פורום נסיונות פעילים (עמוד 2054)

הקדוש ברוך הוא, איזו

שאוכל פשוט להיות
מה שאני

יש מילים שכאשר קוראים אותן,
הן מעוררות משהו עמוק בפנים.

ויש כתיבה כזו,
שעושה בלב כבתוך שלה.

- - - - -

יצא לי לקרוא במהלך השנים כמה וכמה קטעים שאנשים כתבו.
חלק מהם נגעו בי, חלק גרמו לי לחייך.
חלק פשוט רצו מול העיניים בלי להישאר.
וחלק נכנסו עמוק ללב,
קנו שם מקום.

הפורום הזה הוא כלי.
אפשר להראות דרכו רבדים עמוקים בנפש,
כאשר הם באים לידי ביטוי בכתיבה.

תמיד היה לי קושי בקריאת שרשורים כאלה.
כשאני כותב לעיתים נדירות אני מסוגל להגיע עמוק פנימה,
וגם כשכן זה נשאר ברמזים ודימויים.

לכן, לקרוא כתיבה שכזו משאירה חותם.
אני רוצה להכיר, לדעת מה עומד מאחורי כל הכאב הזה.
במיוחד כשאני קורא דברים שאני חי בעצמי.

טאטעע

נפגשנו היום ודיברנו בין השאר על הפסוק שנכתוב בהזמנה.. קיצור הוא אמר בצחוק איזה פסוק אחד עם מצרים, ואז הייתה לי הברקה גאונית ואמרתי לו: "בוא נכתוב בהזמנה את הפסוק: "וגר זאב עם כבש..."
ה' ישמור.. ושנינו נשפכנו מצחוק
אגב ישלנו ברוך ה' טרי מהערב- תאריך לחתונה הקדושה
@כבתחילה

"הלידה שלי ארכה 48 שעות"
"מה? זה כלום, אצלנו מקלפים גמבות לליל הסדר"

פייר? ניסיתי

כרגע חוץ מכמה תרגילים בודדים, יש אפס

שוב דיברתי עלזה...
לומרות שהחלטתי שזהו, שזה לא כואב יותר, לא מזיז...
וזה באמת ככה.
באמתבאמת שהמשכתי.. ובאמתבאמת ששחררתי.
אבל לאיודעת, פתאום המקום הזה מזכיר לי איך היה לי טוב פעם, אז, לפני כמה חודשים בלבד..
וגם עכשיו טוב לי! טוב מאוד!!
אבל זה טוב שונה כזה.. אחר... לא כמו מה שהיה אז..
אוך היא צודקת. מותר לחשוב, גם מה אכפת לי? אפחד לא יודע מה אני באמת חושבת.. המחשבות הן שלי, מותר לי להודות בפני עצמי מה אני חושבת.. לא ככה?
אני חייבת מול עצמי לומר תאמת.
רק מול עצמי.. או לפחות מול עצמי... לאיודעת כבר.
אוך טעטע... גאולה בבקשה!

גרסת מי ער לשעות המוקדמות. נו נו

כנראה שזה יהיה יותר מהר ממה שציפיתי