פורום נסיונות פעילים (עמוד 4676)

שהגעתי למצב נואשות מוחלטת.

בטח כשהיא חשבה על "מלכודת השטן" היא אכלה כוסברה.

תלתן, תלתן, תלתן.

אם כי הלבד הזה לא זורם לשם.
ולה לא בא.
והשאר בסמינריון.

בעיה.

תלמדו לקרוא.

יאוו איזה שמייחח




(@נקודותשלכיסופיםיהיו לך הרבה ביביסיטרים על האחים בחודשים הקרובים)

ושובה לשים עוד מסכה

ושוב להיגמר

 

היא עשתה את זה סתם
ובכל זאת
ההתגובה אכזבה

חמאס השתילו לי בראש פצצה

והיא מתקתקת

טוק טוק

בום בום

תך תך תך

 

ובמילים אחרות....

הראש שלי מתפוצץ!

זה לא הולך.

אני רוצה להביע צעקה.

לא הולך.

ישעיהו הנביא מתנבא על הנהגת ה' את עם ישראל בגאולה העתידה-
"לא ירעבו ולא יצמאו, לא יכם שרב ושמש, |כי מרחמם ינהיגם|".
אומר ר' נחמן מברסלב- 'מי שהוא רחמן הוא יכול להיות מנהיג... כי צריך לדעת איך להתנהג ברחמנות,
שלקטן כזה- צריך לתת לו חלב דווקא, ולגדול-מאכל הצריך לו. וכן על כל אחד ואחד צריכים לרחם במה שצריך לו'.
כלומר למנהיג צריך להיות רגישות בהנהגתו, ושימת לב לדקויות ולצרכים שונים של עמו.
בדרך כלל מנהיג נתפס כאסרטיבי, מחוספס, הולך מה שמאמין בו עד הסוף בלי להסתכל לצדדים.
רגישות נתפסת לעיתים כחולשה. כהתחשבות מוגזמת במציאות,
שמפריעה להתנהל ב'דוך'. ב'זבנג וגמרנו'.
דווקא משה רבנו, המנהיג הראשון של עם ישראל  מגלה יותר מכל בהנהגתו רגישות וירידה לפרטים הקטנים,  ממרום מושבו כבן בית בארמון המלוכה הוא נחלץ לעזרת איש ישראלי ששוטר מצרי מכה אותו, הוא אפילו מתערב בסכסוך לא לו בין שני ישראלים. 
במדרש מסופר שהתגלות אלוהים למשה דרך הסנה התרחשה בעקבות חיפושיו אחר שה קטן שאבד מהעדר שרעה.
שנזכה גם אנו לא לדחות רגישות ולא לבוז לה אלא להיטיב בעזרתה, להוביל ולהנהיג.
שבת שלום ומבורך 🙂

תדעו שאני גאה בעצמי כי אפילו אמרתי קודם להורים וזה שיפור עצום.
ואפילו לא כאב.
ייאי לי
וקניתי המון דברים ושמתי רצועה לגיטרה ופגשתי אנשים שאני אוהבת ושימחתי את סבתא.

איזה ילד קודח. לפחות היא ישנה כבר חצי שעה בלי עין הרע

איזו בדיחה. איזו בדיחה.
היא ומריל סטריפ. שתיכחדנה.
יחד עם כל כוכבי הוליווד המפגרים.

כנראה שזאת תכלית חיי כי זה מה שקורה כל יום.
לעזאזל.
אני צריכה מישהו לידי. ממש לידי.
ושיהיה לו כח להקשיב לכל התסכולים שלי.
ושיקבל את הבכי.

לא הם לא יצחקו מזה

דווקא עכשיו.
צלקת בתוך הלב.

דווקא עכשיו.
כשהכי כואב.

דווקא עכשיו.
כשמנסים מחדש.

דווקא עכשיו.
כשאני מותש.

למה לשרוט?
למה לפגוע?
זה לא רני.

למה לצחוק?
למה לשמוע?
זה לא תלוי בי.

למה לא לומר את האמת?
כי לי יש כבר מת.

למרות שעכשיו הם יחשבו?
בשבילי, הדמעות כבר יבשו.

אז כן,
אני אתן,

וכן,
אני אנסה.

וכן,
אני אכשל.

אז כן,
רק שאין.

תתעלמו.
אשתוק.

ביי לכם.
תתעלמו ממני.