נוצר אצלי בלבול גדול. לא נעים ,אבל אני יודע שאני מתקדם למקום טוב. אפילו שבדרך אני מתבלבל בין המנהגים וההלכות. בסוף יהיה לי טוב. ואפילו אני אהיה צדיק, בעזרת ה'.

..מבולבלת מאדדדד

זה באמת קשה.
גם אדם נמשך למקור שלו, גם היה בו רע. וגם יש געגוע...
וזה קשה לשנות את הדרך. אני לא יודעת על מה מדובר אצלך, אבל מכירה מתחומים שונים גם כן...

אני רוצה להגיד שאני מבינה אותך. אבל יודעת שלא. אני מנסה להבין אותך ולהזדהות איתך. אבל אני לא אתה... לא יודעת מה אתה חווה ומרגיש...
אבל כן מנסה להבין.
ואתה תהיה צדיק. אני בטוחה. מכך שאתה שואף להיות. ואולי כבר עכשיו אתה צדיק.

..nes

תודה על הנסיון להבין אותי.

ואני בינוני- זה הרב שלי אמר לי.

..מבולבלת מאדדדד

בינוני גיבור ומתקדם.

..nesאחרונה

סתם שתדעי:

שמנהל בית ספר היסודי שבו למדתי הוא היה מהעדה הזאת.

בא לי להקיא.

..מבולבלת מאדדדד

הזמן לא זזזזזז

..nes

תמצאי משהו לעשות. לקרוא ספר,למשל.

..מבולבלת מאדדדד

כן אבל כמה זמן זה כבר יכול להעסיק אותי?
יש לי עוד 4 שעות לחכות.
אבל אולי אצא לקניות תיכף.

..nes

שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתעשי.

..מבולבלת מאדדדדאחרונה

תודה. וגם לך.

..מבולבלת מאדדדד

גאה בעצמי שמהבוקר עד עכשיו החזקתי מעמד.

nesאחרונה

..nes

לא להקשיב לו.

לפעמים הוא אומר שטויות במיץ עגבניות.

..nes

זה לא יפה לדבר ככה.

..nes

זה לשון הרע/הוצאת שם רע.

..nes

זה סוד גדול.

..nes

בנאדך

בנאדך להיות

..nes

תמונה לא צנועה.

..nes

מה זה כל הבלאגן הזה?

איך אפשר ללמוד משהו כך?

וק"ו שאי אפשר להתנהל על פי זה.

עד מתי לעדה הרעה הזאת.

ותודה לך כבוד הרב על שלמדת אותי תורה.

02אהבה.

בימים האחרונים פייסבוק מעלה לי כל יום זיכרונות מהשנה שעברה. כל מיני דיבורים שלי ומלא זריחות ושקיעות ושמיים.
נעלמתי מהפלטפורמה הזאת, כבר לא נשפך לכתוב.

היום ראיתי זוג זקנים עושים הליכה, היא הלכה מהר מהר, ידיים נעולות לצדדים, פסיעות גדולות של צה״ל, והוא דידה אחריה, נגרר, חשבתי לי
רק קצת רוך חסר בנעליים שלה, שתאט רגע, תושיט לו יד. אתה לא לבד. אתה לא לבד.

מאז החתונה הידיים שלי נהיו רכות,
תמיד כולם סביבי היו מתלוננים שהידיים שלי מזיעות ושסיוט וזה נכון, לא הייתי יכןלה לכתוב מרב זה, ידיים מפרישות ולחוצות וקשות. ועכשיו מלא רוך וגמישות, הליטוף מנחם אותי, אני מניחה יד שלי על הלחי פעם ביום להראות לי, דברים משתנים עם הרפואה, עם נחמת הלב.
אביתר שר לפני שבועיים, במתנ״ס מלא היפסטרים ואני,
בלב תל אביב : דיבור לוקח אותך לאן שתבקש; ואני מבקשת נחת ואני מגיעה לנחת.

כנל האוזניים.

פלא איך שהגוף יודע להרפות כשהנפש רגועה.
יש לך מקום, את לא לבד. את לא לבד.

עשיתי לרוני קיצ׳י כזה בגב והיא אמרה לי יאו, את רוקדת?
והתביישתי ואמרתי נעע לא, ואז: קצת כזה, כשאף אחד לא רואה;
כל כך נהנתי שהיא זיהתה על התנועה של הידיים שלי את תנועת הלב. הידיים רוקדות, הלב רוקד, הגוף רוקד.
כל העולם כולו רקידה אחת גדולה.
ואנחנו עולים ואנחנו יורדים ואנחנו ממשיכים לחייך ולאהוב ולבכות ולהתנחם.

פעם הייתי כןתבת כדי ליצור לי מקום של טוב
ואחכ כדי להשאיר את הטוב שקיים
ועכשיו כדי להודות וכדי לחלום וכדי לא לוותר אף פעם.
אני רוצה לרפא, אני רוצה לגעת, אני רוצה להיות בביטחון מוחלט ושלם.

..שולייניתאחרונה

התגעגעתי לקרוא אותך.
(משום מה לפעמים כשמתמלאים אז כבר פחות נשפך.)

..nes

זאת פשוט הסתה

נטוש?חופשיה לנפשי

נטוש

היי פה לא עדכנתי שאני עובדתחופשיה לנפשי

אני עדיין שונאת לעבוד בעיקרון אבל הילדים כל כך חמודים שאני יכולה לחיות עם זה(ועם המשכורת שהיא די סבבה יחסית למה שחששתי שיהיה)

ה: שאלוםחופשיה לנפשי

אני: שאלום
ה: שאלום
אני: שאלום
ה. שאלום
אני: שאלום
וכו'

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא