אני חושב שבעניין הזה אני יותר דומה לאביי

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

אני חושב שבעניין הזה אני יותר דומה לאביינבוכי הדור

הנטי' הטבעית לדעת-אלקים מתגלה ביותר בתור רגש פנימי אצל אנשי שם המצויינים, ויותר מזה שגם כללות הדרכים הפרטיים שבידיעת הדרישה האלהית שמתחלקים חכמי לב בהיותם באים בימים, סבת החלוקה היא נטועה בנפש מראש. ובאשר שישנם חכמים שמגמתם בדעת האלהים היא ע"פ הדברים המשוערים והמוגבלים, כמו ע"י בירור החכמות בדברים המוחשים לאמתתם לעמוד על סודם וסדרם, ודעת התורה להלכותיה ופרטותיה, ובזה ימצאו עצמם דבקים בקונם ויודעים את שמו ית'. וישנם כאלה שמטבע נפשם אינם יכולים להסתפק בדרישת הדברים המוגבלים והם מתרוממים לשוטט ברעיונות בהכרת רוממות אל ית' בהשערה פנימית בהגיון נעלה. ובזה אינם מצומצמים אל פרטי נתיבות דברים קצובים ומוגבלים, ויותר ממה שיש לדבר בפה ולשון הם מרגישים בהגיון לבבם, ומרוממות ההגיון הפנימי מכירים ג"כ ההכרח שמחייב את ההשלמה האנושית לבא ע"י השיעבוד לדרישה ולקיום של כל הדברים המוגבלים, מחכמה ודרישת התורה ופרטיה. וכעין זה אמר הר"מ במו"נ ע"פ עולים ויורדים כי בהיותו עולה אל המושגים הרחבים בהגיון לב הכרת רוממות השם יתברך לאמתתו, יורד עם זה לכוין ההנהגה המדינית המוגבלת. ע"כ רבא אחוי לשמי' טללא. כי היתה נטייתו אל שקידת התורה ודרישת כל אמת בפרטיהם המוגבלים ובזה יבא להכרת קונו יתברך, וזאת הנטיה משלה בנפשו גם בילדות, למצא מנוחה ג"כ בצל אהל, ובזה יבא אל המנוחה והתעודה הרוממה. אביי אמנם שאף אל הרחבת הידיעה בההכרה הפנימית שמתנשאת אל למעלה מכל גבול, ודחקו טבעו הפנימי לבטא רגשות נפשו ברחמנא היכי יתיב ע"י דנפיק לברא ואחוי כלפי שמיא אל מרחב אין קץ. והיינו דאמרי אינשי בוצין בוצין מקטפי' ידיע, שההכנה הנפשית מתגברת באדם וניכרת בעוצם התחלת הילדות באופן רשמי כ"כ עד שנוכל ג"כ לדעת איזה דרך יבחר הילד אשר שאר רוחו מתגלה בו... (עין אי׳ה ברכות ז כז)

אממממנבוכי הדור

א.

זיכוך המדות בדרך הדעת הוא קודם לזיכוכן בדרך הרגש, כי אם לא ידע מה טוב ומה רע, איכה ירגיש לקנות את הטוב בטבע של קנין ולהרחיק את הרע שבנטיה הטבעית אחר ההרגל.

ב.

כל מדה טובה יש לה חסרונות הבאים עמה, וזו היא העבודה השלימה להוציא לאור-עולם את המדות הטובות מנוקות מכל סיגי החסרונות שלהן. (אל המידות - הרב זצ״ל)

אממ, זה מדבר עלי, ולכן באיזשהו מקום זה נותן לי תקווה נראה לינבוכי הדור

שלהבת אש הקודש של אהבת ד' הלא בתוך הנשמה היא תמיד בוערת היא, מחממת היא את הרוח, מאירה היא את החיים, וענוגיה אין להם סוף, אין מדה מתארת את נועמם ומתקם. ומה אכזרי הוא האדם על עצמו, שהוא משתקע במחשכי החיים, מטריד עצמו בחשבונות רבים (קהלת ז כט), ואת חיי החיים, את עדן יסוד החיים הוא משכיח מלבבו, ובשביל כך אין לו חלק בו‏, והרי הוא הולך שחוח, מתגרת יד החומריות הגסה המתגברת עליו, באין אור ואין זוהר. אמנם דבר זה נגד כל טבע הנפש ונגד טבע ההויה כולה הוא. חסד עליון מוכרח הוא להתפרץ, ממסגרותיו, וקדושת החיים תסלול נתיבות לשפעת העדן להופיע בכל שלל צבעיו(שופטים ה ל עי"ש), ובכל רעם הדר גבורותיו‏. עין לא ראתה א-לקים זולתך יעשה למחכה לו(ישעיהו סד ג). (מידות, אהבה ד)

שטף מקורותנבוכי הדור

״פעם היו כותבים בשערי מסכתות התלמוד, מחמת

הצנזורה, כתובת כזו: ״כל מה שכתוב כאן על גויים —

אין הכוונה לגויים של היום, אלא לגויים שהיו בעבר״.

גם בדורנו יש כתובת כזו בשערי הספרים, כתובת

בלתי נראית: ״כל מה שכתוב כאן על יהודים — אין

הכוונה ליהודים של היום; הכוונה ליהודים שהיו

בזמנים אחרים״. ולכן אפשר לשבת וללמוד חומש,

גמרא, ספרי מוסר או ספרי יראה — והכל בסדר גמור;

כל מה שנאמר הרי לא מתייחס אלינו או לדור שלנו,

אלא לאנשים אחרים, ואל זמנים אחרים.

צריך למחוק מאותם דפי הקדמה בלתי־נראים

את התפיסה הזו שהדברים מדברים על מישהו

אחר, על ה״הם״, על ה״אלה״, על האחרים — העיקר

שלא עלינו. בין שמדובר בחומש, בין שמדובר בספרי

יראה ובין שמדובר בגמרא — הכתובת צריכה להיות

הפוכה: ״כל מה שנאמר כאן — מדבר רק עלי, הכל

נכתב בשבילי והכל מחייב אותי; קודם כל הדברים

מתייחסים אלי״. (הרב עדין)

..נבוכי הדור

צדקת הצדיק קמד - במקום שהיא המחשבה של האדם שם הוא כל אדם, כי עיקר האדם אינו הגוף רק הנפש, והנפש אינה דבר רק כח המחשב ומהרהר והרוצה שבאדם, ומקום שמחשבתו אדוקה, כך הוא כל צורת האדם באותו עת.

אמממ, זה המקור הכי חשובנבוכי הדוראחרונה

"בעת כישלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב". צדקת הצדיק עו

ניצחת

שרשור חדשקפיץ

נסיון פעיל

תגובה תגובה תגובהקפיץ

לרגע קראתי את זהמשהאחרונה

תגובה תגובה תגובה קפיץ

מממזית שמן ודבש

אירופה מוצפת, בנגלדש טובעת: מזג האוויר הקיצוני לא עוצר - וואלה חדשות

..זית שמן ודבש

רעידת אדמה במקסיקו.