פורום נסיונות פעילים (עמוד 2054)

כי בדיבור צריך תשובה מיידית

אני מתפלל אליו.

תוצאות או תשובות לפעמים ראיתי גם חצה שנה ומעלה אחרי התפילה..

פף 

תופעה כזו.

עד גיל 7 נניח זה אפשרי.

עד גיל 9 אפשר קצת.

אני תוהה אם בגיל יותר מבוגר זה אופציה.

הבן שלי בינתיים עוד לא שם, אבל מנסיון עם הדודים שלו - הם די מהר הגיעו לידע הטכני הנדרש.

אבל אני לא בונה יותר מדי על כלים טכניים בהינתן הידע הטכני אצל הילד. והאמת שאני רוצה שיהיה לו הידע הטכני המתאים מסיבות אחרות.

רוב הילדים היום יוצרים מסווה של אמון ובמציאות לא משתפים את ההורים בכלום.

ראו ערך פגיעות/חרמים/הטרדות/התאבדויות בעקבות הרשת.

מאמינה שאם הורים היו יודעים זה לא היה ככה בכמויות כאלה.

יש לזה פיתרון בכלל?

@מיועד לכולם

אין לי ספק שהבסיס להכל זה אמון.

איך את מגיעה למצב של אמון מלא בלי שיטשטשו הגבולות?

כלומר,

אם את נותנת בילד אמון מלא נטול ביקורת, הסמכותיות הולכת ואובדת והגבולות גם הם.

את משהו אחד, הם משהו אחר.

הם גדלו בעולם אחר, עם דרישות חיים אחרות. זה הנסיון המצטבר שלהם וזה מה שהם יודעים לעשות.

אני מסתכל אפילו על מי שגדל 10-12 שנה צעיר ממני. העולם שלו אחר לגמרי. אני צריך סוג של "תרגום" כדי להבין מה הם עושים ומה נכון לקדם בעולם שלהם.

זו המציאות, והיא לא הולכת להשתנות. בין אם הסלטון שלך יהיה בטוח שהוא יודע יותר ממך כי הוא נער מתבגר, ובין אם הוא באמת ידע יותר ממך כאמת עובדתית.

גם בחיים וגם על עצמו, 

הוא יסתכל ויגיד בלב טוב טוב שמענו.

לילדים קשה לשמוע שהם לא יודעים ובטח שלנערים.

תשאלי פה את כולם, כשאמא אמרה להם שהיא יודעת טוב מהם כמה זה חסם אותם וסימנו עליה איקס באותו רגע.

ליצור מצב שהילד(מדברת על גיל העשרה) נותן אמון בהורים ברמה של הבנה שהם מבינים טוב יותר זה מאד קשה, לא לא אפשרי אבל מורכב.

עד שנוצר האמון הזה הילד כבר הסתיר דברים. כי ככה זה.

ולכי תגשרי עכשיו על הפערים.

כשהילד יודע שהוא מסתיר, וההורים בטוחים שיש אמון מלא ואין סודות..

בפייסבוק/ אינסטרגרם שהוא מכוער ומטומטם ומי שמגיב לו הוא מניאק 

ותגובה לפוסט אחר שהוא הומו 

(סליחה על מילים אני ממש לא משתמשת בהן פשוט מתארת מקרה אמיתי)

גם אז היא הייה משחררת?

בתור אמא לא היית רוצה לדעת מה אומרים לילד שלך?

מה הוא עובר?

מה הוא חווה?

לאיזה תכנים הוא נחשף? עזבי אותך סרטים וכו'- מילים, סגנון דיבור.

זה לא ככ פשוט הלסמוך הזה.

כמובן עד גיל מסויים.

קשה לי לומר את זה אבל גם תיכון זה לא מספיק מבוגר כדי לשחרר לחלוטין

גם כשילדים חוצים גבולות, הם לרוב יעדיפו להתמודד לבד ולא להעזר בהורים או במורים שלהם. זה פאדיחה בהרבה מובנים.

מול החברה צריכה להיות אפס התערבות

מול הילד- אסור להתעלם. פשוט אסור.

סליחה, 

אבל טבעם של ילדים הוא להאשים את ההורים שלהם בכל מה שקרה איתם אי פעם.

כמעט בטוחה שמס' שנים אחרי הוא יכעס נורא שהם לא היו שם בשבילו ולא ראו את הסבל שהוא עובר.

מספיק שזו מילה אחת

אפשר להעיר מעט הערות אבל לא לאסור וכ'ו..