מוסר *אנושי* הוא סובייקטיבי.
מוסר א-להי הוא מוחלט (התורה.).

מוסר משתנה אינו יכול להיות נכון ב100%.
הרי אם עכשיו הוא צודק, מה שעשינו אתמול היה טעות.
מכאן נובעת הגישה שאין אמת, לכל אחד המוסר שלו.

וזו הטעות. העבודה שלנו כיהודים היא להביא את המוסר שלנו קרוב יותר ויותר למוסר העליון.
זה קשה. אין-ספור סתירות, חוסר הבנה.
לא תמיד מצליחים לראות את הקו שחורז את כל העקרונות הללו.
ויותר מכך, איך מיישמים את המוסר במציאות הנוכחית זה בכלל סיפור.
וזו ההלכה.

עד תקופת הזוגות לא היו מחלוקות, וגם אח"כ פסקו הלכה ביניהם.
היה קו אחיד, סמכות הלכתית.
כשכבר אין סנהדרין הכל הרבה יותר קשה.
אין לנו אלא ת"ח החכמים שבדור, ומכיוון שהם שונים זה מזה צריך למצוא את זה שהלב מסכים איתו ("מקום שליבו חפץ") ושהשכל מתיישב - כלומר יש מענה לשאלות. (וכשיש קושי לשאול שוב ושוב עד שמקבלים תשובה המניחה את הדעת. ולא - מחפשים מקום שבו יש את התשובה.)

הכל כדי שההלכה תהיה דרך ברורה ועקבית.
לא זיג-זג בין פסקים של רבנים שונים לפי מה שנוח ונראה לי, אלא הלכה הנובעת מבית מדרש בעל תפיסת עולם שלמה שההלכה חלק אינטגרלי ממנה.

לא אפתח פה ויכוח או דיון (מוזמנת להגיב את דעתך אבל זה ייעצר שם) אבל לדידי העקרונות הללו הם הם המוסר.
לא מוסר אנושי, זמני, משתנה ותלוי חברה.
מוסר עליון, טהור ומוחלט.

(יש פה המון, המון מה להרחיב אך לצערי איני יודע להסביר זאת בצורה רהוטה.)

אבל האשכנזים תמיד מקילים יותר

האמת שמסתמן שהשנה לא אוכל הרבה קטניות, אם בכלל. שכחתי שאמא התחתנה עם אשכנזי 😅
(כתוב על הדלת שלנו זילברשטיין, למען ה' 😩)

זה כמעט כמו רבינוביץ׳

רבינוביץ׳ לוקח קלללל

לא יודעת, כל השמות במשפחה שלנו נורא מצלצלים אשכנזי...
פלדמן, וייסמן, שפירא...
רק השם משפחה שנדפקנו איתו בסוף יצא כזה מן פרענק... (של סבא מצד אבא)

ואחרי החתונה בכלל אני נשמעת טוניסאית...

חח

מתקנים ככה תעויות בקלות