פורום נסיונות פעילים (עמוד 4637)

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

שרשור חדש

היום בוחן במדעי המחשברוקדת בגשם

ואני לא יודעת את החומר..

מבחן במתמטיקההמתגעגעת...

הלך לי המוחחח

אלוהי הדברים הקטנים אלוהי הדברים הפשוטיםזה אני.

אין כבר דברים שאהבה נפשי
אפילו לא עצמי
אך רק עוד משאלה
חרוטה על לשון אכזב יבשה
אלוהי
רק מעט שקט ושלווה
אינסופית, מפתה
שלווה תמידית
שלווה עולמית
שלווה שחורה כלילה
עטוף נחשית

שואל הוא שועל הוא שועל
אז מה הוא תמיד חלם להיות שוטר?!😔

(אין בי נקמה
רק פרחי בדד מבלי אולי...)

"הילד הכותב יהיה תמיד גם הילד הבורח"זה אני.

תמשיכו תמשיכו אני
לא מפריע אני בשקט
לא חי רק מתאר
את יומכם הקודר
באותיות מהבהבות
יומנאי ממושמע
מדווח על רגש
מפענח מחשבות
כתבנו לעניני נשמה

תמשיכו תמשיכו
אני מתקתק אתכם
לפי ראשי פרקים בעיפרון
מעלה אתכם למסך
שומר אתכם עמוק
במצולות הזיכרון

בהתחלה גם אני ניסיתי
מה לא עשיתי אלא
שנוח לי יותר
לכתוב על זה

סופר סתם
סתם סופר
ימים של מישהו אחר
ראיתם פעם זיקית על
גדר אבן לא זזה
רק מביטה רק זיקית
מדי פעם שולחת לשון
תופסת זבוב
ממשיכה להביט

גם אני לפעמים טועם
רק כדי שבבוא יום
אוכל לספר מה אכלתם
ומה אהבתם לשתות
אך בעיקר אני מכרסם
חצאי עפרונות
שותה דיו
מסימני המחלה:

אצבעותי מלאות
כתמים כחולים
שם החולה:
מעבד תמלילים

אבותי העניים המטורפים
יכולים היו להשאיר לי
דירה קטנה או אמונה אבל
מה הם השאירו לי
מחברת צהובה
פנקס שבו רשמו
מילים בלי סוף
גם הם לא חיו
רק התרשמו

אני לא הראשון שכותב על זה

לנשים שאוהבות אותי
אני חורז שירי אהבה
שירי אהבה זה הכי
קרוב שאני יכול להגיע
לנשים שאוהבות אותי

לגברים היוצאים למלחמה
אני כותב המנון ניצחון
ןאם הם יפסידו מוכנה
אצלי קינה
זה הכי קרוב שאני
יכול להגיע למלחמה
עד נשמת אפכם האחרונה
אני כותב אתכם
אתם יכולים להתנהג רגיל
אל תשתדלו לי

אני מנסה לתפוס
את הניואנסים של
מהות החוויה האנושית
פה שם ועכשיו
אני שאין לי ניואנסים ולא חוויות
רק כושר מסוים להבעה בכתב
ולמות בטרם לידה
והעונש
לכתוב על זה.

אני חושב שבלעדיהזה אני.

כבר מזמן הייתי גומר אתזה
אבל זה לא מגיע לה
היא סבלה מספיק.

לוחמת.

תמיד חשבתי שזה יגמור אותיזה אני.

עכשיו גם הם אומרים אתזה.

הוא שונא את כולםזה אני.

אבל יותר מכולם
את עצמו.

תמיד פחדתי להשתגעזה אני.

שהלב יקפא
וישבר.

כמה אלימות כמה עצביםזה אני.

כמה אלימות כמה עצבים
באיזה רחמים גדולים אני
מפנק אותי
כולם סובלים מאהבה מאוד
תתחנני אלי היום בלילה
תבכי עלי הרבה.

כמה שקשה אני תמיד מרגיש
שזה עוד כלום שיש הרבה
יותר נמוך
אני נבהל ובורח
אני לא יודע להיות שמח
גם לא להיות עצוב

עולם קשוח
אני יכול עליו
רק עם כוח
רק בבעיטות למוח
שישרף הכל בלחש
תתחנני אלי
תתחנני אלי

עולם קשוח
אני יכול עליו
לך על כוח
לך על בעיטות למוח
שישרף הכל בלחש
תתחנני אלי
תתחנני אלי

לחלון שלך הייתי מנגן
עם גיטרה ופרחים
דמעות וגשם

גם גורהזה אני.

שעטופה בזהב
היא עדיין
גורה.

שמתי לי פודרהזה אני.

צבעתי ריסים
שמתי שמלה
והכל כבר מוכן
למסכה.

אז הלכתי בלילותזה אני.

ובכיתי בימים
משוטט רדוף
הדי עבר
רדוף שיכרון חושים
רדוף אביר אפל
עטוף שחור

רדוף כאב
רדוף נקמה
רדוף שטן צוחק
חרש בצרחה

ושברי שבריי
רסיסי נשמה
נשמת בדולח
חרישה
מבעיתה
נמוגה
נבעטה

אלוהי
הדברים
אלוהי
הצללים
מלאך לבן
מרקד בשחורים

שטן שתום עין
עטוף שלהבות
שכפור חרישי מכסה הכל
גם חומו מגונן עלי
יותר מאורו של הלבן

אבל

שועל הוא שועל הוא שועל

אני גוסס.זה אני.

עבר עריכה על ידי זה אני. בתאריך ב' בשבט תשע"ח 00:16

זאת האמת.

ורציתי שתדע
שאני לא סולח.

הם הזכירו ליזה אני.

עבר עריכה על ידי זה אני. בתאריך ב' בשבט תשע"ח 00:17

שבשמינית התחלתי ללכת עם ג'ל בשיער
והם לא הבינו
ולא רצו להבין
וחלק התחלששו
וחלק אמרו שאני נראה כמו נאצי
וחלק צחקו
וחלק התעלמו
וחלק לעגו

הוא לקח אותי לחדר
ואמר לי משפט שלא אשכח כל ימי:
אני מבין שאתה זועק
וגם אם אני לא מבין על מה
אני רוצה שתדע
שאני פה
כדי לשמוע את הזעקה שלך.

איפה נמצא עוד מחנכים
כמו האיש ההוא??!

לךזה אני.

לו לים היו הופכים
שתי עינייך, אהבת יונים
אז לבטח הייתה מתבטלת
לנוכח הודך בין גלי התכלת

ולו אוכל גם להביע
את נפשי שנכספה
לשמוע שירך אי שם בלילה
בינות למשברי החשיכה

בין ידיך חיפשתי לי מקלט
בעת רודפי כמעט והשיגוני
אך את חמקת, הלכת
בעת נשאתי קולך, תעזביני

ואיך אוכל ואיך אומר
את שאהבה נפשי כספתי
אך שוב ליבך האכזר
נסגר וכמעט שהרגני

כזריחה העולה מן המזרח
דמותך מבעד חלוני
ומיסתורי ומנעולי ליבך
מוללו שפתי ונשאוני

כמלאך לבן עטור תכלת
כשושנה צחורה בגן הורד
כיהלום מבהיק בטבעת המלך
וכנשמת אדם בגוף שלהבת

הרכנתי ראשי בחרש, בלאט
ונשאתי שמך בדומיה
אך את עברת אט אט
ולנצח נפשי בוכיה

"היא לימדה אותי להיותזה אני.

מה שהיא חשבה שאני..."

שירהזה אני.

"תמיד רציתי לשאול אותך משהו," היא אמרה.
"בבקשה."
"איך זה לכתוב שיר?"
"כמו לשמוע את קולו של אלוהים." הוא ענה.

מדהים.זה אני.

"כל מה שילד קטן צריך
זה מבוגר אחד שיאמין בו"

(הרב קרליבך)

כשהוא העלים אותיזה אני.

הוא מחק אולי לגמרי.
שוב הילד הקטן
שוב חוסר האונים
שוב אי קיום.

קטן
קטן
קטן

ומה אם נתפוגג??!זה אני.אחרונה

"ריבונו של עולם
אם נדבר גלויות
לפעמים אין לי כוח
בעולמך לחיות..."

בוקר טוב לכולם.נצח

גם לך!!!שוויםאחרונה

אני לא חוזרת בי, אבל...ריעות.

אני מתחילה להבין ממה נבהלתם כל כך. כל העניין הזה של פמיניזם הלך קצת רחוק מדי אצל אנשים מסויימים. ואולי אלו האנשים שרואים בתקשורת. תמיד טענתי ככה, אבל אף פעם לא הבנתי עד כמה הם הלכו רחוק.

כן, לעשות יום תרומת שיער בבית ספר יסודי זה לא בסדר. לא נורא ואיום, אבל לא בסדר. לא מהעניין הפמיניסטי, אלא מזה שהן ילדות קטנות ויכולות להיות מושפעות בקלות. "שימוש בגופן של נשים" זו פשוט טענה לא נכונה. גם גברים יכולים לתרום שיער ותורמים, אנשים בוחרים לעשות את זה, זו תרומה וחסד. אז די לניתוק. די להגזמה.

ואתם, בתורכם, תקבלו את זה שיש גם פמיניזם מתון, ושאנחנו בסדר.

בוקר טובריעות.

יש בי כח,מלאא כח. בוערת בי אש של קדושהיהודיה נצחית

אני רק צריכה כלים,דעת ותבונה. טאטעע בבקשה תעזור לנו להצליח, לא נשקוט לרגע עד שהיום הגדול הזה יגיע, אני מבטיחה, אני אשאר ערה ומחר בעזהי"ת אסע אליה ונתכנן ונטכס עצה ונקים ביחד צבא, צבא לגאולה שלימה, גאולת ארץ ישראל, גאולת השכינה, גאולת עמ"י, גאולת המקדש מכל המצרים וההגבלות, מכל השונאים והרוצחים מכל הטומאה והרע.

מה אני עושה פה???