פורום נסיונות פעילים (עמוד 1872)

באמת למדתם????

פרק שלם! וזה נהדר, באמת

לאיזה ארץ את הולכת כדי לעשות שליחות

אם לא תחליטי מהר

מה יגידו עלי בשידוכים?!

שאת חבדניקית

 

 

 

מה הבעיה,

את לא רוצה איזה חבדניק חמוד?

אני לא חבניקית!

ממש לא!!

את תהיי בסוף, אני לא יודע.

@גיטרה אדומה זה עובד ככה, או שאין קשר?

או שואף להיות כזו?



פחח. כמות האנשים שלומדים תניא בחסידויות אחרות. מגזרים אחרים. וכו מטורף ממש.



וממש לא כולם עושים את זה בשביל להפוך לחבדניקים וזה בסדר גמור זה לא חייב להיות ביחד.

אמרתי לך שככה זה מתחיל
@גיטרה אדומה צריכים לזה הטבלה או שפשוט מקבלים עול מצוות?

אני רוצה שהיא תהייה גיסתי ולכן היא צכה להתחבנק.

#חנפניםונהנים@@אנה דור

הוא כזה-
*כיפת יחי.
*עיניים ירוקות.
*שחום קצת.
*רזה ועם שרירים.
*זקן חום.
*והוא דומה ל@גיטרה אדומה אז הוא יפה ממש.

חוץ מהכיפה הכל בסדר, בינתיים.

ולמה נדמה לי ששלחתי לך פעם תמונה שלי והוא היה בה?!..)

לא שלחת, נראלי

אל תלכי עכשיו לפתוח מייל

לא!

לכתוב סיכום בצרה יפה ולעלות לפה?זה יכול להיות נייס.

אז זה רעיון נהדר!

לבנתיים

@גיטרה אדומה

פפ

קרה משהו אתמול.

עוד אתה בעצמך תברך ככה.

זה השלב הבא

לא יהיה למרות שלפעמים יוצא לי 🙈

לאלאלא רק לא זה

ייאאא!

 

חח טוב זה יהיה השלב הסופי 

חח


לא ולא

אני מברך ככה קבוע. אמא שלי לא מבינה איך אני מצליח. אבל זה מהדברים היותר יפים

בוא נגיד שאתה לא מדבר עם אנשים בצורה כזאת "מה קוירה איך אתו מרגיש וכו'"
ניסיתי פעם לשנות ולהתפלל בעברית אבל זה קשה לי אז חזרתי ללשון הקוידש וזהו. אבל תכלס לדעתי זה לא צורה

כמה אור הוא השאיר אחריו!

 

מתגעגע לימים שכל ער"ש הייתי לומד 'אש קודש' על הפרשה..

אני ממש גדלתי על זה...

ולכן יצאתי כזה דיקטטור מרושע

רק שבחרמון לא הייתי עד עכשיו.
ובאילת,לראשונה ביקרתי בכיתה י''ב.
לא ראיתי אסי וטוביה. עד עצם היום הזה (ולאחריו)

מלבד זה שעדיין לא הגעתי לכיתה י"ב, וממילא לא יכולתי לבקר אז באילת.

אבל לא כמוני

בלי הארי פוטר
בלי מלחמת הכוכבים
בלי המדריך לטרפיסט
ואם יש לי חסכים בתור חנון, אולי יהיו לי חסכים בתור מאגניב?

אז זהו שלא
לא שברתי יד או רגל מעולם
לא ישנתי בשטח עד הצבא (לא כולל טיולים מטעם הבית ספר).
ועוד מלא...

ה' ישמור אתה קשה |מזיל דמעה|

תנחומיי הכנים.
לא מאחל שתשבור יד או רגל, אבל אם אתה לא רוצה בכלל לקרוא הארי פוטר זו כבר בעיה בפני עצמה.

ברכותיי, אתה חסוך ממני בהרבה |קד קידה מלאת כבוד|

בלי טלוויזיה. אז את כל אלה אני מכיר בעיקר מהסיפורים.

הסיפור של אילת מוכר לי היטב. מבטיחים 'אילת' ובפועל זה הרי אילת + המצפה התת ימי ובעבר גם עיר המלכים אוהמשהו כזה.


את רוב סרטי הילדות השלמתי בגיל תיכון. את הטיטאניק ועוד סרט מוכר שתכף איזכר בו השלמתי כנשוי טרי.

בהתחשב בזה שבילדות היית עסוק בהקמת הערוץ, זה די מובן

אין לי מלא חסכים כמוך אבל אחד החסכים שאני מצליחה לחשוב עליהם זה שלא הייתי אף פעם בחרמון

אפילו כשמביאים שלג לשדרות אני לא רואה שלג.

אם יש כל כך הרבה אנשים עם אותם חסכים אז זה כבר לא נקרא חסכים, שום ילד לא קיבל את זה

הם פשוט מתנקזים פה....


ידוע שהמוזרים נמצאים בערוץ.

אסי וטוביה ובגן של דודו. אז משהו פה מוזר..
ד"א- דרדסים ומומינים השלמתי בחטיבה
חרמון כיתה ז'
אילת בשישית נראלי
בגן של דודו עם האחיינים
ואסי וטוביה לא ראיתי אף פעם ברצינות..

ואני מבטיח לך שהם לא יגיעו לערוץ

יש מילה למי שרואה את זה...
אה כן, דוסים.
לא רק, אבל בעיקר.
וכמה שידוע לי לא כל הדוסים מגיעים לערוץ.

אבל כאן האנשים המוזרים מתוך אותו מגדר.

*מגזר
מגדר היום משמש כצורה יפה להגיד מין (זכר\נקבה).

סביר להניח שזה התיקון האוטומטי (הוא גם שינה לי את אופסי לטופסי)

(אפשר לנסח את זה איכשהו שנון אבל אינלי כח.)

כמו שקוד (קא"פ. למען ה' זה פשוט ארוך מדי)) כתב, בערוץ באים כל החסוכים למיניהם.
אני מופתע שזה מחדש לך.

(בזמנו דיברתי על זה עם חברים שלי וזה היה יוצא דופן, פשוט כאן מסתבר שזה נפוץ.)

עשו לי ראשי תיבות.

כל מה שפירטת אפשר לפתור

אני אמנם צעיר אבל כבר לא ילד, ולא ממש בגיל המתאים לעשות את רוב הדברים הנ"ל.

זה בסדר, אלו לא דברים שחסרים לי בחיים. אחרת הייתי עושה אותם גם לבד

- מעולם לא ראיתי סרטים מצוירים קלאסיים (רק כמה לא קלאסיים, וזה כבר היה בתיכון - נגיד הורטון שומע מישהו)
- אמא שלי לא הרשתה לנו לקרוא את כל הספרים בספריה (חוץ מחרדיים בערך ..) ככה שעל רוב הספרים יש לי חסך..
- לא הייתי באילת ובחרמון אף פעם (ואני כבר בת 20 🙊)

אבל דודו ואסי וטוביה כן ראיתי

לא הכרתי את פורום ילדודס

משלימה את החסך בשהייה בנסיופ.

@חצי חצי

"בזמן המלחמה, כשהייתי בגטו ורשה, אספו אותי עם אנשים נוספים וסגרו אותנו יחד מאחורי דלתות של ברזל במשך יומיים בלי אוכל ובלי שתייה. לכל אחד מאיתנו היו בכיס כמה פירורי לחם שנותרו. קיבצנו יחד את כל הפירורים ושמרנו אותם למקרה שמישהו יחל לגסוס. כל אחד מאיתנו היה מוכן לתת את הפירורים שלו לשני. ומה קורה היום? מאיפה נוצרה היריבות והקנאה הזאת האחד לשני?

 

אני שומע כל הזמן שישנם מי שעולים ובונים בארץ ישראל, ואז מגיעים מי שמכנים עצמם 'שמאלנים' וחוברים לערבים, ששפכו ושופכים את דמנו, ופועלים לעצור את הבנייה ולהרוס. אני לא מבין את זה, הרי גם הם חיים פה בארץ ישראל, מאיפה הקנאה הזאת? אחד בונה והשני סותר, איך זה יכול להיות? לי יש זכות לשאול את השאלות האלה משום שבעשרות השנים שאני מתגורר כאן מעולם לא הייתי שייך לאף מפלגה, אני שונא את כל המפלגות, ואוהב את כל היהודים השייכים אליהן. העובדה שאין אחדות היא הגרועה ביותר. בגטו וורשה ובאושוויץ, כשקיבלנו יחד מכות, היינו באחדות"

 

(מתוך ראיון בוואלה)

 

אין מילים.. יהי זכרו ברוך

אני שונא את כל המפלגות, ואוהב את כל היהודים השייכים אליהן.
משפט חזק מאוד.אימצתי.

נראה לי שמצאתי לי רב'ה

 

מפלגה זה מלשון לפלג

האדמו"ר מקאליב: מה התכל'ס בעמידה בצפירה כשלעצמה? - וואלה! חדשות

"אי­ אפשר לדעת מתי אחד יעזור לשני. ראיתי אנשים שעזרו לאחרים במצבים של רעב, סבל, כאב. נתנו את פרוסת הלחם האחרונה שהיתה להם.

אם נשכיל להישאר עם אחד, בלי שנאה, בלי הפרדה בין חילונים וחרדים, נוכל להפוך כל אבן בארץ הזו ליהלום. חייבים לעקר את
השנאה והקינאה השוררים בעם. על כך אני נותן בכל יום את נפשי. מבקש להרצות בפני יהודים בכל מקום
בארץ, בכל עיר, בצבא.

אחד הדברים החשובים ביותר שאנו צריכים לעשות בכל יום, הוא לחקות את משה
רבנו. לרדת אל העם ולשמוע את סבלותם. זו המסקנה שלי מהסבל שראיתי"

אז כן.. שמעתי את השם והכרתי את התמונה.

אבל כמו תמיד במקרים האלה הייתי טיפש ולא היה לי את השכל לרוץ אחריו, וללמוד ממנו

אבל לא חשבתי לחפש בתוך האתר

אופס... 

הוא בירך אותי ונתן לי ספר תהילים כשהיתי בצבא.
כמעט כל יום משתמש בתהילים האלו

ובה יין מר

מענבי הנשמה.

צפוי לך מוות שקט

אלחש לקירות, יוסי מת, יוסי מת.

מקווה שאני לא ממציא..
בטוח דילגנו פה משהו, אם לא יותר.

לא המצאת ולא דילגנו על כלום! בדקתי

אסור לראות! זה לא שווה.

מותר מותר

לא.. זה לא שווה!

כמוך נולדו להנעים פטפוטים
טוב, לא זוכר.
אולי רג"ש תמשיך אח"כ.

עם כל משורר, שלבו אש וזעם,

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה? הצילו
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים? כאב
3.משהו שנגע בך היום. הקול של סבתא רבתא שלי
4.אם הית שם אז -? הייתי מוותרת תוך רגע אחד.
5.געגוע זו מילה ש? מנחמת
6.אני חווה תחושת אשם כש-? אני לא רוצה לזכור
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי- אימא שומרת עלייך
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך? יותר מדי דברים
9.מגן דוד הוא? צורה
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על? שנולדתי ב1999 ולא בשום שנה אחרת
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי? לא זוכרת את המילים
12.הית בפולין? בתכנון להיות? לא ולא
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים- ממש מעדיפה שלא
14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה? אי אפשר להכיל את זה. אפשר לשמוע ולהישבע שזה לא יקרה שוב לאף אדם
15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד? כן. מהלך אלוקי. יש לנו על מי לסמוך.
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים- תקווה
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה- בטח שיר ערש נעים כלשהו.
18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה- תזכרי מה יש לך
19.אני גאה להיות בת לעם היהודי, כי? עם סגולה, מה נעשה
20.הכרת הטוב למדינה על-? עצם קיומה. תחושת ביטחון.
21.תקוותי ותפילתי היא-? גאולה
22.לילדיי אספר -? תלוי באיזה שלב. בסופו של דבר ככל הנראה כל מה שאני יודעת, חוץ מהדברים הכי רעים.

 

באופן די מפתיע, כל מה שכתבתי כאן אמת מוחלטת. גם החלקים הדתיים |מהורהר|

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה? זכרון של סבתא רבה ע"ה
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים? הרכנת ראש וגאווה עצומה
3.משהו שנגע בך היום. כל ניצולי השואה ששמעתי דיברו שהניצחון שלהם זה המדינה והצבא היום.
4.אם הית שם אז -? אין לדעת
5.געגוע זו מילה ש? צובטת בלב
6.אני חווה תחושת אשם כש-? לא חלבתי מספיק את סבתא וביקשתי לשמוע יותר
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי. אני מעריך אותך
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך? איך נקום בתחיית המתים מתחת למצבה
9.מגן דוד הוא? סמל היהדות והמדינה. קודש קודשים
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על? המציאות בה אנו חיים היום. מדינה, צבא, תורה
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי? ארץ ציון ירושלים
12.הית בפולין? בתכנון להיות? לא, לא
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים. דורש יותר... לא עכשיו
14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה? מי אמר שצריך להכיל?
15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד? כן. לחשוב על האנשים שהאמונה החזיקה אותם, זה מחזק
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים. הצורך לנקום, לנצח, להגיע לארץ ישראל. האמונה.
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה. אחד יחיד ומיוחד
18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה. לא חלמנו שתהיה לנו מדינה משלנו. לא קרוב לזה אפילו
19.אני גאה להיות בת לעם היהודי, כי? שעשני כרצונו
20.הכרת הטוב למדינה על-? על מה לא? השמירה, הגאווה, אור לגויים, ביתו של העם היהודי, החזקת התורה וא"י!
21.תקוותי ותפילתי היא-? בית מקדש במהרה בימינו אמן!
22.לילדיי אספר -? שואה ותקומה. השואה כמקפצה לגאולה השלימה. בלי נדר.

 

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה? כאב, נטישה, רצון לגונן... רצתי לאחי הקטן וחיבקתי אותו כל הצפירה שלא יפחד.
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים? רצון לברוח, לא לדעת לא עוד.
3.משהו שנגע בך היום. הסרטון של ברכת הכהנים. בכיתי באמצע ולא יכולתי להמשיך. אז אני לא יודעת מה הסוף.
4.אם הית שם אז -? היתי מחבקת את כל מי שאפשר. כמה שאפשר.
5.געגוע זו מילה ש? עושה קווצ בלב.
6.אני חווה תחושת אשם כש-? כשאני יודעת בוודאות שאיכזבתי את עצמי ואת קוני.
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי.
סבא שלי. אני אוהבת אותך, תודה שבחרת בחיים.
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך? יש הרבה.
9.מגן דוד הוא? משהו שמחבר אותנו. עבר הווה עתיד.
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על? הכל. באמת באמת.
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי? הכל. כ"כ הכל.
וזה, השיר המלא:
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת.

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת
וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת
לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת
יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".
והביצוע הכי מרגש, זה ביום השחרור מברגן בלזן.כשהניצולים שרים.

12.הית בפולין? בתכנון להיות? לא. לא יודעת מה ילד יום.
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים.
בקרון, - המוות.
אם.
עינייה, חורטות בעיניו,
ילדי שלי,
ברח! והבטח -
היה אדם.
בקרון, - המוות.
14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה? אין לי מושג.
15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד? כן.
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים. הדמיון. האמונה. התקווה.
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה. היתי מחבקת אותו חזק אלי, ומלטפת ושרה לו ברוך וברצון לתת לו ברכה לדרך.. את "אויפן פירפעטשיק" "חדר קטן".
18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה.
אף פעם אל תאמרי אין לי.
19.אני גאה להיות בת לעם היהודי, כי? אנחנו העם הנבחר. עם ה'. עם הנצח. עם של אמת וחסד.
20.הכרת הטוב למדינה על-?עצם היותה. גודלים יחד איתה, ואנחנו מעצמה. ביטחון.
21.תקוותי ותפילתי היא-? אַדְּרַבָּא,
תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ
וְלא חֶסְרוֹנָם,
וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ
בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ,
וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה
מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.
וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ,
כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ.
שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ
אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

22.לילדיי אספר -?
את האמת.


"ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך
בשצף קצף הסתרתי פניי רגע ממך
ובחסד עולם ריחמתיך אמר גואלך ה'
ובחסד עולם ריחמתיך וברחמים גדולים אקבצך

ברגע קטן עזבתיך אך אאספך שוב אליי
אנגב דמעותייך אביט ביופייך שובי אליי
ובחסד עולם נתחדש לא אסתיר פניי ממך
ובחסד עולם נתקדש אמר גואלך ה".

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה? עצב ממש..
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים?בכי כזה.. מזל שלא הייתי שם
3.משהו שנגע בך היום. איזשו שיר ממש יפה שאנלא זוכרת איך הוא הולך ואין לי מושג איך קוראים לו.
4.אם הית שם אז -? הייתי מתאבדת 100%
5.געגוע זו מילה ש? 
6.אני חווה תחושת אשם כש-? 
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי. כל הכבוד. לשמוע כמה שיותר דברים
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך? שאני לא יקום בבוקר
9.מגן דוד הוא? סמל ניצחון בעיני 
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על? על זה שהמשכנו את החיים ועל זה שאנחנו עדיין זוכרים
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי? עוד לא אבדה תקוותינו
12.הית בפולין? בתכנון להיות?  לא הייתי..אהממ בתכנון להיות ביד ושם אולי..
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים. 
14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה? אי אפשר.אנחנו לא היינו שם אז אנחנו לא יכולים לנסות להכיל
15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד?  לא. איפה ה' היה שם?איך הוא נתן ככה ל6 מליון יהודים למות?
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים. הידיעה שהוא יצליח לחיות נורמאלי ולשרוד.
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה. 
18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה. 
19.אני גאה להיות בת לעם היהודי, כי? 
20.הכרת הטוב למדינה על-?
21.תקוותי ותפילתי היא-?
22.לילדיי אספר -?

 

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה?
צמרמורת
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים?
סלידה. בריחה
3.משהו שנגע בך היום.
קיבלתי אשה בבית חולים ושאלתי את בעלה אם היא נפגעת אלימות, אז הוא אמר כן, היא ניצולת שואה. פףףף זה היה נורא.
4.אם הית שם אז -?
מעדיפה לא לחשוב, בטח הייתי מתאבדת
5.געגוע זו מילה ש?
חושפת
6.אני חווה תחושת אשם כש-?
אני לא מספיק מעריכה אותם
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי.
מעריצה.
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך?
אסור להגיד בקול
9.מגן דוד הוא?
סמל היהדות שלנו
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על?
כל שניה
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי?
לא יודעת
12.הית בפולין? בתכנון להיות?
לא ולא
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים.
14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה?
אי אפשר, ואין צורך
15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד?
שאלה קשה
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים.
עתיד
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה.

18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה.

19.אני גאה להיות בת לעם היהודי, כי?
אני מאמינה שזה הדבר האמיתי
20.הכרת הטוב למדינה על-?
כלום
21.תקוותי ותפילתי היא-?
גאולה
22.לילדיי אספר -?

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה? אחדות עם ישראל
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים? האמת היא שנעבעך, אם רק מזכירים את המילה לידי זה לא עושה לי כלום..
3.משהו שנגע בך היום. אילן משפחתי שאמא שלי שלחה לי במייל עם שמות של הדור שנכחד
4.אם הית שם אז -? אין לי מושג
5.געגוע זו מילה ש? אני מתחבר אליה לא מעט
6.אני חווה תחושת אשם כש-? אני לא מנצל את הזמן שלי כראוי/לא עוזר בבית
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי. אני לא מכיר... אם הייתי זוכר להכיר את סבא שלי הייתי מבקש ממנו שיספר לי.
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך? וואלה לא זוכר.
9.מגן דוד הוא? סמלנו הלאומי
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על? הכל. יש כ"כ הרבה דברים.... ב"ה. בעיקר על המשפחה.
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי? עוד לא אבדה תקוותינו.
12.הית בפולין? בתכנון להיות? חס ושלום. ב"ה לא הייתי ובעז"ה לא אהיה.
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים. לא לשעות האלו.. 
14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה? אי אפשר. איך אומרת סבתא חנה בספר קשורה בנפשו? משובש מי שדעתו לא השתבשה...אנחנו ב"ה כבר יכולים. 
15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד? לא מחזקת. להיפך. אני חושב שאחרי כל התירוצים הקושיה עדיין מרחפת באויר.
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים. כח על-טבעי שה' נתן לו.
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה. את "התקווה". ואת "אני מאמין", כמובן.
18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה. אין משפט כזה.
19.אני גאה להיות בן לעם היהודי, כי? מה השאלה? בגלל א"י, בגלל עמ"י, בגלל תורת ישראל. בגלל ה' יתברך.
20.הכרת הטוב למדינה על-? הכל. בעיקר על זה שאנחנו חיים. ועל השפע.
21.תקוותי ותפילתי היא-? שיבנה בית המקדש
22.לילדיי אספר -? על סבא וסבתא.

1. ואו.. כמה העם שלנו עבר.
2. זעזוע קל
3. היום? כלום.
4. שם בשואה? הייתי מחכה למות.
5. מזכירה אותו.
6. אני עושה משהו לא בסדר..
7. לסבתא, שהיא גיבורה.
8. חושך.
9. סמל יהודי..
10. שבזכותו אנחנו כאן עכשיו.
11. 'עוד לא אבדה תקוותנו...'
12. בתכנון בעזר ה'. לאיודעת אם יקרה בפועל.
13. לא רוצה...
14. להכיל אי אפשר, זה לא נתפס בכלל.
15. כן. אשכרה יש אנשים שעברו תזוועות האלו ובחרו להמשיך לחיות, בזמן שאנחנו מתלוננים על כלום לעומתם.
16. שאלה טובה שאלת.. אני תוהה עלזה הרבה בשבוע האחרון.
17. לילדה.. "כמה טוב עוד לפנייך, רק אל תעזבי ידיים"
18. אין כזה..
19. כי עברתי דרך לא פשוטה בשביל זה.
20. ל-ה' על שיש לנו מדינה.
21. שנרגיש את כל הטוב שיש.
22. תסיפור של סבתא.

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה?

שמישהו בטקס נקטע באמצע משפט בגלל זה..
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים?

נורא ואיום 
3.משהו שנגע בך היום.

תפילה בברגן בלזן, לפני אכילת חמץ בליל הסדר משום "וחי בהם". העליתי תמונה של זה לא ממזמן.
4.אם הית שם אז -? 

לא אצליח לדמיין בכלל.
5.געגוע זו מילה ש? 

לא הבנתי תשאלה
6.אני חווה תחושת אשם כש-?

מזתומרת.. כשעשיתי משהו לא טוב... 
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי. 

בשואה? לאיודע מה הייתי אומר
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך?

גובה. ועדיין. 
9.מגן דוד הוא?

2 משולשים אחד הפוך מחוברים. חח. זה סמל שלנו 
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על? 

על מה לא
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי? 

התקווה בעיני היא לא שיר גאוה, על הדרך שעשינו. אלא תפילה. עוד לא אבדה תקוותנו להמשיך ולהשתפר. למרות הצרות. עובדה שכבר יש מדינה וכו. אגיד רק שיש משהו שאני לא אוהב בשיר זה "ולפאתי מזרח". נו. אז מה אם מי שכתב את השיר הזה אירופאי. העם במקורו הוא לא רק אירופאי שארץ ישראל במזרח לה, אלא היו מקומות שארץ ישראל צפונית דרומית ומזרחית.

12.הית בפולין? בתכנון להיות? 

לא
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים. 

אין לי כח עכשיו

14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה? 

אי אפשר. אפשר לדעת שהיו.

15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד? 

יצאנו נגד מדינה אחת שנלחמת בכל העולם ואיכשהו הצליחה כשהם עשו רצח עם.
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים. 

לא הבנתי את השאלה
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה. 

לא מכיר יותר מידי שירים
18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה. 

אותה תפילה על חמץ בליל הסדר
19.אני גאה להיות בת לעם היהודי, כי? 

אני גאה להיות סיירת מטכל בצבא כי?
20.הכרת הטוב למדינה על-?

חסר?
21.תקוותי ותפילתי היא-?

באיזה נושא
22.לילדיי אספר -?

בוודאי.

-מלחמה.הייתי ברחוב ולאיפה רצים..עד שקלטתי שאמורה להיות צפירה.
-זעזוע אך גם גאווה שנשארנו חזקים ועם ישראל חי.
-השמחה הפשוטה של הודיה.
-הייתי מקפידה להיות בחברת הרבנים שם ולקבל רוחניות ולנסות להינצל ולהציל ילדים.
-שמאכסנת בתוכה הרבה.
-כשמשהו נהרס בגללי.
-אתה קדוש.אתה זוכה חהמשיך את קיום עמישראל.
-פחד מצפירות.תמיד קרו לי דברים מיוחדים איתל.
-סמל שמבטא הכל.
-על זה שאני יהודיה שומרת.על זכות והמתיקות הזו.
-לא נוהגת לשיר אותו..)
-לא הייתי.לא ניראלי.
-אתה מובל בקרון לשם,
אל הלא נודע שהכל יודעים מימנו,
עיניים נשואות עמוק אל שמיים,
כנועות משהו
ושם אלוקים מסתכל.
הוא ברא האנשים
ולו יש הזכות ליטול נשמותיהם בבוא עת.
-ברגע שמבינים שהשם יתברך הוא תכלית הטוב..וזה קשה להבין אתזה.שנזכה.
-לאידעת..מחזקת.
-כוח ההישרדות והאמונה שיהיה שונה אחכ.
-שיר שכתבתי היום.
-לצערי לא יצא לי לדבר איתם..
-אנחנו בניו של השם.
-ממ..לאידעת.
-גאולה.עכשיווו.
-שעם ישראל למרות הכל,יישאר לנצח!!


תודה מותק עלזה.

של הרב דב זינגר ועשו איזה משחק אסוציאציות.

אז המראיין זרק לו 'שואה'- והרב זינגר שתק.

 

לפעמים שתיקה זאת התשובה הטובה ביותר. אז מצטרף אליו

(זה לא היה ביקורת ח"ו, האמת פשוט אין לי כח לענות על כ"כ הרבה שאלות..)

1.התחושה הראשונית שעלתה בכם בעת הצפירה? כאב חזק.
2.כשאומרים לידכם את המילה שואה, אתם חשים? צמרמורת
3.משהו שנגע בך היום. ממ... היום? לא יודעת אבל אתמול היה שיחה של ניצול שואה והוא היה כזה מתוק! הוא ככ האמין. כל הזמן הוא אמר שהכל לטובה וסיפר על ניסים שה' יתברך עשה לו. והוא שמח. וואו איך הוא שמח. שמחה כזאת אמיתית ופשוטה ומתוקה!
4.אם הית שם אז -? לא יודעת
5.געגוע זו מילה ש? מכאיבה לפעמים אבל מעירה את הרצון ונותנת שימחה או בכי אמיתי
6.אני חווה תחושת אשם כש-? אני מאשימה אחרים
7. משפט שהיתי רוצה לומר למישהו שהיה שם והכרתי. ממ...
8.הפחד הילדותי הכי גדול שלך? לשמוע אנשים צועקים מכעס
9.מגן דוד הוא? הסמל שלנו
10.אני רוצה לומר תודה לה' יתברך על? על הכל. פשוט על הכל. שאני הבת שלו והוא אבא שלי. שזכיתי להיות יהודיה. שזכיתי לאחים ואחיות כאלה מתוקים ו.. וואו!!
11.איזה חלק משירת התקווה הכי נוגע בי? ממ...
12.הית בפולין? בתכנון להיות? לא. לא.
13.נסו לכתוב מעין בית משיר. הכניסו בו את המילים-קרון. אדם. עיניים. 
14.איך אפשר להכיל את כאב וזוועות השואה? אמונה, לתת להם להכנס ולהרטיט ולהכאיב.
15.השואה מחזקת בכם את האמונה? כיצד? כן, לראות יהודי שעומד שניה לפני המוות שלו מניח תפילין ומתפלל בפעם האחרונה בחייו. ולא יודעת, יש בשואה משהו מאד מחזק ומזעזע.

בכללי, זה המקום לבדיקת האמונה, אם אני באמת מאמינה בה' יתברך, בשלמות, אז גם אחרי השואה ממשיכים להאמין (כמובן שאינלי בכלל הזכות להגיד אתזה, אינלי מושג איך הייתי נוהגת לו הייתי שם).
16.מה לדעתך מאפשר לאדם לבחור בחיים. האמונה, הרצון. בעיקר האמונה, האמונה שאנחנו פה בעולם הזה כי זה רצונו יתברך והכל טוב ומדויק. בשואה נרלי גם העניין של הנקמה והרצון שלא להכנע להם.
17.שיר שהיתם מקדישים לילד קטן בשואה. ממ..
18.משפט שהולך איתי תמיד כי שמעתי אותו פעם מניצול/ה. השיר "רק אמונה" של האדמור מקאליב
19.אני גאה להיות בת לעם היהודי, כי? כי זה עם ה', כי זה האמת, אנחנו עם הנצח. אנחנו הילדים של ה' יתברך!
20.הכרת הטוב למדינה על-?
21.תקוותי ותפילתי היא-? שלא נשכח את הצדיקים שמתו כי הם יהודים. שנאמין בה' יתברך בשלמות, ושנצליח לקום ולשמוח ולהאמין. אין נקמה גדולה מזו.
22.לילדיי אספר -? על יהודים קדושים שמתו על קידוש ה'. אני חושבת שאספר להם כמעט בדיוק מה היה שם. בעיקר אספר להם סיפורי צדיקים שקשורים לשואה או על יהודים פשוטים ומתוקים שהיו שם.