פורום נסיונות פעילים (עמוד 4406)

הולכים לישון מוקדם משום מה.

מוזמנים להצטרף.

 

 

מוזמנים לעודד

אני פה.
מחכה רק לך.
אני דואג לך ומסתקל עלייך.
תפסיקי לחפש אותי בכל מקום.
אני פה.
פה!
ממש מאחורייך.
הולכת אחרייך למקום מקום שתלכי.
שומר עלייך מהאנשים הרעים.
מסתקל עלייך שאת ישנה.
מלטף אותך.
למה את לא רואה אותי.
אני מחכה לך מאז שיצאת לכאן.
מתי שהוא תמצאי אותי.
ותחזיקי אותי
ולא תוכלי לעזוב
כי חיפשת אותי כל כך הרבה
והנה אני פה
אז רק תתאמצי עוד טיפה
ואז אני ייקח אותך אליי
אני יודע שאת לפעמים חושבת שאולי כבר די
אבל את לא יודעת כמה שזה קרוב
כמה שנישאר קצת
ולפעמים אני עושה כל מני דברים
בשבילך
שתצליחי
ואת חושבת שאני שם לך רגליים
אז רציתי לןמר לך שלא.
כי אני אוהב אותך
כי את הילדה שלי
הילדה הקטנה והיפה שלי
הילדה שאדאג לה בכל מצב
אז תחכי עוד קצת
עוד מעט את תביני
אז אל תיבכי
זה באמת עוד מעט
רק אל תלכי כל כך רחוק
כי אני פה מאחורייך
מסתקל איך שאת מתרחקת
צועק אלייך שתחזרי
למה את לא שומעת?
תקשיבי טוב
זה עוד יגיע לך
מאמי שלי את עוד תיגדלי!
זה יקח כמה שיקח
אני בטוח שמתי שהוא אנחנו נהיה בקשר הכי חם
ותרגישי פתוח עם אבא
אני אבא שלך
ותאמרי לי
תמשיכי לומר
אל תעצרי
אני אוהב אותך
אני אבא שלך

אפשר לשאול בשלומך?

@חלילית אלט

והיא. למה צריך להתווכח איתה על כל דבר?


עכשיו כל דבר קטן מקפיץ לי את הלב.

בוקר.

אני מתעוררת ממנה. ב6 ועשרים. לעזאזל.

קמה מהמיטה אחרי רבע שעה. מתארגנת. יוצאת ב7.

אוטובוס. אוטובוס לאולפנא. מגיעה ב8 וחצי.

יושבת בדשא ולומדת איתן.

9. עולים למתכונת. אני בלחץ שאני לא יודעת כמעט כלום. זה מה שקורה כשלומדים עם בנות רגע לפני.

אנחנו ושמיניסטיות באותו חדר. בעע.

10. גמרתי. מוזר לי קצת, אבל שוין.

באלי ים. או מעיין. או הביתה.

מדברת איתן, מעיין. יאללה.

היא אומרת לי שכל יום שהעבודה באיחור יורדת לי נקודה. חיה בקוקוס. הציון שלי יתחיל מ80 אם לא פחות.

רבע ל12 איכשהו. יוצאים.

אוטובוס. מתלבטים לאן לנסוע. עולים על האוטובוס לבית שלה. לוקחים דברים. טרמפ. מעיין.

הולכים די הרבה. מסתבכות טיפה עם הדרך. הגענו בסוף.

משכשכות רגליים. קפוא אימה.

יוצאים. מכינים פסטה וטונה מעושנת. היה טעים רצח.

היה מצחיק ממש.

חוזרים. הן הולכות. אני והיא יורדות לסבא וסבתא. מים. יוצאות לאוטובוס.

ירושלים. אוטובוס הביתה שמאחר. חיכיתי לו חצי שעה. פיכ.

הביתה. מתארגנת מהר לפעולה. אני בלי חולצתנועה וטוב לי. שיקפצו כולם.

פעולה. היה תרגיל באמצע. סיוט סיוט סיוט.

הביתה.

אני מעבירה לה ומעלה לה אלף שירים. @פוסעת יש לך מזל שאני אוהבת אותך.

אני רוצה מקלחת ולישון. הראש שלי כואב.

בחושך מעל פני תהום.

ויש משו בי שרוצה להיות רחוק רחוק מכאן. להיות בעתיד
ויש משו בי שכבר מת.

זאת התשובה.

וגם לא אפשרי.

אוף אוף אוף.

הגענו. ירדנו למועדון. גיליתי ששכחתי את הסוודר בבית. קר לי ממש. מחכים למפתח. הקומו שלהן מגיעה. היא פותחת. נכנסים. מתארגנים. שבת. קבלת שבת סניפית. מפזרים את החניכות. עולים לסעודה. היה מצחיק רצח. צוות גזור. עונג שבת. היה ממש מצחיק. מנסים לאפס את כולן לשינה. לא עובד. הן משתוללות. מאוד. האור נכבה. כולן מתחילות מסיבותץ אני עייפה ורוצה לישון. נמאס לצוות, והלכנו לישון. בבוקר גלינו שהן הלכו לישון ב3. מטומטמות. הן העירו אותנו בבוקר ב7. למה למה למה. אני חוזרת לישון. אני עייפה אחרי שהתעוררתי מלא פעמים בלילה. קמים ברבע ל10. מפזרים את החניכות מתישהו. עולים לסעודה. היה מצחיק ממש. תפסיקו לדבר על שבבניקים זה לא מגניב. לדבר על פה עם @V.I.P שלא מתתייגת לי ולשקר שזה שבבניקים זה משעשע מאוד. הלכתי ללמוד איתה למתכונת. היא נרדמת.למדתי עוד טיפה ונרדמתי גם. קמתי. יורדים למועדון. התארגנתי. סניף. מפדר. פעולה מצחיקה. הטמפה טמפה. היא אומרת לי לעשות פיצית. אני צוחקת. מחקנו עלזה ביחד. סדש. היא צועקת עליה. היא יוצאת. הלכתי אליה לדבר איתה. היא התחילה לבכות. חיבקתי אותה. נכנסתי איתה והיא הייתה איתי. הבדלה. ארגון. חניכות מעצבנות. שיבינו שאם אומרים לא לצאת אז לא יוצאים. ההסעה מאחרת. יוצאים ב8 וחצי. בית.

ו..אוף.

לצוק איתן

(וגם לעמוד ענן)

 

שהצטופפנו לילות בחדר ממד, ישנו עם בגדים...

וכשהיו אזעקות ברצף שלא יוצאים, פשוט ישבנו בממד ועשינו התוועדות.

 

והכל היה כזה אווירת מלחמה...

 

סתם, נזכרתי.

 

 

בירושלים היום שמעו אצלנו חלש את האזעקה.

פה בבית, שומעים טוב כי אנחנו ליד הצפצפה או מה שזה לא יהיה.

בעע אין כח.

 

ובכלל יש לי חיוך הזוי כזה על הפנים. נס שאמא לא שמה לב