פורום נסיונות פעילים (עמוד 4213)

הרגת לי את הבטן מפיתיון

יא חושדת בכשרים!

אבל זה סלט

ככה תישארי רזה ויפה

סתם. אמן. הלוואי.

אני מאחלת לך את זה.

את יותר ממוזמנת לעשות גם.

משתדלת תמיד..

אבל הגיוני שלא תדעי, הכל בסדר

שאני לא אדע מה?

וגם קצת חולקת
כאילו,הגיוני שמישהי שלובשת קצר רוצה צומי וגם הגיוני שיותר נוח לה,רגילה מהבית וכו..


מהזה מבחינתך מתלבשת בצורה מוזרה?
נניח טייץ ורוד וחצאית בצבע בננה?
גלח?(טוב זה באמת יפה)
אולי היא באמת חושבת שזה יפה

ממש לא תמיד!
יש הרבה בנות שאני מכירה שאוהבות להתלבש ככה
סתם כי באלהם, וזה לא רע

(@שייכת, בדיוק הדיבור היום.)

 

בעצם למה כמו? פשוט ככה.

נמאס לנו לחשוב. הלוואי שהכל יהיה ברור ככ.

ולמה הלב שלנו לא אומר משהו בקשר לזה?

תפסיק להיות בשקט תתחיל כבר לדבר.

אנחנו לא עושים כלום עם עצמנו זה ממש לא טוב.

קדימה לעבודה.

אנחנו רוצים?לא רוצים?רוצים לא רוצים?

ולמה הוא לא אומר כלום.

וואאאה באלי לבכות

שבת בירושלים.

ואז נברח להם.

הלוואי שיהיה טוב.

חשבנו לנסוע לסבתא אבל היא אמרה שלא.

זה בסדר, שירה הייתה צריכה את המנוחה הזאת

נמאס לי כבר ליסוע.

ואפילו לא התחלנו ללמוד.

מילים באנגלית.

משפטים בערבית.

תחביר.

ניקוד.

עולם.

מבחן.

מועדי ב'.

חופש לא מועיל ביום חמישי.

יום הזכרון ברביעי.

אנשים חשובים לך שנעלמים.

ואתה לא יודע אם ישמח אותם שתדבר איתם ותראה התעניינות או יחס, או שרק יחפור.

עוגות לשבת.

לישון כי בשבת לא.

שבת אחרונה של בינהזמנים ניסן אותו דבר כל פעם.

נצטרך לברוח בשקט.

אנחנו כל כך שונים.

משפטים שאמרתי ומתחרטת נורא.

ידענו שטוב לשתוק.

העולם הזה סתם לוחץ ומבלבל.

הלכנו אתמול לביכנס והיה סגור.

ושוב פדיחות מהרב.

וברור שזה לא יהיה הוא. אנחנו יודעים, אבל עדיין.

כל כך מבלבל.ועמוס.אבל לא עמוס.

ועוד מבחן.

וגם בוחן.

הי אז יש לנו גם שיעורי בית גם בוחן וגם מבחן שבוע אחכ.

הידד.

 

ועיניים צרות וקטנות כדי לא לפזול לחיים של אחרים

(היכנשהו שם)

יש כריכיה בנתיב הלמד הי וכורכים שם גמרא מנחות עוז והדר וצריך עשרים

ואנשים שעוצרים לך טרמפ בלי שביקשת הם נחמדים ממש

ואנשים שנוסעים לשם כל יום ומציעים לך את המספר ומתי שתצטרכי הם גם כן נחמדים

אנחנו צריכים להכין שיעור של עשר דקות

מה כבר אפשר להעביר בעשר דקות? משימה קשה

במיוחד שצריך להיות כאילו כזה מובן ומושג ומדיד וכל מיני חארטות

מה יהיה איתנו בסוף

 

אבל מה הקטע בחופש שכולם בחופש?

נצטרך לנצל אותו לשעות עם בתאל

נראלי שנארגן לה יומולדת ביחד

כאב לב על דניאל הילד המקסים הזה

ילדים הם האנשים החכמים בעולם

783995    783995   783995 לזכור לזכור לזכור

לחשוב! לחשוב! לחשוב!

 

מה זה רק לי ישר העלה את זה?!

מכיתה ז' בערך לא עשיתי.

יאללה קדימה..

נחכה להריון אמיתי
חבל לסבול פעמיים

וסך הכל דקירה לא מזיקה

אבל זה חשוב

לראות את הדם שיוצא לצינווור ייייאמיייי

אנשים מוזרים

אחרת מזמן צ'או

אני עד כדי כך נוראית?

אללה ירחמה

אאאמןן

באמת אמן.

העיקר שאתה הבנת.

שאתה?
אני בת לעניות דעתי.

הסממנים הנל רומזים על משהו?
גברת ד"ר

זה או בן....או בת

אחד מהאופציות

זורם לי דווקא בן עכשיו.
אפשרי?

כן זה בן!

בהצלחה עם זה!

אה!

ואל תשכחי להציג בפניי את האבא

תודה גברת!
נזמין לברית בעזר ה' יתברך.

אה, האבא? ממ

זה נראלי הזמן שאני בורחת..

 

|מסתכל לצדדים|

|בורח|

ממליצה לך באמת

אני בכולופן מעדיפה לגדל את הילדים שלי עם אבא בתמונה

אינשאללה
בקרוב!!!

במקום להתמלא ב..., פשוט להתמלא בעשיה חיובית שתקדם אותך בחיים ותרגיע לך את הנפש.

אבל צודק, תודה.

או בי'?

ואני רוצה לחבק אותך, אם אפשר

אני רוצה
אני רוצה


נהיה בקשר בווצאפ?

מלשון הוא התחיל מקסים עם תעודת בגרות ביד
עכשיו בדרך לאיש שלי, אז לבנתיים אני בסדר.


תודה על ההתעניינות.

תעודת בגרות זה נחת עצום.

@נחמיה17

אוי ויי

אלמלא היו לי את 12 הכרכים הראשונים

זהפלוטוני ?

הרגת אותי מצחוק..

יש לו איזה קטע כזה להגיד דברים לא מובנים

 

 

כמו בחברות שלך מוצ'אצ'וס פלטה  צ'יקיטה וכו'

ואת השאר תקראו בוויקיפדיה..

בערך.
הכוונה לעשות friendzone למישהו.

הלכתי לוויקיפדיה
🙊

@אנשים שמסתכלים עלינו בעינים של יש לך חברים ממקום ווירטואלי????

פעם גם אני הסתכלתי ככה על הערוץ, בתקופה שהייתי קורא סמוי...

לא להאמין שאני מכיר מכאן כל כך הרבה אנשים במציאות

אבל מכפת, שיגידו מה בא להם

http://www.matarbooks.co.il/index.php?book=1886

ספר נהדר אבל עם צורת חשיבה קצת שכלתנית מדי לטעמי (בחינה של היתרונות והחסרונות, חשיבה מטרתית - איך אפשר לגייס את האופי להצלחה וכו')

אם קוראים אותו בצורה הנכונה אפשר להפריד את הבר מן התבן

מוזמנת לביקור עם צבי
כמתנת הוקרה תקבלי גם את הספר של יואב בלום שנמצא אצלי כבר מלא זמן ושכחתי ממנו עד שעבר עליו הפסח

בס"ד

אבל גם הבית שלך וגם הישיבה רחוקים.
בוא לתל אביב!

אבל אולי אבוא ליום כיף אצלכם 😅

בס"ד

 

|מזכיר לך עוד ספר|

אין לי מושג איפה הוא |קוף|

בס"ד

 

//זהירות בדיחה סטראוטיפית תפלה:// לפני שנערב את בוריס.

ואם לא אמצא אותו בסקירה הקרובה, כנראה שאצטרך לקנות חדש
ואפילו יצא לי חרוז למרות שלא שתיתי מיץ תפוז

אני כרגע בחצי

כל כך נכון!

ברביעי מישהו שאל אותנו איך הגענו לערוץ.
בלי לחשוב פעמיים עניתי "דוגרי? בדידות".
לא זוכרת מי היו 2 השוקסטיות שנכנסו להלם של החיים שלהן בגלל זה (וברחו למכונת צילום)
אבל זו האמת המרה

זה חכם.
והסוף מדוייק

לי יש חברה שבכיתה היא ביישנית כזאת
ובוואצפ היא ממש ממש חופרת וזה

בס"ד

 

זה פשוט ההבדל בין התבטאות בעל-פה להתבטאות בכתב, לזו ולזו יתרונות וחסרונות וממילא יש שמיטיבים יותר בכך ויש שבכך. נגיד לי הרבה יותר נוח שאני יכול לשקול את המילים שלי, לדון מעוד צדדים, לנסח ולמחוק ולהשתהות עם הדברים עד שאני בטוח בעמדה שלי ובניסוח שלה. לכן גם אני פחות מסתדר עם לשאול רבנים שאלות, זה מפריע לי מצד ה'מה ששנוא עליך'.

 

(וזו גם הסיבה לעיכוב בתגובה הזו..)

אף פעם לא ראיתי אותך ככה, אבל די מסתדר לי.
התכונה הזו, אגב, היא אחד ממאפייני המופנמות שמוזכרים בספר (זה בא ביחד ויש בזה הרבה היגיון, אין לי כוח לפרט כרגע)
אבל
כמובן שלא הכל שחורלבן והעולם לא מתחלק למופנמים ומוחצנים נטו (וגם הכותבת דואגת להדגיש את הנקודה הזו בכמה מקומות)

בס"ד

 

הניסוח הללו בעל פה מוּלְךָ.

 

אבל אוף זה הפוך, זה לא תכונה של 'מופנמות', זה תכונה שעשויה לגרום לאדם לסגל התנהלות מופנמת.

בא לי שוב. למרות שאני לא ממש ברמה שלך

וזו תכונה שהוזכרה בסל התכונות של המופנמים כי העניין המרכזי היא תשומת לב יתרה ורגישה לדקויות ביחס לעצמם (זו כבר פרשנות שלי לספר, אבל לא נורא) וגם קצת לעולם. אני חושב שזה מתאים גם בעניין הזה. זה לא אומר שום דבר על שאר התכונות, כי כאמור העולם מורכב, ובאמת יכול להיות שחיצונית התוצאה נראית כמו אדם מופנם אבל הוא לא.

אבל זה לא אשמתנו. נולדנו ככה.

במחילה על ההשוואה, מזכיר תירוצים מהסגנון של הקהילה הגאה.

כל כך לא אותו דבר.
נכון שזה מזכיר קצת. אבל לא אותו דבר. ממש לא.

פרט לכך, התשובה שלי היתה צינית.
בתור אדם שמחפש תירוץ שכלי לכל דבר, אני לא חושבת שאני מזיקה לעצמי או לסביבה-
למעשה, הרבה אנשים שפועלים על סמך רגש ואינטואיציה בלבד מזיקים לעצמם הרבה יותר.

רחמנים ביישנים וגומלי חסדים...
לפעמים עדיף את האינטואיציה. (עיין ערך- ספרדים)

גם אם לא רואים אותה.

 

ואחרי ככלות הכל- תמיד יש "מדי"- למה אתה מתכוון?

זה תת המודע שלנו.

הסיבה היחידה שלעתים היא עדיפה על פני השכל היא שלפעמים בתת מודע אנחנו זוכרים דברים שלא נמצאים בזיכרון הגלוי שלנו ועלולים להשפיע על ההחלטה.

למשל אתה רוצה לנסוע למקום מסויים ולא בא לך, למרות שהמוח אומר לך לנסוע-
ומה שאתה לא זוכר זה שפעם קודמת שהיית שם מישהו אמר או רמז שעדיף שלא תבוא שוב, והתת מודע שלך זוכר זאת.

לכן, אינטואיציה = שכל גם כן.

בכל מקרה השכל מנצח.

מחשבה/ זכרון מוצדקים"?

לפעמים מהמודע חסרים חלקי מידע חשובים.

"גם אם לא רואים אותה"

מתוך לאינטואיציה יש הצדקה הגיונית - נסיונות פעילים

 

קיצור לאמשנה, סבבה. מסכימים.

כן אוקיי.
מסכימים לגמרי.

(עכשיו ראיתי שניסיתי להסביר את זה לבעיצוב. לא לך.)

בכלופן, אני עונה לדעתי- לרגש יש הצדקה שכלית. 

צריך לנסות לחקור אחריו. את  מעשיי אני מודד לפי שכל. אבל אם יש לי הערה מהרגש- אני לא מתעלם ממנה.

בס"ד

השאלה אם אנחנו מאמינים במשהו מעבר למוח ולשכל הטהור.
הרמב"ם על חטא אדם וחוה אומר שבעצם העונש שלהם הוא שהם ירדו מדרגת השכל הטהור לדרגת יודעי טוב ורע. לפני כן הם חיו בעולם של אמת ושקר ואז חטאו ונוספו להם גם טוב ורע, לכן פתאום הפריע להם עירומם. אין אדם שהוא שכל טהור, כולנו פועלים גם על פי רגשות ודחפים לא מודעים.
גם אני משתדלת להתייחס לשכל בעיקר אבל למדתי בצורה כואבת שאם אני מכריחה את עצמי להיות רק שכלית זה יותר פוגע ממועיל. לרגש (בזה אני מתכוונת לכל הדברים שהם מעבר לשכל) יש תפקיד עצון בחיינו וחבל שנשלה את עצמנו שאנחנו לגמרי שכליים. לא לכל הרגשות יש הצדקה שכלית, חלקם מגיעים מטראומות (זה לא שכלי בעליל, הרי בשכל אפשר להבין שמשהו שקרה בעבר לא בהכרח יקרה שוב בסיטואציות אחרות), חלקם מגיעים סתם מדברים שנחרטו בנו. זה שאני מפחדת כשאני מאחרת לעבודה או משהו כזה כי בעבר הייתה לי התנסות לא טובה עם עבודה אחרת זה לא רציונלי בעליל.
לנסות למצוא הצדקה שכלית לכל רגש קצת מעקר את הרגש בעיניי, זה חבל.
אפילו לאהבה לא הייתי מנסה למצוא הצדקה שכלית. למה אני אוהבת אותו? כי הוא הוא וזהו. אין סיבה בעולם להתחיל להתבחבש בזה. כמובן אם יש סימני שאלה אז מומלץ לבדוק אותם ולראות אם הם בשכל או ברגש אבל גם אם הם ברגש לא מומלץ להתעלם מהם אפילו אם לא מוצאים להם צידוקים שכליים.

אבל אינטואיציה זה לאו דווקא רגש.

בס"ד

אין לה משמעות אמיתית. סביר שזה פשוט סוג של רגש שקופץ בעקבות דברים מהתת מודע (יכול להיות רגש רתיעה, רגש סכנה. את כל אלו את מרגישה).
שוב, להגדיר את התת מודע כשכל זה כמו להגדיר רגש כשכל. שכל זה דבר רציונלי, תת מודע ממש לא בהכרח ובדרך כלל לא.

בס"ד

 

'שכלי מדי'.

בלי קשר..בשום דבר אסור להיות קיצוני...הכל מאוזן בחיים