פורום נסיונות פעילים (עמוד 4681)

בסוף ביטלתי את העבודה
יש יותר מידי לימודים וזה רע!

@ירא שמים! חזלש המפגש בבורגר@
@נחל לבנתיים את יכולה לדמיין אותו בחינם

😶

@נער מתבגרר כבר התחלת בבורגרסבר?

🙁

אני אקום ואשתה כי לא שתיתי היום.
אני אתקלח.
אני אעשה שיעורי בית ואלך לישון.

רגע
אני לא אעשה את זה באמת.
אוך.
אני צריכה חיבוק.

באלי לכתוב לכם את קורות יום חמישי-שישי-שבת-מוצש-היום.

בדגש מודגש ביותר על יום שישי!

 

זה יהיה כל כך נחמד!

אבל זה בעיה.

אם אני אכתוב אותם, יהיה לי אאוטינג מטורף של ממש!

 

אני בעד לכתוב לכם עוד כמה ימים.

שיעברו עוד קצת מים בירדן.

והכינרת תימלא בעוד כ-7 ס"מ לפחות. (בעוד הרבה יותר! פשוט זה מה שדיווחו במוצ"ש)

וניכנס לזמן עכשיו כמו שצריך (אפילו שהוא התחיל כבר לפני כמה שבועות)

וכו

וכו

וכו

והאאוטינג הפוטנציאלי יפחת לו קצת.

 

 

אז לבנתיים

אני אחפור ושוב אומר תודה (באמת תודה!) לכל המסייעים הן טכנית והן במה שלא טכני.

הייתם לי לעזר רב! (ואני רצינית)

 

ואת שאר קורותיי תוכלו לקרוא בספרי "בשביל תמי4".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעניין מי מהאנשים שיודע כאן, יראה אתזה.

ואם אתם רואים, תעדכנו אם לתייג אתכם במקום המתאים, אם וכאשר אכתוב

לילה טוב בנתיים!

אז תדעו שלכתוב "סליחה *עם* פגעתי" זה לא תקין לשונית.

בואו נשכב כאן לעד.

גם צעיף.

גם כירבולית.

גם מעיל.

גם דובי.

טאטע

 

אז ככה, לא קשה פיזית, אני בכושר טוב והכל בסדר.
אלא מאי? שוברים לנו את החיים.
אין דקה פנויה לכלום, אין זמן לנשום, אין חיים, רק שני טורים ו'כן המפקד'.
כולם כבר התחילו להשבר אחרי שבוע, אני באתי מוכן לזה כי ידעתי שככה זה טירונות אז נשארתי מבסוט איזה חודש.
נתתי למפקדים להריץ אותי ולשבור אותי בלי להתלונן, ידעתי שככה זה טירונות ורק זה יהפוך אותי ללוחם.

באיחור של חודש אחרי כולם גם לי נשרף הפיוז.
לא משנה כמה אני מבין שזה שלב הכרחי שיחזק אותי, כשאתה ישן שלוש שעות בלילה במשך חודש, כלום כבר לא אכפת לך.
חלאס! כמה אפשר לעמוד בשלשות ולחיות עם סטופר צמוד? אתם לא מבינים מה זה שאין לך דקה אחת פנויה כל השבוע, ואני מתכוון לדקה באמת, לא בהגזמה.
והכי מחליש זה לראות אנשים שהתחילו איתנו ונפלו מלחימה אחרי שבוע, הם התגייסו איתי ואצלם הכל טוב, הם עובדים במשרד בנחת, יוצאים כל יום חמישי, אף אחד לא נותן להם עשרים שניות לעמוד בשלשות, הם לא צריכים לעמוד במצב שתיים עד שהידיים כואבות. אצלם הטירונות היא כבר היסטוריה.
כשאתה רואה אותם אי אפשר לא לשאול את עצמך "למה אני עושה את זה לעצמי? בקלות אני יכול לעבור לאיזה ג'וב ולצאת כל שבת, בשביל מה אני צריך להיחנק שבועיים רק כדי לצאת יום אחד הביתה? צה''ל לא יתמוטט אם אני לא אהיה לוחם, גם טבח תורם לעם ישראל והוא גם יכול לחיות, בשונה ממני.

אני עדיין עומד בהבטחה שלי לעצמי לא להתווכח עם מפקדים גם כשהם עושים דברים לא הוגנים, כי זה ההבדל בין חייל סמרטוט לחייל טוב. שניהם ירוצו בסוף לגעת בעץ בעשרים שניות, יחזרו ויצעקו 'סוף זמן המפקד', רק שהחייל הסמרטוט יתווכח לפני זה וייעלב מהיחס של המפקד, בעוד שהחייל הטוב יעשה את זה בלי שאלות. החייל הסמרטוט יסיים את היום בתחושה שבא לו לשרוף את המפקד, והחייל הטוב יחכה בסבלנות לסוף הטירונות. ברוך ה' אני עדיין עומד בצד של החייל הטוב הנ''ל אבל זה קשה רצח כשלוקחים אותנו לקצה, תנו לנשום!

אז תגידו באמת, למה לי להיות לוחם? אני יכול להועיל למדינה גם במטבח.

@נער מתבגר
@אהבת ישראל
@ביחד ננצח
@קדושה מבקשת

שמישהו יתייג...

@קדושה מבקשת!, הוא אמר לי תודה!!!

הלכתי ברמת אביב ופתאום ראיתי ספר מונח על ספסל לפני פניה לרחוב יהודה קרני. עצרתי, הסתכלתי, ספר בשם "שיחות עם המאהב שלי ואשתו". א. מה לעזאזל יש בספר הזה? ב. מי משאיר ספר יחסית חדש על ספסל ברחוב?
טוב, המשכתי ללכת. לפני הפניה לרחוב הבא שמקביל לקודם אני רואה שוב ספר על ספסל! עצרתי, וזה שוב אותו ספר על המאהב ואשתו וכולי. ואז הרמתי את הראש והיה שלט "רחוב יהודה קרני".
ואלה התיאוריות שלי:
א. מישהו החליט להשתעשע
ב. מישהו החליט למתוח אזרחים תמימים
ג. הרחוב הזה מכושף

את באה אלי כמעט בלי כוחות

מה יש בשיר הזה שכל כך מזיז לי שם משהו?

וזה כל כך לא מתאים לי.

היום קיללתי שם בקול פעם ראשונה, אני חייבת להפסיק עם זה.

באלי לצרוח את העולם

אני חייבת לצרוח את העולם

פסיקית, תכניסי לעצמך למוח: את בנאדם אהוב.

 

החיים יפים סך הכל

אנחנו נכנסים ליום ההילולא של מרן האיש מצליח. ר' מצליח מאזוז זצל ה' יקום דמו

שנרצח ע"י מתנקש מוסלמי לפני... תשלא.. 47 שנה! בתוניס.

 

ימים קדושים חבר'ה..

תויירה תויירה