פורום נסיונות פעילים (עמוד 1905)

זה נעים זה מרטיט זה התמצית אני מרגיש את הלב זז כשאני כותב את זה, את קצב הנשימה משתנה את הקיבה שמתהפכת זה מה שאני מרגיש כשאני אוהב מישהו אהבה אדירה ולא יכול לבטא את זה כי אין לו רגש
אבל פה זה קצת אחר כי פה זה רק לרגע, וברגע אחר אוכל לבטא את זה
בא לכתוב את המילה ושוב מתהפכת הבטן
והלב שוב רוטט והנשימה שוב משתנה
קדושה (במלאפום ואז בחולם)

חייבים הליכות ודיאטה. חייבים.

ומי יזכור כשלא אהיה פה.

אנשים אתם נישמעים סתומים ליפעמיים

כאילו בכוח

 

עולם מקסים שכזה
הוא משתדל. תפרגנו לו מדי פעם

("שמעתם" במלרע)

 

מדהים. מומלץ מאוד. 

תכתבו ביוטויוב.

 

תגידו, לאיזה ניקים אתם מתגעגעים?

 

@קמנו ונתעודד

@ירא ורך לבב

@אני לא יודע, מלא נעלמו או שסתם לא שמתי לב אליהם.

תורכם...

ואי אפשר

באיזה קטע רק אנחנו לומדות מחר?!

שמידי אומרת לי שאני מגעילה ורעה.

ואני רק שומע אותה

אני לא ליד הטלוויזיה

 

תוך שניה גג 2 (באמת. כאילו זה הזמן) שבהם שומעים נשימות מהירות יותר יותר, וזה התקצר בקטע פסיכי. פסיכי. ופתאום היא התחילה לצרוח בבכי, בכי שאי אפשר לבכות בשקט. בכי קורע לבבות. בכי שקרע אותי. יותר גרוע מילד קטן.

והנה, תוך כדי שאני כותב שומעים אותה מדברת עכשיו

"אני לאיודעת אם זה נורמלי או שאני צריכה אשפוז. בראיון הקודם הרגשתי מתנקת ואני לא יודעת איפה אני"

והיא חרדתית.

בא לי לבכות

אני.. אין לי זכות בכלל להגיד שאני מבין אותה. אבל אני מבין את הרעיון של הרגשות שלה. בערך.

הפסיכולוגית שלה שוקלת אשפוז.

 

זה נוראי

זה נוראי

די

לא באלי לשמוע את זה

 

 

אני הולך לישון. לא רוצה לשמוע על זה בכלל. כואב לי ועצוב לי רק לשמוע על זה.

אוף

 

שה' ירחיק את הדבר הזה ממנו ומכולם.

אמן