פורום נסיונות פעילים (עמוד 3785)

אנשים צריכים להבין כל מיני דברים.

להגיד לי "אני בסדר" מראה בדיוק ההפך. במחילה.

אתה קופץ מהמטוס ואתה לרגע באוויר והשמיים תופסים אותך במין חיבוק כזה של רוח. ומה זה משנה לנו עכשיו פשוט תרגיש את זה שאתה עף, אתה חופשי עכשיו ואיזה כיף לציפורים. זה או להיות במעמקים של הים או למעלה בשמיים, את השמיים כבר הרסנו בזה שגילינו איך להגיע אליהם, בים יש עוד מקומות שלא. אולי שם יש משהו נסתר שעוד לא יצאנו לנו להכיר, כי אם נוכל להתקרב אנחנו רק נהרוס, עדיף שנשאיר את זה יפה ומוגן.
אבל לא קשור ים, אלה עכשיו שמיים של תכלת שמחבקים אותך ולאט לאט מתחילים לשחרר כשאתה נופל מהאחיזה שלהם. והשדות מתקרבים אליך ואז גם אגמים ולאט לאט גם גגות אדומים של בתים ובניינים וכבישים ומכוניות ואיפושהו שם ביניהם גם אנשים קטנטנים שאתה אפילו לא מסוגל לזהות. כמה אנשים זה דבר קטן וכמה הם עשו דבר גדול, כמה הגדול הזה לפעמים הורס את הדברים הקטנים והטובים.

תמשוך כבר, תפתח את המצנח, אתה מתקרב לאדמה, תמשוך, תפתח, נו מה יהיה איתך אתה רוצה להגיע בשלום
לא נפתח, מה עושים, תצעק לציפורים אולי יבוא נשר יציל אותך, אין למי לצפות והשמיים כבר מרפים את האחיזה אתה חומק מעבר לגבול היכולת שלהם.
תפתח, תמשוך, מה יהיה איתך, זה הזמן להתפלל.
זאת רק אשליה של חופש שם למעלה, פתאום אתה מבין את זה, כי אתה תלוי במצנח. אולי זה מה שגורם לאנשים להתאבד בקפיצה מבניין, הם כל כך נואשים להרגיש חופש אמיתי שלא תלוי בשום דבר, הם רוצים להרגיש חופש אמיתי שניה לפני הסוף.
אתה תוהה לעצמך אם בכלל אפשר להרגיש חופשי ואיפה ולמה כשהקרקע מתחילה להתקרב אליך במהירות, ואתה מנסה שוב למשוך ולפתוח בפעם האחרונה---

בעז"ה גם אני

כשאורי היה בן שלוש הוא היה כל כך מופנם, שלקחו אותו לבדיקות. אימא הסתכלה במבט מודאג על האישה הנחמדה שביקשה מאורי לצייר ציור. אבא חיכה בחוץ, כי הוא היה צריך לדבר בטלפון.
הבדיקות אמרו שאורי הוא ילד רגיל, רק קצת שקט, וזה בסדר.
כשאורי היה בן שלוש עשרה וחגג בר מצווה, הוא כבר תהה איזו מן דרשה הוא יישא. הוא חכם, אורי, אבל שונא לדבר מול קהל. בסוף הוא פשוט הקריא מהדף.
כשאורי היה בן עשרים, הוא התאהב. הוא הכיר אותה בבת מצווה של בת דודה שלו. היא הייתה בת דודה מהצד השני, וצחקה צחוק כזה משוחרר שהוא נשא אליה עיניים מעריצות.
אבל איך אפשר לדבר עם בחורה כל כך מלאת ביטחון, או עם כל בחורה שהיא?
אז הוא שתק, וחיכה חודשיים עד לחתונת האח הגדול של נערת בת המצווה. וכשראה את בת הדודה הרחוקה הוא פסע אליה פסיעות קטנות ומדודות והתלבט כל הדרך.
בדיוק כשהספיק להתחרט, היה כבר מאוחר מדי. היא קלטה אותו בזווית העין וחייכה.
"היא בטח רגילה שמדברים איתה", הוא חשב.
"היי, אני אורי." הוא אמר.
"היי, אני רעות." היא השיבה.
הוא לא ידע מה לומר, ולכן תכנן לחייך ולהמשיך ללכת, אבל היא שאלה- "אתה גר בירושלים, נכון?"
"כן." הוא ענה.
"איזה כיף לך. תמיד חלמתי לגור שם. בכל פעם שאני מבקרת בעיר הזו אני מאושרת."
"את יכולה לבוא לבקר ואני אראה לך כל מיני מקומות נחמדים." הוא אמר.
היא חייכה, ואמרה לו לרשום את המספר שלה בפלאפון שלו.
רק אחרי כמה דקות הוא הבין שבעצם יש לו דייט.
כשאורי היה בן עשרים ושלוש, וכבר מזמן שכח מרעות, הוא החליט שהגיע הזמן להשתחרר ולהיות מאושר.
אז הוא יצא מהבית מקולח ולבוש בבגדים הכי יפים שלו ונסע באוטובוס לתל אביב.
הוא לא ידע מה עושים בתל אביב, אבל הוא הבין מחברים שהעיר הזו שונה מירושלים.
"אולי יהיה לי מזל ואני אפתח כאן." הוא חשב לעצמו.
אבל עברו כמה דקות של שיטוטים בתחנה המרכזית והוא עדיין לא ידע לאן ללכת.
"היי, בחור." פנה אליו אדם זקן. "אתה יודע איפה השירותים?"
אורי הניד בראשו לשלילה. לא, הוא לא יודע. כלום הוא לא יודע.
אז הוא חזר הביתה וביקש מאמא שתלמד אותו להיות חופשי. אמא הסתכלה עליו ברחמים וציקצקה בפיה.
לאורי נמאס להיות מסכן. הוא קם בכעס וצעק על אחותו הקטנה שתפסיק להרעיש לעזאזל, והיא כל כך נבהלה שהתחילה לבכות.
הוא נכנס לחדר וטרק את הדלת.

שיש לך עוד כוחות.

אני חייב את זה דחוף

בדיחת השנה..

@מבשר שלום

להישאר רעב כי ויתרת על לחם בגלל שאין לך כח לברך ברכת מזון.

אלוקים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זהו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לילה (,טוב).

וזה לא נראלי קרה בשעה האחרונה

וסתם מרחתי את הזמן

ולא עשיתי כלוםםםםםםם

והשארתי את כל הרשימה

והתעצלי על שטויות.

 

אפעס.

 

 

 

 

טעטע. תעזוררררר

כואב לי הראש.

כואב לי לי נראלי גם הלב- מפנים.

מעבר לכך

אני אטומה לכל מה שקורה.

 

 

 

 

אלוקים.

אבל חזקקקקקק

 

 

 

 

 

אני לא קולטת

מעופפת מידי

צריכה לנחות בקרקע

להיות מציאותית

מי גר בגבעות פה?

אבל אל גבעות נטושות עם בית אחד,

גבעות מבוססות כמו נגיד אש קודש וכו'

אני חייבת שתפנו אלי לאישי

דחוווףףףף

 

תודה רבה

וזה ממש ממש מצווה

ווואו. 

איפה הייתם בלי מצפון ?

טובה וחמודה

 

 

 

 

 

יש בנמצא?

חוץ מזה שאי אפשר להקליט פה...