היא לא ספר שנועד לחדד את השכל אינטלקטואלית.
התורה היא סדר העולם.
בזוהר תרומה (ח"ב קסא, א) דכד ברא קוב"ה עלמא אסתכל בה באורייתא וברא עלמא ובאורייתא אתברי עלמא כמה דאוקמוה דכתיב ואהיה אצלו אמון בי ברא קוב"ה עלמא דעד לא אתברי עלמא אקדימת אורייתא וכו' (כאשר ברא הקב"ה העולם- הסתכל בתורה וברא העולם, ובתורה נברא העולם! כמו שמועמד הפסוק "ואהיה אצלו אמון" (משלי ח ל, וכמו שמבואר במדרש משלי ח כב) בו ברא את העולם. שגם עד שלא נברא העולם קדמה תורה)
אנחנו רואים את העולם כתכליתי, כברוא.
יש בורא לעולם- העולם הוא בסיבה, הוא מכוון.
אבל כדי לגלות את תכלית העולם אנו צריכים להבין מאיפה הוא נברא, מה הסיבה.
הצורה של חומר העולם זו התורה.
התורה מגלה לנו את הסדר שמאחורי העולם. סדר שההבל העולמי משכיח מאיתנו, אנחנו לא מעל המציאות המציאות כשלעצמה היא העלם היא לא גילוי ברור של הקב"ה. אז התורה שהיא הסדר האלהי מרוממת אותנו להיות דבקים יותר לתכלית לסדרו של עולם.
להחכים חכם זו לא חכמה, הוא כבר חכם. התורה מחכימה פתי. "פתי יאמין לכל דבר" היא מחכימה אותנו שאנו טועים אחרי ההבל והשקר הזה שקרוי עולם שהוא אינו אלא פרוזדור. (ע"פ מהר"ל)