שבוע טוב שיהיה לנו. שיהיה בסדר. שיפסיק הפחד הזה.
חושבים שהמרפאת שיניים תפעל מחר? סך הכול שיננית ובכלל לא דחוף, אבל יאללה, עד שקבעתי.
אני צריכה גם בדיקות דם. וללכת לשוק. ויום שלישי קריית גת. חושבים שיהיה בסדר עד אז? ירושלים? יום העצמאות? השבוע הזה הולך לקרות לדעתכם?
אין לי כוח וכואב לי כל הגוף.
אה, כן, מסתבר שיש לי אלרגיה לקיץ. מצחיק.
פונקציה לא ידועה של ערוץ 7
| 2019-05-04 16:36:30 | 0 | עוטף עזה 223 | היכנסו למרחב המוגן - כפר עזה, סעד |
|---|---|---|---|
| 2019-05-04 16:36:16 | 0 | מרכז הנגב 254 | היכנסו למרחב המוגן - אזור תעשייה נ.ע.מ, בית הגדי, נתיבות, קרית חינוך שדות נגב |
| 2019-05-04 16:34:12 | 0 | עוטף עזה 224 | היכנסו למרחב המוגן - נחל עוז, עלומים |
| 2019-05-04 16:32:04 | 0 | לכיש 247 | היכנסו למרחב המוגן - אשקלון - אזור תעשייה |
| 2019-05-04 16:31:56 | 0 | לכיש 246 | היכנסו למרחב המוגן - אשקלון, באר גנים |
| 2019-05-04 16:23:02 | 0 | עוטף עזה 231 | היכנסו למרחב המוגן - נירים, עין השלושה |
| 2019-05-04 16:22:54 | 0 | עוטף עזה 232 | היכנסו למרחב המוגן - ניר עוז |
| 2019-05-04 16:22:04 | 0 | עוטף עזה 231 | היכנסו למרחב המוגן - נירים, עין השלושה |
| 2019-05-04 16:16:38 | 0 | עוטף עזה 218 | היכנסו למרחב המוגן - יד מרדכי, נתיב העשרה |
| 2019-05-04 16:10:44 | 0 | עוטף עזה 236 | היכנסו למרחב המוגן - חולית, ניר יצחק, סופה |
| 2019-05-04 16:10:24 | 0 | מרכז הנגב 238, עוטף עזה 238 | היכנסו למרחב המוגן - אבשלום, בני נצרים, דקל, יבול, יתד, נווה, פרי גן, שדי אברהם, שלומית, תלמי יוסף |
איזה יופי של יום היה יום שישי.
פתרתי אז כ"כ הרבה בעיות, שנתקעו לי במוח כ"כ הרבה זמן.
שבת הייתה מלאה באזעקות שהגיעו מהמחשב בחדר-משרד.
השבוע מתכנן להיות יחסית עמוס.
ראשון - חיפה
(כרגיל, מוזמנים להגיד שלום ברכבת).
שני - מן הסתם יום עבודה "שקט" בבית, עוד לא ברור מה בדיוק.
שלישי - ירושלים
(למי שרוצה להיפגש, מוזמן! אני בבניין של התחנה המרכזית ב-wework שערוץ 7 שוכר בו)
רביעי - יום הזיכרון והטקסים
חמישי- יום העצמאות, כנראה בגוש אדומים.
גיטרה אדומההתחלנו את המירוץ השנתי לפני כמה שעות.
"אירועי יום השואה" זה כזה ביטוי מחריד. וגם הסטורים של אווה. לילדות יהודיות בשואה לא היה אינסטגרם. לא היה להן לחם. הן סחבו גושי קרח באצבעות קפואות מקצה אחד של המגרש לקצה השני וחוזר חלילה רק כי אם הן לא היו עושות את זה, היו הורגים אותן. לא בדרך הקלה והמהירה. תשאלו את סבתא שלי. זו ששרדה את הגטו כי סגרו אותה בבית חולים כדי שלא תאבד את הרגל.
אחר כך הדברים המובנים מאליהם ואז יום הזיכרון. שתי צפירות. בכי שלא נגמר וכמה שיותר להתפלל שלא נצטרך לבכות על עוד אנשים בשנה הבאה. כל שנה להתאכזב מחדש ולהגביר את התפילות, לאבד עוד קצת מהביטחון שלי. יום העצמאות והבדידות המטורפת הזו מול כל כך הרבה אנשים. השתדלות ממש גדולה לא לרחם על עצמי, אבל זה בלתי נמנע וזה רק מתגבר למחרת, כשאימא עסוקה בסבתא וכל שאר העולם עסוק בעצמו.
וכאילו כל זה לא מספיק, העולם נושף לך באוזן: מה את עושה בשנה הבאה?
מה שעשיתי השנה. דברים שבטח לא מעניינים אתכם. כמו, למשל, ללמוד איך לנסוע באוטובוס. איך לכתוב קורת חיים (והם די עלובים, קורות החיים שלי, בעיני מעסיקים. אבל מה אם הם היו שואלים על דברים אחרים, חוץ מבאילו עבודות עבדתי? אני מאוד מעריכה את עצמי, אבל זה לא מספיק). אני לומדת איך לאהוב את עצמי, איך לסלוח לעצמי, איך לכעוס כשצריך.
וזה באמת לא משנה לאף אחד. מבחינתם אני יושבת כל היום מול המחשב ורואה סרטים.
תודה על ההערכה, נשמות. עכשיו לכו למטבח ותתהו לעצמכם מי שטף את כל הכלים וקיפל את כל הכביסה. אתם לא תשאלו את עצמכם איפה הייתי היום, כי אתם בטוחים שלא קמתי מהמיטה מהבוקר, אבל הספקתי לצאת החוצה כבר פעמיים.
זה לא משנה. מה שמשנה זה שאם אני אמשיך ככה, אני לא אתקדם לשום מקום.
(כבר שנים אני ככה, אתם חושבים שאני באותו מקום שהייתי בו בסוף התיכון?)
למה אין לך רישיון נהיגה? למה לא עשית שירות לאומי? למה את לא לומדת כלום? למה תעודת הבגרות שלך עם ממוצע שמתחת למאה? למה את לא מתלבשת בבוקר? למה את לא מחפשת עבודה? למה החדר שלך מבולגן? למה את לא נפגשת עם חברות? למה את לא מספרת מה את עושה בטיפול?
יש תשובות לכל אלו, אבל אין זמן לשמוע.
יש זמן לנשוף לי בעורף שכבר סוף שנה ואני חייבת להחליט מה יהיה איתי.
זה לא משנה שאני כבר יודעת. הדרך ברורה מאוד מבחינת כולם- אני צריכה להתאפס על עצמי.
בן אדם לא יכול להתאפס בכל סוף שנה, נכון? לאן נגיע אם נתאפס כל פעם שתבקשו ממני?
התאפסתי כבר מזמן. סליחה אם קצב ההליכה שלי אחר משלכם.
השבוע הזה חונק אותי ואין דרך יציאה.
הלוואי ששבוע הבא לא יגיע לעולם.
ריעות.ריעות.ילדים לא צריכים להיחשף לזוועות האלו בצורה הזו נקודה. ובאינסטגרם מסתובבים היום הרבה ילדים בגילאי יסודי.
ראיתי את הטריילר. הוא הרבה מעבר למה שהם צריכים להיחשף אליו.
ולמרות שאני קצת רחוק מזה עכשיו אני מזדהה. במיוחד עם הנשיפות בעורף (למרות שאתה עושה הרבה)
ועם הקטע הזה של לשווק את עצמך.
זה יכול לשגע.
המקדש השלישי בדרך
גיטרה אדומה
