פורום נסיונות פעילים (עמוד 4658)

אפילו בקטנה

תודה אנשים, המשך ערב נחמד!

*ללמוד ללשון
*לכתוב על קשיים חברתיים בגלל הטכנולוגיה
*לכתוב לה מכתב. אדבר בל"נ איתה כל זה היום ובע"ה בצהריים אשלח.
*עבודה באנגלית
*לחפש מעורבות חברתית
*הערכה חלופית במחשבת ישראל
*להיות טובה עם אנשים
*שיהיה לי כיף בכיתה

וזהו נראלי.. אם יש משהו אכתוב.
יום טוב!

מה שלומכם?
יופי.
שמעו מה יש לי לעשות עד שני הבא.
ללמוד את כל החומר במחשבת + לעשות בגרות במחשבת.
ללמוד את כל החומר במתמטיקה + לעשות בגרות במתמטיקה.
לקרוא את כל גיא אוני (אני בעמוד 66 מתוך 266) + לעשות עליו עבודה (שלוש שאלות בגרות, ריאיון, תוצר יצירתי, משוב אישי).
להכין שבע קופסאות מתנה לחברות שלי.
טיפול בכל ראשון בבוקר.
שבת באולפנא.

חחחחחחחחחחח, שבועעעעעע חדששששש!!!!!!

 

אין לי כוח! אבל אנחנו צרכים להתקדם!

 

עוד כמה שבועות פסחחח!!!!!

 

פקקים

התגעגתי..

פספסתי את ה5555 שלי! מזין!!

הופתעתי. ב"ה.

ומחר אני מתחילה בתשע ארבעים😝

@אלגאוי

כולה מאחר קצת.. ולא חייב לנו כלום. כע?

אבל בהחלט מחכים

אני לא יודע מי אני.
אני מרגיש משוגע. פסיכי.
בראש עוברות לי מחשבות כמו מירוץ סוסים.
בחוץ עפה הרוח. נראלי גם נופל גשם.
בפנים חם. בתוכי קר.
אני צריך להתכרבל בתוך שמיכה.
השפיות התרחקה ממני. וגם הדעת.
אני סתום לפעמים.
מתחרט על סיטואציות.
דופק את הראש בדלת. לא רוצה להיזכר.
כועס על עצמי.
מאשים בטיפשות את כולם.
עכשיו רק מטפטף מעבר לחלון.
השעה הזו היא האות שנכשלתי.
כי אני אמור לישון עכשיו.
לא עשיתי כלום עם עצמי.
אני אלוף בלבזבז זמן וכסף.
אני כמו מטחנה.
טוחן כסף. טוחן זמן. חופר חופר.
רק מברבר כל היום.
לא עומד בדרישות.
לא עומד בציפיות.
גורם לפרצופים להתכרכם.
שובר לבבות.
רעם קטן. פלש. שוב מטר.
כמה שאני לא שפוי.
הוי איזה מחשבות סרוטות.
אני פגום.
חבל לא נולדתי עם פתק החלפה.
אימא הייתה מקבלת טוסטר.
לפחות הייתי מביא תועלת.
כשל בייצור.
הוו איזה דביל אני.
כמה כיף להספיד את עצמך.
כמה כיף לשקוע בבאסה
כמה כיף לשחות בים של רחמים עצמיים ונחיתות.
נגמר הגשם. העולם רטוב. נקי יותר.
התקתוק המונוטוני של השעון מעצבן אותי.
באלי להתאגרף עליו קצת.
אני שונא שגרה.
אני לא נורמאלי.
או מיי גאד.
בפנים יש לי ככ הרבה דרק.
בחוץ אני כזה נוצץ.
שמישהו יזהיר את הסובבים אותי
אחרת יקרה כאן משהו.


הלוואי הייתי כלב.
אני באמת כלב.
רק לא נראה ככה.
אז הלוואי שהיה ברי כתוכי.

באמת מאוחר.
אני צריך להקיץ מחר.
מה נדפק איתי. רחמנא.

אולי פעם אחת ויחידה נזכה לשמוח?
אולי פעם אחת ויחידה נזכה לחייך?
אולי פעם אחת ויחידה תוכל לבוא?
אולי?
פעם אחת?
נוכל לחייך ולשמוח?

אולי יש לכם תשובה, למה אני ערה?

החיים שלי אומללים בגלל המקצוע המטומטם הזה!!!

ההורים שלי מבזבזים עלי אלפי אלפי שקלים בשביל הזבל הזה!!!

בגלל המתמטיקה הזו ההורים שלי מבואסים עלי, צועקים עלי, ולא עוזבים אותי לרגע

שיהיה מה שיהיה. לא אכפת לי לקבל 0. אני עם זה גמרתי.

מסופר שפעם הגיעו כמה מאנ"ש לרבנו, ואמר להם רבנו זצוק"ל בזה הלשון "נאך וואס פארט איהר צו מיר איך האב אייך פיינד" (מדוע אתם נוסעים אלי אני שונא אתכם) ובאמת אין בידי מושג מה המוסר בסיפור המוזר הזה שיותר אופייני לקוצקער רבי, אבל כתב אותו הרב שמואל הורוביץ באבני"ה ברזל אז הוא אמין. עיקר מה שעולה לי זה יוזמה נפלאה שהייתה בעבר ובשנה האחרונה מתחזקת, להביא את רבנו לארץ! בשבח זכיתי שבראש השנה אני נשאר עם ה' יתברך במקום לטוס לרבי שלי, ואין יוזמה ברוכה מזו

 

יאללה. פעם אחרונה, בינתיים

מה יקרה בקרוב.

מה יהיה?! 

שונאת ייסורי מצפוןן!