די מתישות, למען האמת.
הוא בחתונה כך שאין למי לספר שאני מפחדת ולא נעים לי ובאלי בכי וחיבוק.
אני צריכה להיות בתעסוקה מתמדת. ככה הראש לא ינסע למקומות מפחידים מדי.
היום ראיתי אותו לאיזה רבע שעה דלה.
מחר יוצאים סופסוף.
שוב התהיה הקשה-מה אעשה כשהוא יטוס ולמה לעזאזל אנחנו מתחתנים עוד כלכך הרבה זמן.
לפעמים פשוט באלי להשבר. לא לשמור נגיעה וחלאס. אבל לא. הכל כלכך קרוב שאנחנו יכולים להתגבר.
אני אוהבת את הקב"ה. ואני אפילו מתפללת שחרית יום אחרי יום.
חייבת להעסיק את עצמי.
חייבת ש.
הוא בחתונה כך שאין למי לספר שאני מפחדת ולא נעים לי ובאלי בכי וחיבוק.
אני צריכה להיות בתעסוקה מתמדת. ככה הראש לא ינסע למקומות מפחידים מדי.
היום ראיתי אותו לאיזה רבע שעה דלה.
מחר יוצאים סופסוף.
שוב התהיה הקשה-מה אעשה כשהוא יטוס ולמה לעזאזל אנחנו מתחתנים עוד כלכך הרבה זמן.
לפעמים פשוט באלי להשבר. לא לשמור נגיעה וחלאס. אבל לא. הכל כלכך קרוב שאנחנו יכולים להתגבר.
אני אוהבת את הקב"ה. ואני אפילו מתפללת שחרית יום אחרי יום.
חייבת להעסיק את עצמי.
חייבת ש.
