זה היה השניות המועטות בלילה הקר הזה שחייכתי .
היא התעקשה שאני יעבור למיטה .
שהספה קשה בשביל הדמעות שלי . ואני צריכה לישון
אבל ישבתי במיטה ובכיתי מכאבים
כאבים פיזיים נוראיים .
ואז . אז הוא שלח הודעה .
ושאל אותי מה איתי ?
ואכשהו . אכשהו תמיד זה מגיע בזמן הנכון
ואמרתי לו . כמו תמיד שהחיים יפים
אבל הוא .
הוא כבר מכיר את הקלישאה
כי הוא ייצר אותה
אז הוא אמר
שהוא רוצה לשמוע את הלב שלי מדבר
ואז הוא התקשר
ובכיתי
והדמעות ירדו בלי להפסיק
והוא שתק .
ובשקט הזה היה ככ הרבה
ואני רק אמרתי .
שרע לי עכשיו .
והסיוטים הורגים אותי .
והבטן והראש . הם יותר מכואבים
והוא רק לחש . אני אוהב לשמוע את הלב שלך מדבר
ושמעתי אותו בוכה
ביחד איתי .
הילד הרגיש שלי .
והוא נשאר על הקו עד שנרדמתי .
וסיפר לי סיפור .
על דריה שישיבה בחורשה .
ואז נרדמתי . ונרדמתי חזק
אומנם רק לשעתיים
אבל . הוא עשה לי טוב לשתיים . או שלוש שניות
