פורום נסיונות פעילים (עמוד 4682)

אז תדעו שלכתוב "סליחה *עם* פגעתי" זה לא תקין לשונית.

בואו נשכב כאן לעד.

גם צעיף.

גם כירבולית.

גם מעיל.

גם דובי.

טאטע

 

אז ככה, לא קשה פיזית, אני בכושר טוב והכל בסדר.
אלא מאי? שוברים לנו את החיים.
אין דקה פנויה לכלום, אין זמן לנשום, אין חיים, רק שני טורים ו'כן המפקד'.
כולם כבר התחילו להשבר אחרי שבוע, אני באתי מוכן לזה כי ידעתי שככה זה טירונות אז נשארתי מבסוט איזה חודש.
נתתי למפקדים להריץ אותי ולשבור אותי בלי להתלונן, ידעתי שככה זה טירונות ורק זה יהפוך אותי ללוחם.

באיחור של חודש אחרי כולם גם לי נשרף הפיוז.
לא משנה כמה אני מבין שזה שלב הכרחי שיחזק אותי, כשאתה ישן שלוש שעות בלילה במשך חודש, כלום כבר לא אכפת לך.
חלאס! כמה אפשר לעמוד בשלשות ולחיות עם סטופר צמוד? אתם לא מבינים מה זה שאין לך דקה אחת פנויה כל השבוע, ואני מתכוון לדקה באמת, לא בהגזמה.
והכי מחליש זה לראות אנשים שהתחילו איתנו ונפלו מלחימה אחרי שבוע, הם התגייסו איתי ואצלם הכל טוב, הם עובדים במשרד בנחת, יוצאים כל יום חמישי, אף אחד לא נותן להם עשרים שניות לעמוד בשלשות, הם לא צריכים לעמוד במצב שתיים עד שהידיים כואבות. אצלם הטירונות היא כבר היסטוריה.
כשאתה רואה אותם אי אפשר לא לשאול את עצמך "למה אני עושה את זה לעצמי? בקלות אני יכול לעבור לאיזה ג'וב ולצאת כל שבת, בשביל מה אני צריך להיחנק שבועיים רק כדי לצאת יום אחד הביתה? צה''ל לא יתמוטט אם אני לא אהיה לוחם, גם טבח תורם לעם ישראל והוא גם יכול לחיות, בשונה ממני.

אני עדיין עומד בהבטחה שלי לעצמי לא להתווכח עם מפקדים גם כשהם עושים דברים לא הוגנים, כי זה ההבדל בין חייל סמרטוט לחייל טוב. שניהם ירוצו בסוף לגעת בעץ בעשרים שניות, יחזרו ויצעקו 'סוף זמן המפקד', רק שהחייל הסמרטוט יתווכח לפני זה וייעלב מהיחס של המפקד, בעוד שהחייל הטוב יעשה את זה בלי שאלות. החייל הסמרטוט יסיים את היום בתחושה שבא לו לשרוף את המפקד, והחייל הטוב יחכה בסבלנות לסוף הטירונות. ברוך ה' אני עדיין עומד בצד של החייל הטוב הנ''ל אבל זה קשה רצח כשלוקחים אותנו לקצה, תנו לנשום!

אז תגידו באמת, למה לי להיות לוחם? אני יכול להועיל למדינה גם במטבח.

@נער מתבגר
@אהבת ישראל
@ביחד ננצח
@קדושה מבקשת

שמישהו יתייג...

@קדושה מבקשת!, הוא אמר לי תודה!!!

הלכתי ברמת אביב ופתאום ראיתי ספר מונח על ספסל לפני פניה לרחוב יהודה קרני. עצרתי, הסתכלתי, ספר בשם "שיחות עם המאהב שלי ואשתו". א. מה לעזאזל יש בספר הזה? ב. מי משאיר ספר יחסית חדש על ספסל ברחוב?
טוב, המשכתי ללכת. לפני הפניה לרחוב הבא שמקביל לקודם אני רואה שוב ספר על ספסל! עצרתי, וזה שוב אותו ספר על המאהב ואשתו וכולי. ואז הרמתי את הראש והיה שלט "רחוב יהודה קרני".
ואלה התיאוריות שלי:
א. מישהו החליט להשתעשע
ב. מישהו החליט למתוח אזרחים תמימים
ג. הרחוב הזה מכושף

את באה אלי כמעט בלי כוחות

מה יש בשיר הזה שכל כך מזיז לי שם משהו?

וזה כל כך לא מתאים לי.

היום קיללתי שם בקול פעם ראשונה, אני חייבת להפסיק עם זה.

באלי לצרוח את העולם

אני חייבת לצרוח את העולם

פסיקית, תכניסי לעצמך למוח: את בנאדם אהוב.

 

החיים יפים סך הכל

אנחנו נכנסים ליום ההילולא של מרן האיש מצליח. ר' מצליח מאזוז זצל ה' יקום דמו

שנרצח ע"י מתנקש מוסלמי לפני... תשלא.. 47 שנה! בתוניס.

 

ימים קדושים חבר'ה..

תויירה תויירה

אני קם עוד ארבע שעות וחוזר לעוד שלושה שבועות בבסיס, עוד שלושה שבועות מאתגרים של לבטל את עצמי לגמרי בשביל עם ישראל, לרוץ כל היום ולא לישון כמעט, הכל בשביל שעוד חצי שנה אני אהיה לוחם שחוצץ ביניכם לבין המחבלים.
אבל רק לחשוב על שלושה שבועות עד הפעם הבאה תהיה לי דקה פנויה בבית... 😕😕😕

חוזרים לאולפנא..
איזה זבל..

ברוך שלא עשני בת

אמא שלי עכשיו מכינה עם אחים שלי את התחפושות

@צהובה

איך נפלו גיבורים?

יש להם יום שני כל שבועיים 

 

@צהובה
@בצפייה למקדש
ישתבח שמו. ב"ה

תתפללו
לרפואת
מאיר אבנר בן ציפורה שושנה
ד ח ו ף.
במהרה.