פורום נסיונות פעילים (עמוד 4348)

אין לי כח ללמוד או לעשות משהו אחר

 

אבא ואמא הלכו לשיעור של הרב ארוש ואני צריך להשגיח על הקטנים אז פה זה עיסוק טוב

אז נתת לי מספיק תשובות למה אתה פה בעצם..

אני מניח שאני אשאר פה עוד קצת

יפה מאוד..

(אולי עוד תהיי מהפסיפסים המתנשאים)

(אתה יודע שאני לא חושבת שאני ראויה להקרא כאחת מאנשי פסיפס.
בטח שלא מתנשאת)

הם לא רוצים.

הכל בראש שלך חבוב

בלי נדר!

מהו שלומך?
זה זמן רב לא ראיתיך כאן.

ושלום גם לך |מנופף|

(סורי על הבלאגן, העריכה מעצבנת מהפלאפון)

לזה קוראים צנזורה יעילה, לא כזו שמשאירה חור בוער בכל מקום שנגעה

(לדוג' השם שלי לא אאוטינג )

גם בצאתך תמיד אתה ברוך תרתי משמע

אבל למה יש בכלל את הדבר הזה שעון קיץ\חורף סתם מסבך... (מסובך)

בטעות...

וסטנדרטי שכתב משהו במקום הלא נכון בטעות 

לשלוח לאח שלך?

שתזכי לגדלו כשהוא במצב רוח טוב

אחיין ראשון?

נהייתי דודהה

רואים עליי???

פשוט אם זה לא היה ראשון היית כותבת *עוד* אחיין, או לא נהייתי דודה, כי כבר היית

איזה כיף(:

 

בדיוק אתמול ריכלנו עלייך כאן כאן

אולי אני עייף? אולי נזכרתי במשהו? אולי עצוב? לאלאלא

 

 

אין לי כח כבר להתמודד ולא ,גם לא לדבר..

לא יודע..

תסכול אני מעפן בלנצל מצבים

 

 

חבל על זה,,פספוס

עכשיו היא כבר על מקסי

היא כולה בת 7 אז זה בסדר

 

ברור שאם היא הייתה גדולה אז לא הייתי מעיר לה

כאילו ברור שלא עושים על זה מסיון, אבל אני בהחלט חושב שחינוך לצניעות וקדושה מתחיל כבר בגיל הזה 

אל דאגה, אני לא אמרתי לה לשים חצאית. סתם צחקתי פה. היא שמה חצאית לבד

אני רוצה פתרון אמיתי.

מוסר *אנושי* הוא סובייקטיבי.
מוסר א-להי הוא מוחלט (התורה.).

מוסר משתנה אינו יכול להיות נכון ב100%.
הרי אם עכשיו הוא צודק, מה שעשינו אתמול היה טעות.
מכאן נובעת הגישה שאין אמת, לכל אחד המוסר שלו.

וזו הטעות. העבודה שלנו כיהודים היא להביא את המוסר שלנו קרוב יותר ויותר למוסר העליון.
זה קשה. אין-ספור סתירות, חוסר הבנה.
לא תמיד מצליחים לראות את הקו שחורז את כל העקרונות הללו.
ויותר מכך, איך מיישמים את המוסר במציאות הנוכחית זה בכלל סיפור.
וזו ההלכה.

עד תקופת הזוגות לא היו מחלוקות, וגם אח"כ פסקו הלכה ביניהם.
היה קו אחיד, סמכות הלכתית.
כשכבר אין סנהדרין הכל הרבה יותר קשה.
אין לנו אלא ת"ח החכמים שבדור, ומכיוון שהם שונים זה מזה צריך למצוא את זה שהלב מסכים איתו ("מקום שליבו חפץ") ושהשכל מתיישב - כלומר יש מענה לשאלות. (וכשיש קושי לשאול שוב ושוב עד שמקבלים תשובה המניחה את הדעת. ולא - מחפשים מקום שבו יש את התשובה.)

הכל כדי שההלכה תהיה דרך ברורה ועקבית.
לא זיג-זג בין פסקים של רבנים שונים לפי מה שנוח ונראה לי, אלא הלכה הנובעת מבית מדרש בעל תפיסת עולם שלמה שההלכה חלק אינטגרלי ממנה.

לא אפתח פה ויכוח או דיון (מוזמנת להגיב את דעתך אבל זה ייעצר שם) אבל לדידי העקרונות הללו הם הם המוסר.
לא מוסר אנושי, זמני, משתנה ותלוי חברה.
מוסר עליון, טהור ומוחלט.

(יש פה המון, המון מה להרחיב אך לצערי איני יודע להסביר זאת בצורה רהוטה.)

אבל האשכנזים תמיד מקילים יותר

האמת שמסתמן שהשנה לא אוכל הרבה קטניות, אם בכלל. שכחתי שאמא התחתנה עם אשכנזי 😅
(כתוב על הדלת שלנו זילברשטיין, למען ה' 😩)

זה כמעט כמו רבינוביץ׳

רבינוביץ׳ לוקח קלללל

לא יודעת, כל השמות במשפחה שלנו נורא מצלצלים אשכנזי...
פלדמן, וייסמן, שפירא...
רק השם משפחה שנדפקנו איתו בסוף יצא כזה מן פרענק... (של סבא מצד אבא)

ואחרי החתונה בכלל אני נשמעת טוניסאית...

חח

מתקנים ככה תעויות בקלות

כנראה שאף פעם לא אוכל להיות מסודרת עד הסוף.
הכל יכול להיות נהדר, אבל תמיד תהיה איזו פינה שאני לא אדע מה לעשות איתה, או לא ארצה לגעת בה.

כנראה שככה זה גם בפנוכו.

וזה מה שמשאיר אותי שפויה.

זה הולך להיות כואב.


אבל אני אעשה את זה.
כי זה מה שאני.

למה אני עוצרת הרבה כל כך.

חסר לי אוויר
או שאני פשוט


עצלנית.

ליישר את כל הקמטים אחד אחד
ללטף,
לאהוב,
בסבלנות אין קץ.

אין לנו כוח יותר, שומעת?

מחפשים מחפפים.
הנה הגענו לאותן פינות שמוכרחות להישאר מבולגנות.
למען השפיות, כן?

חבל שאי אפשר פעם שבשבוע כל השנה.
ולא שבוע פעם בשנה.