פורום נסיונות פעילים (עמוד 2719)

וקמתי מוקדם ולא הלכתי לישון כל היום

מתמטיקה נגמר.

יש אנסינים והיסטוריה ולשון.

אתמול ישבתי ולמדתתי למבחן.

לא קורה הרבה כן?

ישבתי ולמדתי, ואפילו למדתי טוב.

הגעתי לאולפנה כשאני יודעת יחסית טוב.

הביאו לי את הטופס.

פיתאום.

אופסס

10 בנות נכנסות לכיתה ומשלימות מבחנים לחודש אירגון.

בסדר

לגיטימי

אבל אז

עוד 10 בנות..

כבר יותר קשה.

בעיקרון אנחנו כיתה של 18 בנות- כיתה קטנה בטוגל.

היום היינו 45 בנות(!!!)

לא היצלחתי להתרכז.

יצאתי מזה בבאסה על העולם..

עד שלמדתי לא יצא לי טוב..

ואני שואלת

למה אין לי שכל כמו של אחיות שלי?

יש לי אחות, קטנה ממני בשנה, לאא לומדתת בכלל(!!!) ומקבלת 80-90.

אני חורשתת ומקבלת 40..

לפחות שנה שעברה..

אז וואלה בקצב הזה לא יהיה לי בגרות ובואו נפרוש כבר עכשיו מהלימודים.

אוף

אני מכירה את דינה.  זה אמיתי.

קוראים לי דינה קשטן בת 20.
לפני 3וחצי שנים אמא שלי ז"ל נפטרה, לאחר 3וחצי שנים של חולי במחלה.

לפני 3וחצי שנים החיים שלי השתנו מקצה לקצה,
ממקום של אמא תומכת ומכילה לילדה בת 16,
להיות אמא לעצמך!

כל מילה שאכתוב לא יוכל לתאר גדלותה של אימי ז"ל,
באותה מידה כל מילה לא תוכל לתאר את הכאב העצום והגעגוע האין סופי,
התחושה של הלבד שלא מרפה ועוזבת.

לפני שנתיים התחלתי שידוכים במרוץ החיים הקשה והבנתי שוב מהו קושי אמיתי,
אלפי חלונות שנסגרו בפניי בגלל מי שאני.
אותה הילדה היתומה..
לפני שבועיים הקב"ה זיכה אותי-
ופתח לי חלון של אושר אמיתי.
זכיתי להתארס עם בחור 
בן תורה אמיתי וירא שמיים, עובד את ה' מתוך שמחה בדיוק מה שחיפשתי,
ה' מצא לי אותו, אמא לצידו הייתה שליחה טובה.

במשך השבועיים האלו איני מפסיקה לבכות להקב"ה-
שכמו שרק הוא הביא לי את החתן לאחר שנתיים קשות,
הוא היחיד שיעזור לי בכספים שאיני מצליחה לשלם לבד.

אבא שלי מפרנס 3וחצי שנים לבד- בתור נהג אוטובוס,
אך המצב הכלכלי במשפחה מאד קשה.
אין לי מאיפה להתחיל לקנות לכבוד בעלי בגד יפה או פאה או אפילו כלים לביתנו החדש.

לא יכלתי לשמור בעצמי את הרגשות ושיתפתי את חתני- מה שמאד ציער אותו,
אך החלטנו לתמוך אחד בשני שנצליח לפחות עם אושר פנימי להגיע לחתונה.

אני רוצה לפנות אליכם בבקשה אישית- תעזרו לי להגיע לחתונה רגועה לפני בעלי.
תעזרו לי לשמח אותו שאכן יש יהודים רחמנים שמעוניינים להיות הגב שלי.
אני פה בעולם הזה כרגע לבדי..
כי כשאין אמא בעולם הזה זה תחושת לבד תמידית.

הקב"ה מזכה אותי עכשיו להיכנס לחיים חדשים-
האדם השלם ולא הלבד.

הקב"ה הביא את כולנו לעולם זמני עם שליחים טובים,
אם אתם יכולים בבקשה להיות השליחים שלי בעולם הזה-
אני מברכת אותכם מליבי האישי-
שלעולם לא תרגישו חוסר! 
כמו שאתם ממלאים לי את המקום הלבד – שהקב"ה ימלא לכם כפליים את הביחד !

בהערכה גדולה.
דינה.

*בנק לאומי*
*מספר חשבון: 6065559*
*מספר סניף: 940*
*על שם דינה קשטן*

*ביום חתונתי בעז"ה כג' שבט ישב על כיסא הכלה ויתפלל עליכם אותם אנשים טובים שעזרו לי להגיע לאותו כיסא שמחה ורגועה לפני החתן שיבוא לכסות אותי*

ועכשיו ממני- חמדמדה, תעזרו חברה, אני חברה שלה וזה קשהההההה לה...

רואה את כל סדרת הספרים של לאמונת עתנו.

פה חשדתי.

כמו כן בא לי להרביץ למישהו

כואב לי ממש. כמה זה נורא?

נראה לי אני צריך ללמוד מתמטיקה ואנגלית...

כן.

(נו שיהיה, לא אנשים אלא חינוך רע. גם חילונים וגם ישראלים - חיבור של שני הדברים הכי חסרי תרבות שיש. וכן, זה קשור ותסתכלו על זה איך שבא לכם.)

מה קרה?

אוטובוס הגיע והיו מלא אנשים בתחנה, אז עליתי כזה מהדלת האחורית. פתאום הנהג צורח עלי "רדי מיד! מה את עולה מאחורה! תרדי עכשיו! עכשיו תרדי! שמעת?" ממש צרח. אוקיי ירדתי והלכתי לקדמית, ומלא אנשים מתחילים לצעוק עלי: "מה נראה לך שאת עושה?! יש כאן תור! מה את עולה מאחורה! את אמיתית? מה זה הדבר הזה?" פשוט צרחו עלי וירדו עלי.

תקשיבו שבכיתי אחר כך, זו סיטואציה נוראית שאוטובוס שלם צורח עלייך ככה. זה ממש פוגע.

ואני ממש לא התכוונתי לעקוף או משו, לא חשבתי על זה בכלל! זה נטו מההרגל של האוטובוסים בירושלים. וגם אם אין מכונות באוטובוס, עדיין עולים מאחורה ואז באים והכל בסדר גמור. (זה לא קרה בירושלים ואין כאן מכונות בשום אוטובוס, אבל עדיין לא התכוונתי לכלום)

אימאלה זה היה פשוט נורא. לי אישית דבר כזה נוראי. בחיים לא צועקים עלי, לכן כשזה בא בבום כזה. זה נורא.

~

נכה. לחלוטין.

~

והנכות עכשו מתפרסמת

~

ולא לא רק שם

~~~