פורום נסיונות פעילים (עמוד 4436)

@יחנע

הניק@אוהב אותך ה. זה לא אני!!!!!!שימו לב זה עם נקודה ...

סתם מישהוא חפרן 

@עברי אנוכי@קשה זה טוב @קדושה מבקשת! 

אני תמיד תוהה לעצמי כמה מהאנשים אני מכיר פה במציאות? ואת מי?...

הסתדר לי!!

עברתי מהאקסטרני חזרה לאינטרנייי

אסור להאמין בך אנשים. ץנא לר להגיב.

למה?

נכנסתי לאחד ממסמכי וורד שלי וגיליתי שכולו מרושת. כאילו זו מחברת חשבון. לא מצאתי בשום מקום איך מורידים את זה. הצילו?

באמת לא שמעתי ממך המון זמן
@@שחר.

תכתבי ותבכי מתישהו מחר..
בי

הלוואי שלא היינו צריכים להיות נחמדים.

די מתישות, למען האמת.
הוא בחתונה כך שאין למי לספר שאני מפחדת ולא נעים לי ובאלי בכי וחיבוק.
אני צריכה להיות בתעסוקה מתמדת. ככה הראש לא ינסע למקומות מפחידים מדי.
היום ראיתי אותו לאיזה רבע שעה דלה.
מחר יוצאים סופסוף.
שוב התהיה הקשה-מה אעשה כשהוא יטוס ולמה לעזאזל אנחנו מתחתנים עוד כלכך הרבה זמן.
לפעמים פשוט באלי להשבר. לא לשמור נגיעה וחלאס. אבל לא. הכל כלכך קרוב שאנחנו יכולים להתגבר.
אני אוהבת את הקב"ה. ואני אפילו מתפללת שחרית יום אחרי יום.
חייבת להעסיק את עצמי.
חייבת ש.

נמסתי.

@נוצת זהב

יש בי רצון לספר סיפור. למה? כי בסיפור אפשר להביע רעיון שלא מביעים באמצעות טקסט. 

כלומר, את השדר שמעבר למילה המועברת בצורה זו או אחרת, אלא את המגמה של הדברים.

 

כשאני מצביע על שולחן, ניתן להביא כמה פרשנויות לדבר עליו הצבעתי וכמה פירושים לזה, אבל כשאני מייחד לו שם וקורא לו שולחן, אין עוד מקום לפרשנות, זה שולחן. קטעתי את הדמיון והמחשבה והכנסתי את זה לקטגוריות שנמצאות אצלי בראש

 

ובסיפור, בסיפור יש את השדר שמעבר למילים, את התנועה הזורמת של הנפש ולא את השכל הקר והאנליטי, את החיבור הדק לנשמה, את התנועה המיוחדת רק למספר, ולכל קורא ואת הנרטיב של כל אחד, ואולי על זה מדבר ר' נחמן ואולי זאת הייתה הכוונה שלו כשעבר מ'תורות' לסיפורים.

 

הבעיה היא שצריך לדעת לספר סיפור - ואני? אני לא יודע לספר אותו..

 

ונמסטה





נחמד לפעמים לשוב לימי נסיופ העליזים.

מזמן לא עשיתי שירשור הידעת.

ביזבזתי את הזמן עכשיו שעה.