פורום נסיונות פעילים (עמוד 319)

ואנא לא ידענא כי גברא רבה אנת...

וכי מר דברי ארמיתא...?
פששש...
מן העידית...

בגופו"..
וכי מר חשדינא דאנא חשדינא דמר לאו משתעי בלישנא דארמיתא...?
והלוא בקודמא ירחא אנא ו@מאן דאמר עבדינן מערכונא בארמיתא בצפרא כשרונותא ינוקי ואף עבדינן סצנה בהכתרה דכל אימת דמחזינן הסצנה אנן דברינן בלישנא דארמיתא.

כולי האי...

ומשום הכי מר לא שמיע ליה כולי אגדתא...
ואנא יהבינא כוליה קרדיט ל@מאן דאמר, "כי כשמו כן הוא", איניש דארמיתא אורגינלא.
ואנא גברא מן שוקא דקא ילפי מן מאן דאמר ומשום הכי אנא ידענא לדברא בארמיתא, ותו לא.
ואי מר חשבינא מהיכא צצא אנא, אנא יכלינא לתרצי דאנא לאו גברא נורמליא אנא, משום דאנא לאו מצביע ל"נעם" בבחירות דעבדינן בתלתין יומי, ולאו משום דאנא מצביע לבנט, אלא משום דאנא קטינא אנא ולא יכלינא לשים "פתקא דטבא"(סליחה, פתקא דט') בקופסתא דקלפי.
בכל מצבא, אנא צריכא ליהווא איניש נורמטיבי, דלא מיזל לבי מגרשא וקא מבזבזי זמן טובא, ולא מיזל לבר מבר(משום קורונה, לפני הקורונה זה היה מלגו לבר...) ושתיא גרבא דחמרא ומיני אלכולוהליא.
רמשא טבא למר...!!

מיני כסא דשדית ביה חמרא לאו תשדיה ביה וודקה???

שדיה ושתיה!!

מידי אחרינא...

ואף אנא שמעינא דקא מעלי לאינטרנטא מערכוני דכוליה מערכונא דברינן בלישנא דארמיתא וילפינן במתיבתא תמניא.
אגב אורחא, @מאן דאמר לא אזלי למתיבתא תמניא, אף דחזי לי כאיניש תמניא...

@מאן דאמר נמי פלגא מ אליר&שלום? מיהו אתון לא ילפינן במתיבתא תמניא...

אנן חזינן באינטרנטא וקא מחקי לאליר&שלום, אנן לא למדינן במתיבתא תמניא, אנן קטיני אנן...(לבר ל@מאן דאמר, דקא יכלינא להצביע בבחירות...)

והיכא אנא קא יכילנא לאהדורי בתר האי?

אנן קא עבדינן מערכונא ליחידאי, כוותי דמתיבתא דאנן ילפינן, למיהווא בדיחותא מערכונא דכולי אינשי חזיא ויתפעמא וימחאו כף, מיהו, לשני הבאה, אולי אנן עבדינן ערוצא דיוטיוב דאתפרסומי התם סרטוני ומערכוני בארמיתא.
אגב אורחא, אנת יכלינא למיחזי דסרטונא דהכתרה דאנא ו@מאן דאמר עבדינן האי סצנה דארמיתא, מיהו אנת צריכא להמתינא זמן טובא עד דאינשי מכיתתא ליזיל אחריותא ויערכו כוליה הכתרה וחַבְּרֵיהּ כוליה סצנות בהדי הדדי, למיעבד סרטונא חדא ורציפא.
ואף סרטונא דרמשא כשרונותי ינוקי לא מוכנא...
רמשא טבא...!!

אנא לא יכילנא לאמתוני כולי האי...

כולי האי...?
מאי אנת עסיק בכוליה יומא לבר למיכתב הודעתא אריכתא כגלותא בפורומיא (אופס, אנא עבדינן האי...) ולמילף פסקאותא דרב זצ"ל...?
אגב אורחא, היכא יתבינא מר לחדא שיעורא...? לאו חדא שיעורא דמתיבתא זוטרתי...
מיהו, למר איכא זמן טובא למטא למסקנתא....

אנא גברא זוטרא...

למאי אנת מתכוין ב׳חדא שיעורא׳?

 אנא לאו עסיק רק במילף פסקאות דרב זצ״ל. אנא עסיק נמי במילף תלמודא אחריני... ולוואי יליף איניש כולי יומא...

אנא לא יכלינא למשתעי למר, דהא מר גברא רבא...אה, כמה אבסורדא איכא בעלמא...?
שיעורא חדא, טעותא דידי...

אה, אי הכי, ברי לי שאנת גברא רבא, דקא ילפי כולי האי וגריס...
אין, לוואי יליף איניש כוליה יומא...
אנא בעי למיזל לצלותי דרמשא...
להתראותא...

בהצלחא!

אי מיספי אל"ף בסיפא דמילתא, האי משמע כמילתא בארמית..

ו@מאן דאמר אמרי לי דאנא אגזומי טפי ואנא לאו שפיר קא מיעבד, אנא לא יכלינא ליספי אל"ף בסיפא דמילתא וליעבד מילתא דארמיתא, איכא כללי דדקדוקא לארמיתא, מיהו אנא משתדליא למיעבד כוותי דכללי דקדוקא ובזכותא ד@מאן דאמר אנא מיעבד שפיר, כוותי דאנא צריכא למיעבד.
בקיצורא, אנא גברא פשוטא אנא ו@מאן דאמר גברא רבא, ואיסתרא בלגינא קיש קיש קריא.
יומא טבא...!!

אע״ג דאכן אנת קיש קיש קריא... (בבדיחות טובא קאמירנא לך)

אין, אנא קיש קיש קריא, מיהו אנא כתבינא חרטוטא רבא, לאו משום דאנא גברא רבא.
לאו כוותך, אנת גברא רבא, אנא משתדלי למיהווא כוותי דמר....

ולאו אכתיב חרטוטא יתירא דאנא גברא רבא ושאר ירקות

דאנא כתבינא בשאר פורומיא, מיהו מאי דאנא כתבינא דמר גברא רבא אכן אמת ולאו חרטוטי ולא מידי...
טוב, אנא מסתפינא ממר אז אנא שתיקא

וכי לא חייש מר לעירובין יח: ״מקצת שבחו״?

אנא אמרינן רק "מקצת שבחו" דמר, משולי גלימתו...
אי הוא אמינא כולי שבחיא דמר, אף אנא לא יכלינא למיכתב כולי שבחי, דליכא מקומא בהדין פורום למיכתב כולי האי...

אשתיק מר, ולא לימר מילתא דשקרא בהדיא...

עד דאתי מר ואמינא לי האי פסוקא...
אין, השתא אנא אישתיק, מיהו לולי דאנא מסתפינא ממר אנא ממשיכא לחרטוטי כולי יומא...

האי מימרא בתלמודא מסכת שבת דף יא ע"א...

אי הכי, כולי האי פשיטא לי, משום דאנא יליף תנ"ך ואנא זכירא פורתא, מיהו גמרא אנא לא מכירא כ"כ...
מר חפץ ליליף אנא, דיכלינא למימר דאנא יליפינא פורתא גמרא ולא מיעבד ההיפך מדברי הגמרא כדכתיב: "ושננתם-שיהיו דברי תורה משוננים בפיך שאם ישאלך אדם וכו'.."

אטו אנא ידענא כדו דגברא רבה את... (אמאי מכחיש להאי מר?)

אנא גברא פשוטא אנא...

מה אתה ער בשעות כאלה מוקדמות?

סתכל בשעון

1916?

כיף לו

נדוֹש...
טוב, לא נדוּש בזה...

פסה, ישן, לא באופנה.

כבר כתבתי בפורומים למה.
כן לשאוב מהם השראה, כן ללמוד מהם, כן ללכת בדרכיהם (אגב, אני עם הרב זצ"ל...), אבל לא להעריץ...

אוי אבל אני לא יוצאת מהארץ... בעיה 

איזה נס...!!

אמממ, כן, אני חושב ששמעתי את זה באיזו שיחה, לא זוכר...

מה שלומך באמת? הרבה זמן לא כתבת לי ׳חחח׳...

די מיציתי את ''להיות שרוט כמוך''

עשיתי חזרה קצרה על ההלכות, ושוב, ״כלי חרס אי אפשר להכשיר״.... אמממ...

על ההתחלה כשקראתי את הנושא הבנתי מה ההתחכמות...

בנאדם שבור והוא אומר לי חביב...

(סתם סתם, הכל טוב)

סורי...

חביבי

עכשיו כן

א.

זיכוך המדות בדרך הדעת הוא קודם לזיכוכן בדרך הרגש, כי אם לא ידע מה טוב ומה רע, איכה ירגיש לקנות את הטוב בטבע של קנין ולהרחיק את הרע שבנטיה הטבעית אחר ההרגל.

ב.

כל מדה טובה יש לה חסרונות הבאים עמה, וזו היא העבודה השלימה להוציא לאור-עולם את המדות הטובות מנוקות מכל סיגי החסרונות שלהן. (אל המידות - הרב זצ״ל)

שלהבת אש הקודש של אהבת ד' הלא בתוך הנשמה היא תמיד בוערת היא, מחממת היא את הרוח, מאירה היא את החיים, וענוגיה אין להם סוף, אין מדה מתארת את נועמם ומתקם. ומה אכזרי הוא האדם על עצמו, שהוא משתקע במחשכי החיים, מטריד עצמו בחשבונות רבים (קהלת ז כט), ואת חיי החיים, את עדן יסוד החיים הוא משכיח מלבבו, ובשביל כך אין לו חלק בו‏, והרי הוא הולך שחוח, מתגרת יד החומריות הגסה המתגברת עליו, באין אור ואין זוהר. אמנם דבר זה נגד כל טבע הנפש ונגד טבע ההויה כולה הוא. חסד עליון מוכרח הוא להתפרץ, ממסגרותיו, וקדושת החיים תסלול נתיבות לשפעת העדן להופיע בכל שלל צבעיו(שופטים ה ל עי"ש), ובכל רעם הדר גבורותיו‏. עין לא ראתה א-לקים זולתך יעשה למחכה לו(ישעיהו סד ג). (מידות, אהבה ד) 

״פעם היו כותבים בשערי מסכתות התלמוד, מחמת

הצנזורה, כתובת כזו: ״כל מה שכתוב כאן על גויים —

אין הכוונה לגויים של היום, אלא לגויים שהיו בעבר״.

גם בדורנו יש כתובת כזו בשערי הספרים, כתובת

בלתי נראית: ״כל מה שכתוב כאן על יהודים — אין

הכוונה ליהודים של היום; הכוונה ליהודים שהיו

בזמנים אחרים״. ולכן אפשר לשבת וללמוד חומש,

גמרא, ספרי מוסר או ספרי יראה — והכל בסדר גמור;

כל מה שנאמר הרי לא מתייחס אלינו או לדור שלנו,

אלא לאנשים אחרים, ואל זמנים אחרים.

צריך למחוק מאותם דפי הקדמה בלתי־נראים

את התפיסה הזו שהדברים מדברים על מישהו

אחר, על ה״הם״, על ה״אלה״, על האחרים — העיקר

שלא עלינו. בין שמדובר בחומש, בין שמדובר בספרי

יראה ובין שמדובר בגמרא — הכתובת צריכה להיות

הפוכה: ״כל מה שנאמר כאן — מדבר רק עלי, הכל

נכתב בשבילי והכל מחייב אותי; קודם כל הדברים

מתייחסים אלי״.   (הרב עדין)

צדקת הצדיק קמד - במקום שהיא המחשבה של האדם שם הוא כל אדם, כי עיקר האדם אינו הגוף רק הנפש, והנפש אינה דבר רק כח המחשב ומהרהר והרוצה שבאדם, ומקום שמחשבתו אדוקה, כך הוא כל צורת האדם באותו עת.

"בעת כישלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב". צדקת הצדיק עו

ניצחת

ב"ה...