פורום נסיונות פעילים (עמוד 3097)

וכך כותב בעניין זה רבי נתן: (ליקוטי הלכות סוכה ו' סעיף ז')

"ועל כן סוכה מרמז על חידוש העולם (לעתיד לבוא) כמובא בספרים, שסוכה מרמז על עלמא דאתי (העולם הבא). כי עולם הבא מכונה בשם סוכה, כמו שכתוב: "וסוכה תהיה לצל יומם". ועל כן אמרה התורה: צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי, לרמוז על חידוש העולם. שאין קביעות לעולם הזה חס ושלום, רק השם יתברך חידש את עולמו (דהיינו בראו יש מאין המוחלט). ועתיד לחדש עולמו." (דהיינו להפכו לעולם שונה לחלוטין, זך, מרומם ונצחי).

ועוד הוא מוסיף וכותב: (ליקוטי הלכות, חזקת קרקעות ג' סעיף ט')

"וזהו בחינת סוכה, שאז עיקר השמחה בחינת "זמן שמחתנו", כי סוכה היא בחינת עולם הבא כמו שכתוב "וסוכה תהיה לצל יומם", שזה נאמר על עלמא דאתי... היינו שבאלו הימים, אחרי ראש השנה ויום הכיפורים, אנו זוכין לישב בסוכה ולשמוח בתכלית השמחה, כי אנו זוכין עכשיו להמשיך בחינת עולם הבא, שהוא בחינת סוכה, בעולם הזה, שזהו עיקר השמחה, כשזוכין להמשיך (את) העולם הבא (ולטעום משהו מטעמו "גם") בעולם הזה... ועל כן אז הוא זמן שמחתנו, כי זה עיקר השמחה, כשמרגישין העולם הבא- עכשיו."

וואי איזה חג עוצמתי ושמח וקדוש זה סוכות!!!

תרגישו את העוצמות! תתחברו! תנו לעצמכם להרגיש את טעם העולם הבא כשאתם נמצאים בסוכה. 

ותשמחו! איזה משמח זה! הקדוש ברוך נתן לנו מצווה לשמוח! אין סיבה שלא נעשה את זה...

וואי שיהיה חג שמח וקדוש ועוצמתי ממש.

למי יש כח לעוד חג לעזאזל.

לילה טוב אנשים.

1. הייאוש, הפסימיות הם לא יותר מאשר כניעה לנפש הטבעית, הנוטה לאגוצנטרית, לראייה מצומצמת של המציאות ומונעת מאיתנו את מימוש תכליתנו.

אין יאוש בעולם כלל, כי על-פי פנימיות התורה הוא לא באמת קיים. זה לא חלק מהתוכנית האלוקית. אלא אם אנחנו בוחרים בו.

2. הכוונה היא שאין שום אמת בייאוש (וא"כ אין לו שום אחיזה אמיתית בעולם, כי הרע אינו אלא העדר, עיין דרך ה' לרמח"ל). [[כמו שאין סיבה אמיתית להיות בעצבות (החברותא של הייאוש) כי בכל מקרה הכל לטובה ולכן צריך להיות בשמחה תמיד ואין שום אמת בעצבות.]] כל מצב כל תסבוכת כל צרה. הכל יכול להשתנות לגמרי מהקצה לקצה, כן, כולל המקרה הספציפי שלך, ואין שום סיבה אמיתית להתייאש. ולא צריך לתת לייאוש מציאות ולהתייחס אליו בחשיבות.. אין כזה דבר. הכל שקר ובלוף של היצה"ר.

3. זה כמו שמשוגע יגיד: "אני המלך וכולם המשרתים"!

והאמת היא: שהוא אדם רגיל,

 וכולם- גם כן- סתם פשוטים!

אם יש אנשים שמתייאשים,

זה לא אומר שיש אמת ואחיזה

לדמיון הזה.

לר' נחמן יש סיפור,

על "החיטה המשגעת",

שנודע כי תכף יגמר הקמח בממלכה,

ותצמח חיטה שגורמת לאנשים להיות משוגעים..

התייעץ המלך עם מקורבו,

וחשב אולי לשמור להם כמויות גדולות,

שהם יוותרו בישוב הדעת,

בזמן "הבצורת"...

השיב היועץ:

"אם רק אנו נהיה צלולים,

ניחשב אנו למשוגעים..

מוטב שנעשה לנו איזה סימן במצח,

שלפחות יזכיר לנו שזה שיגעון, ולא אמת..."

רבנו לימד אותנו להבין,

שהכל פה זה תעתוע אחד גדול,

ורק המושגים של הנצח, והקדושה, והתכלית-

הם אלו שעומדים בבהירותם תמיד.

הוא אמר:

"העולם הזה מתעה אותנו לגמרי..

אל תתנו לעולם להתעות אתכם"!!

4. והכלל, כי אסור לייאש עצמו. כי אפילו מי שהוא איש פשוט ואינו יכול ללמוד כלל, או שהוא במקום שאי אפשר לו ללמוד וכיוצא בזה, אף על פי כן גם בעת פשיטותו צריך להחזיק עצמו ביראת ה' ובעבודה פשוטה לפי בחינתו, כי גם אז הוא מקבל חיות מהתורה כנ"ל, על ידי איש פשוט הגדול, הינו הצדיק הגדול, שהוא לפעמים איש פשוט, שהוא מחיה את כולם כנ"ל. ואפילו מי שהוא, חס ושלום, במדרגה התחתונה לגמרי, חס ושלום, רחמנא לצלן, אפילו אם מונח בשאול תחתיות, רחמנא לצלן, אף על פי כן אל יתייאש עצמו, ויקים "מבטן שאול שועתי" (יונה ב), ויחזיק עצמו במה שיוכל, כי גם הוא יכול לחזר ולשוב ולקבל חיות מהתורה על ידי הצדיק הנ"ל.

רציתי לכתוב משהו אחר אבל לא מצאתי.

חוץ מ@Masterpiece שחושבת שהיא עושה מה שבא לה בעולם הזה...