איך מתוך הסדק מבעבע תעתוע
בדיוק כשחשבתי ששכחתי, ואיך שנגמרתי
התעוררתי
כמו ארנב באור נלכדתי
טיפשונת שכמותי.
אני שנשבעתי לשמור לי אמונים
איך לא ידעתי לא ליפול על הפנים?
על הפנים...
איך מתוך הסדק מבעבע תעתוע
בדיוק כשחשבתי ששכחתי, ואיך שנגמרתי
התעוררתי
כמו ארנב באור נלכדתי
טיפשונת שכמותי.
אני שנשבעתי לשמור לי אמונים
איך לא ידעתי לא ליפול על הפנים?
על הפנים...
וגופך לי מבט, וחלון וראי.
באת כלילה הבא אל האוח
לגלות לו בחושך את כל הדברים.
באת כלילה הבא אל האוח.
לגלות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות, ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף, של הגוף.
למרות עכשיו ספציפית אני במוד יהודית רביץ.
הילדים קופצים עליך, הם הכי יפים בעולם.
אתה נמס, פורש ידיים.
אתה מאושר ממש.
ועוד מעט תקרא סיפור מהספר החדש.
כי הכול כבר נאמר.
ויכולת לחוש שקשה לי מאוד,
יכולת לראות שמר.
אז עברת פתאום לכיוון המטבח,
וחזרת אחרי דקה.
ובדרך לא שמת ידך על כתפי
לנגיעה אחת רכה.
כן, אתה כה ישר וכל כך הגון.
אתה לא יכול לרמות.
כשאתה לא אוהב, אתה לא יכול,
ואת זה אי אפשר לשנות.
אבל כשעברת ממש על ידי,
הוייתי כולי צעקה.
אתה לא הנחת ידך על כתפי לנגיעה אחת רכה.
ואת זה אני לא שוכחת.
ועל זה אני לא סולחת.
ועל זה אנ'לא אסלח לך לעולם.
כי את זה אנ'לא שוכחת,
ועל זה אנ'לא סולחת
לעולם.
מילי דשטותאאחרונההכל קופא.
אני רוצה מקלחת.
אוף.
שעות של אמת.
שעות של אמת.יותר נכון, למה---.
בוז
כמה דמעות על הלחיים?
כל עולמך נהרות,
כל הנהרות שבעים ממים.
משהו גדול חייב לקרות מחר.
או מחרתיים.
ממה אתה מפחד?
למה לבד, ממה הפחד?
ואם אתה מפחד- בוא תן לי יד, נפחד ביחד.
אני לא זוכרת את ההמשך, ג'יזס. מילים ולחן של קרן, אגב. ביצוע של מירי מסיקה.
למה זולגות הדמעות על הלחיים? כל עולמך נהרות שבעים ממים. אם לא תצליח לראות, אני אהיה לך עיניים.
מהמכונית אליו
מבט קצר, לראות אם מישהו לא עקב.
הלוואי ודלת הכניסה פתוחה- יש,
היא מתקרבת.
לוחצת על כפתור מטונף במעלית,
קומה שניה שלישית רביעית חמישית
דינג דונג. הוא פותח לה והיא נכנסת.
ובדירה, הוא מכין לה תה צמחים אוסף את שיערה
טוב נו, אני אשיר את זה לבד במקום אחר.
מה עוד ביקשת, אבל דתי פה מדי
כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד (שש אפס למדינה), כנ"ל
הגשמה עצמית, אבל אני לא זוכרת את כל המילים
לא הצלחתי להתאהב בך בשישית, כנ"ל
ננסה את רס"ן נידל חסן? יאללה, ננסה
לאסיר בבית הסוהר, לחולה הסופנית.
אבל לא בשם הטוהר, אלא בשם-
אבל מה היא מבינה?
אני עוד שניה נוגע!
את רוב השיר אני גם לא זוכרת
נכון? חוץ מיום ראשון יש גם את עכשיו אתה חוזר בחזרה. זה הוא כתב, לא?
יום ראשון שיר מדהים מדהים ומעולה מעולה, אבל לא נראה לי שכדאי שנשיר אותו כאן
שה"י פה"י
ישלכם דש מ@תהיללווששששש.

יש איזה דרך להשיג את זה או שזה דרך המוסד?
אפילו לא חשבת על לעלות לומר שלום!
כל אבל כלל החברות שלך היו שם!
ובנוסף , יש לי עוד דברים לעשות חוץ מלקפוא למוות באיזה מקום סחוף רוחות ולקבל כאב ראש מהצרחות האלה שאנשים קוראים להן מורלים
סבלתי מזה במשך שנים די והותר
את חכמה מידי לרמה כאן![]()
היום ראיתי את תחיהה ובאסה שאתם לא באותתמילי דשטותאהפלאפון (תחיה וטליה אמרו לי
)
אני שולחת לך באישי, סבביק?
מילי דשטותא
אמת ותמיםאחרונהכע.. הבנתי שתחיה נסעה לבקר אתכם![]()
אמת ותמיםאני ממש לידך.
איפה האימא, האימא שלי?
אתה מזמן לבדך.
מה עם השמש, הטוב והרך?
שקע כמו שזרח.
אם כך ספרי לי, ספרי לי אם כך.
הכול סופר ונשמר תוייק ודווח.
אני שומע שוב פרשים.
אינך שומע דבר.
וריח מר עולה מן הרעשים.
והוא יילך ויגבר.
מדוע קר לי, קר לי כל כך?
זה לא מאוד מסובך.
את מוכרה לי, אבל רחוקה.
אתה ליד עצמך, אני ממש לידך.
אם זהו רק תרגיל, זה אכן תרגיל מוצלח.
השמיים צבועים וניל, האופק מפויח.
הכול חוזר אדום יותר מן השוחות ובצריחים.
אמרי האם אנחנו מנצחים.
מתי בדיוק כל זה מתרחש?
בזמן שכתבתם שירים.
ומה איתם, אם כבר מדברים?
נותרו למי שזוכרים.
אם כך בעצם, דבר לא קרה.
אם כך הכול כשורה.
תמיד היית עשוי לפשרה.
אתה שובר את ליבי, אני ממש לידך.
אם זהו רק תרגיל, זה אכן תרגיל מוצלח.
השמיים צבועים וניל, האופק מפויח.
הכול חוזר אדום יותר בערוגות ובפרחים.
אמרי האם, אמרי האם.
לאורך הגדה שועל ותיק יילל.
מפקדים גלויי מגף חפרו להתפלל.
הרוח האילם הלם,
ילדה חמקה מן המסגד.
החושך התאסף ולא ירד.
רגע שלםרק עם נעלי בן ישי מדי פעם
לעשות רצונך!
רגע שלםאולי יש לנו אפילו את אותה סיכת מקור
לעשות רצונך!אחרונה