידי. כדי להצליח לבכות היא היתה צריכה להתאמץ. והיא התאמצה.

אבל הדמעות סרבו להשמע לה. הגוף שלה כבר לא ידע לזלוג

הגוף שלה ידע רק לבלוע

והיא בלעה את הכאב. אל תוך הבטן

והבלון התנפח

התנפח

התנפח

התנפח

 

אבל לא התפוצץ. לא נקרע.

רק הבטן שלה התפוצצה מצרחות חנוקות

הלב שלה נקרע מכאב

 

(רק נקרע, לא נקרא

ולכן אף אחד לא עזר

היא ידעה רק לכתוב

אבל כולם ידעו רק לשמוע)

 

 

מתישהו היא ניסתה לקרוע את הבלון עם סכינים

שחתכו רק את העור שלה והשאירו צלקות

ולא חתכו את הבלון

 

 

אבל כן גרמו לאמא ואבא ועוד כמה אנשים להכיר בקיומו של בלון.

וכן גרמו לעיניים היבשות שלה לדמוע

 

 

 

 

המשך יבוא, אמן בקרוב.

 

 

(ספויילר. משפט אחרון מפרק סיום:

'שלום, שלום בלון שחור'

)

 

 

סביון
(לא שיש משהו חוץ מזה להגיד, אבל אהבתי את החתימה החדשה)
..מחכה.
כתבת יפה ומדוייק ממש
..שתיקות~
את יודעת? שמעתי פעם על ממלכה של אנשי הבלונים.
הם אכלו עבדו ונשמו עם בלון בבטן
עד שיום אחד, החליט מישהו שחייב לעשות משהו עם מצוקת הבלונים.
הם פתחו במבצע חיבוקים
שילחצו טיפה על הבלון ויגרמו לו להוציא את אווירו לאט, לאט.
אז, עד שהמבצע יגיע גם למחוזותייך, חיבוק. חזקחזק ובאמתבאמת.
גאד, תודה לךרצה לאש

איזה יפה כתבת

אם אותה ילדת בלון צריכה משהו, אני כאן בשבילה.עברי אנכי


משה

לימדו אותי פעם, שכשיש סתימה, צריך לטפל בזה בניתוח. ואצל מישהו שמבין קצת יותר.

 

בזהירות.

את מדהימה.לעבדך באמת!
היי, תודה לכולכםרצה לאש


(רק להגיד שבסוף בסוף לומדים לבכות.משיח נאו בפומ!
ובסוף בסוף האוויר שבבלון מתחיל להשתחרר)





ממני ש..
כבר יחסית יודעת, האמתרצה לאש

רק שכרגע יש עדיין את הנזקים מהשנים שלא בכיתי..

 

תודה לך

וואו.גלים.
מזכיר לי סיפור שסיפרו לי פעם.
וואו זה מדהיםReminder
אין לי מילים אחרות להוסיף
באמת ריגש אותי
זמרת מיוחדת

וואו. אין מילים.

אךך. כואב.להיות בשמחה!!!
אין מילים.
שיהיה לילדה רק טוב.
אוי.גיטרה אדומהאחרונה
הלוואי ויהיה לה טוב.



(אני פה אם צריך משהו💙)
נומי פרח, נומי.שעות של אמת.