קורטוב. טיול היום. תאחלו בהצלחה.פיצוחית
וואי צריך מלא מלא תפיללוותת!!!!!!Solomon
בא נגיד תודה רגעשִׁירָה
על הכסא
על המחשב
על המיטה
על הבגדים
על אבא על אמא
על דודה שושי על דודה אתי
על אחים שלי
על אחותי
על אחותי?
על אחותי
על נעמי
על הפלאפון
על הקריה
על חברון
כשאומרים לכם קריה על מה אתם חושבים?
על החד"ר
על הפורום
על זה שיש דלתות לחדרים
תודה שהטוניקה הירוקה היפה היתה קרועה ואז החזרתי ולא היתה עוד אחת במידה שלי ועכשיו יש לנו רק זיכוי בארנק ולא טוניקה ירוקה יפה
תודה שהטוניקה הכחולה לא היתה קרועה גמכן
תודה שאני לבד שם
תודה שיש איתנו אנשים חמודים
תודה שכיף לי
תודה שטוב לי
תודה שהוא היה כאן בשבת
תודה שגם אני הייתי
תודה שהיינו אצל יעל
ושבשבוע אחד היינו בכלכך הרבה מקומות
תודה שבאתי בדיוק ברביעי כשהתכנית היתה
תודה שראיתי את הודיה
ושדיברנו
קצת
תודה שאתמול ישבתי על הספסל והם עברו
תודה שלא הייתי רשומה ללשון
תודה שאיחרתי
ושהגעתי בזמן
תודה שזה נראה כמו שזה נראה ומתנהל כמו שזה מתנהל
תודה שאתה מלמד אותנו איך לא להיות
תודה שאתה נותן לנו כח
תודה שנתת לנו את הרב ארוש
תודה שיש שירים
תודה שאנחנו יודעים מזה התבוננות והי! יש כזה דבר! ביהדות ולא בפסיכולוגיה
תודה שאבא לקח אותי ביום שלישי
תודה שהגענו לתחנה רגע לפני האוטובוס ואבא ראה אותו ועצר
תודה שהוא נסע איתנו
תודה שהגעתי בזמן
תודה שהיו דברים במקסטוק ונתת לי רעיון מה לעשות
תודה שהקלסר מוכן
תודה על השבת
תודה שמרשה ומתן באו בערב
תודה שהם לא היו ביום
תודה שבשבת שעברה התאמנתי על לא לדבר
תודה שהמבחן נדחה
תודה שמתחילים מחר ב9 וחצי
תודה שיש לנו בית בחברון
תודה שהעזתי לומר לו שלא
תודה שכולם ישנים
או לפחות ככה זה נראה
תודה שיש לנו חשמל
ואוכל
תודה שיש לנו כסף למלא את הרב קו
ותודה שהוא נפל לי בטרמפ ביום חמישי
תודה שלפני כמה חודשים היא הוציאה לי בטעות כרטיס חדש ועכשיו יש לי אחד בכל זאת
תודה ששירה עשתה לנו עשר אחוז
ותודה שאתה שולח לנו עוד דברים לעשות חוץ מכאילו ללמוד
תודה שאבא נתן לי כסף
ותודה שאמא אמא
תודה שיש לי עיניים רואות ואוזניים שומעות ופה
ותודה שאתה עוזר לי לסגור אותו לפעמים
ותודה שאפשר לדבר איתך
ותודה שאפשר להודות
וואו. לא הייתי חושבת לבד על כל אלה.הללי~
מקסים. תודה רבהחסידותאחרונה
קפוא לי.רוקדת בגשם
וא י רןעדת
איזה ימים מעצבניםנחל
שדווקא שהשיער נראה יפההה
והפנים גם סבבה
אתה תקוע בבית.
ובימים שאתה כל היום מחוץ לבית ואלף אנשים רואים אתוך,
האף בולט מידי והשיער נראה דוסי להחריד
אחח. היום השיער היה כזה מוש.
עכשיו מקלחת.
והפנים גם סבבה
אתה תקוע בבית.
ובימים שאתה כל היום מחוץ לבית ואלף אנשים רואים אתוך,
האף בולט מידי והשיער נראה דוסי להחריד
אחח. היום השיער היה כזה מוש.
עכשיו מקלחת.
יואוו כל כך.גלידת לימון
בעע. ממש ככה.נקודונת.אחרונה
|גיטרה שקטה| *לא להגיב*בן-ציון
אז אני מניח שזו הכנת הקרקע,
להתרחק כדי שאם לא זה יכאב פחות.
זה כבר כואב,
הריחוק הזה.
לנסות שוב ושוב
והמענה דק
אם בכלל.
אני יודע שצריך לחשוב,
זה לא אומר שצריך להכאיב כך.
זה מרגיש כזו קפיצה לזמן שלפני הכל
שאני הולך על זה
וכלום לא מגיע.
אני פה, תמיד.
כמה שיכאב אני פה,
לא בורח.
רק בבקשה
בעדינות.
ו
להתרחק כדי שאם לא זה יכאב פחות.
זה כבר כואב,
הריחוק הזה.
לנסות שוב ושוב
והמענה דק
אם בכלל.
אני יודע שצריך לחשוב,
זה לא אומר שצריך להכאיב כך.
זה מרגיש כזו קפיצה לזמן שלפני הכל
שאני הולך על זה
וכלום לא מגיע.
אני פה, תמיד.
כמה שיכאב אני פה,
לא בורח.
רק בבקשה
בעדינות.
ו
אני רוצה הביתה.בן-ציון
אתם יודעים מה זה בית?
בית זה יציבות,
חום מוכר
שלך.
בית זה רוגע,
פשטות קבועה
שלך.
בית זה שלמות,
יש הכל ולא חסר דבר
כי יש אותך.
בית זה יציבות,
חום מוכר
שלך.
בית זה רוגע,
פשטות קבועה
שלך.
בית זה שלמות,
יש הכל ולא חסר דבר
כי יש אותך.
אני נראלי בהיריוןנחל
אני מתעצלת לעלות במדרגותמתגעגעת...
ובסולם למיטת קומותיים שלי... אני צמודה לבקבוק ומדמיינת ורידים ברגליים-מספיק סימנים לא?!
את הקולות, את מה שהיהבן-ציון
ויש את השלב ההואמשתדלת יותר
בו אתה עוצם עיניים
בולע את הגוש ההוא
מחייך,
וממשיך הלאה.
למה רק עלי הוא לא עובד?
אני אוהבת שירים. הו אלוקים, זה החיים שלי בערך.
אני אוהבת לזייף בקול. יש לי הנאה כזו.
לקחת ארטליין ולעשות ממנו רמקול. וכיף שהיא זורמת עם השטויות שלנו.
והוא לא מבין מה לעזאזל. וזה עדיין כיף לי.
מילה היא שתיים אני וארבע היא.
לתופף על השולחן, ולצרוח.
איך חיו פעם בלי שירים. בטח היית מתה אחרי יום. מוות זו מילה יפה. תלוי בהקשר.
(גם חצות ותריסר, אבל אין לי כוח לחכות לשעה ההיא)
הו כן, בטח. יש את אל מריח שתמיד עושה לי טוב ויודעת מה לומר. וגם אותה. והוא עדיין קיים.
אני דבילית היום ברמה חרידהנקודונת.
השלב של המחשבות הגיע...המקדש השלישי בדרך
תמיד זה מגיע בלילה. ואז הכל עולה! הכל!המקדש השלישי בדרך
ממש...המקדש השלישי בדרךאחרונה
הייתי עכשיו בחתונה.עלה שלכת
והיה אע.
והיתה לי פדיחה ממש גדולה.
והיה יום גרוע בכללי.
והיתה לי פדיחה ממש גדולה.
והיה יום גרוע בכללי.
גלידת לימוןאחרונה
למה אנשים ישנים פה???פיצוחית
עוד לא 23:00
התעוררו התעוררו
קמתי|עפוץ|רץ לשום מקום
הערת אותייימתגעגעת...
יששש אז ממצב? איך היתה השינת חלומות שבחלום?פיצוחית
חחח עכשיו פצצהמתגעגעת...
למזלך קמתי עם מצב רוח... אעהאעה עכשיו המחנכת שלי עושה כיבויי אורותת!! ככה שאם אני לא עונה- הרדימו אותי בכפיהה
פנימיה??פיצוחית
לילה טווב לך עם ככה אם לא תעני לי ומיד
חחחח לילה טוב נשמההמתגעגעת...
😙😙 וכן... אני בפנימייה... זכיתי
אחלה זכותפיצוחיתאחרונה
פתאום אני מתרגשת מתינוקותחלילית אלט
מה קורה לי, מה
השתניתי.
אני לא מצליחה לצייר. אני לא מצליחה לנגן. אני לא מצליחה לכתוב. אני מכריחה את עצמי לקרוא. ראיתי סרט השבוע. התחלתי להתבודד. בעצם בקטע הזה דווקא חזרתי לעצמי.
אני רוצה להצליח להרגיש עוד דברים חוץ מבאסה. באסה זה דפוק. זה לא עצב ולא כעס, זה סתם באסה.
ואני מתלוננת עד כדי כך שאני צריכה להכריח את עצמי ולהחליט כל בוקר שהיום אני לא מתלוננת.
רגע שהייתי רוצה להרגיש שוב: הפעם הראשונה שחוויתי אותי במדבר.
יום שהייתי רוצה לשחזר: אותו יום ששפכתי הכל למקלדת.
ציור שהייתי רוצה לצייר שוב, בפעם הראשונה: הציור הלבן.
אני רוצה שמישהו יקנה לי את חיבוק, אני רוצה שיתחשבו בי בדירה, אני רוצה לא לרצות כל הזמן דברים. למה אני לא מסתפקת במה שיש.
יש סיכוי שזה שגדלתי בחברה נפרדת גרם לי לא לדעת איך מתנהגים עם בנים. ועכשיו אני בחברה מעורבת, ואולי אני מתנהגת מוזר ולא יודעת. או שאני סגורה מדי או שאני זורמת מדי, ואין לי מצב ביניים, אז מה עושים.
לפחות אני מצליחה לשמור נגיעה. ושתדעו, זה קשה. זה קשה אחרי שלושה חודשים עם אותם אנשים ולא לחבק אותם בסוף. זה קשה לקבל תעודה ולא ללחוץ יד שמושיטים לי, זה קשה לא לתת כיף קבוצתי עם כולם.
אני רוצה הביתה. אני רוצה הביתה שלי, לא של ההורים שלי, לא דירת שירות, אני רוצה את הבית שלי, מתגעגעת אליו לפני שאני מכירה.
לכמה מקום אני זקוקה, ולמה, למה עד לפני כמה שנים יכולתי להסתפק במועט ופתאום אי אפשר.
חפרתי די.
השתניתי.
אני לא מצליחה לצייר. אני לא מצליחה לנגן. אני לא מצליחה לכתוב. אני מכריחה את עצמי לקרוא. ראיתי סרט השבוע. התחלתי להתבודד. בעצם בקטע הזה דווקא חזרתי לעצמי.
אני רוצה להצליח להרגיש עוד דברים חוץ מבאסה. באסה זה דפוק. זה לא עצב ולא כעס, זה סתם באסה.
ואני מתלוננת עד כדי כך שאני צריכה להכריח את עצמי ולהחליט כל בוקר שהיום אני לא מתלוננת.
רגע שהייתי רוצה להרגיש שוב: הפעם הראשונה שחוויתי אותי במדבר.
יום שהייתי רוצה לשחזר: אותו יום ששפכתי הכל למקלדת.
ציור שהייתי רוצה לצייר שוב, בפעם הראשונה: הציור הלבן.
אני רוצה שמישהו יקנה לי את חיבוק, אני רוצה שיתחשבו בי בדירה, אני רוצה לא לרצות כל הזמן דברים. למה אני לא מסתפקת במה שיש.
יש סיכוי שזה שגדלתי בחברה נפרדת גרם לי לא לדעת איך מתנהגים עם בנים. ועכשיו אני בחברה מעורבת, ואולי אני מתנהגת מוזר ולא יודעת. או שאני סגורה מדי או שאני זורמת מדי, ואין לי מצב ביניים, אז מה עושים.
לפחות אני מצליחה לשמור נגיעה. ושתדעו, זה קשה. זה קשה אחרי שלושה חודשים עם אותם אנשים ולא לחבק אותם בסוף. זה קשה לקבל תעודה ולא ללחוץ יד שמושיטים לי, זה קשה לא לתת כיף קבוצתי עם כולם.
אני רוצה הביתה. אני רוצה הביתה שלי, לא של ההורים שלי, לא דירת שירות, אני רוצה את הבית שלי, מתגעגעת אליו לפני שאני מכירה.
לכמה מקום אני זקוקה, ולמה, למה עד לפני כמה שנים יכולתי להסתפק במועט ופתאום אי אפשר.
חפרתי די.
היום שאלו אותי אם אני תמיד כזאת שקטהחלילית אלט
ורציתי לומר, הלוואי
אמרתי שאני מדברת כשבא לי
האמת היא שלרוב אני מדברת סתם יותר מדי, והיום הצלחתי שלא
אמרתי שאני מדברת כשבא לי
האמת היא שלרוב אני מדברת סתם יותר מדי, והיום הצלחתי שלא
וואו.פסידונית
שום סליחהחלילית אלט
תודה אהובה.
למה אני בוכהחלילית אלט
למה אני שותקת. אני לא שקטה, אני שותקת.
לא נוח לי ואני שותקת, כי למה שלאחרים לא יהיה נוח בגללי.
אני שותקת, כדי לא לצאת לא זורמת.
אני נגררת למקומות שעדיף לי לא להיות בהם, כי כולם הולכים.
מצד שני כשהגעתי חצי שעה אחרי כולם הם הלכו לקניות בלי לומר לי אפילו, והלו, גם אני משלמת פה על אוכל, אז יש לי זכות לדעת מה קונים, לא
אני שונה ואני דוסית ואני מראה שלא אכפת לי כלום ואני אדם נוח ולא עושה בעיות, עד שמתפוצץ לי כבר, עד שנמאס לי לשתוק ולקבל ולהיות נוחה.
הם הטריפו לי את הסכין של האולר היום למרות שאמרתי לא להשתמש בו לחריף. וכל שניה שואלים למה זה כשר ולמה זה לא ולמה צריך להטביל, ומזלזלים כי אני לא יודעת הכל.
אני צריכה לדעת הכל
קצת כבוד, גם אם בפנים אתם מזלזלים
אני בכל זאת בן אדם
ואם מזלזלים בעקרונות שלי אני נפגעת
למה דמעות עכשיו, אני בכלל צריכה לישון, מחר קמים מוקדם, והם החליטו שנדבר על זה, לא רוצה לדבר על זה
לא נוח לי ואני שותקת, כי למה שלאחרים לא יהיה נוח בגללי.
אני שותקת, כדי לא לצאת לא זורמת.
אני נגררת למקומות שעדיף לי לא להיות בהם, כי כולם הולכים.
מצד שני כשהגעתי חצי שעה אחרי כולם הם הלכו לקניות בלי לומר לי אפילו, והלו, גם אני משלמת פה על אוכל, אז יש לי זכות לדעת מה קונים, לא
אני שונה ואני דוסית ואני מראה שלא אכפת לי כלום ואני אדם נוח ולא עושה בעיות, עד שמתפוצץ לי כבר, עד שנמאס לי לשתוק ולקבל ולהיות נוחה.
הם הטריפו לי את הסכין של האולר היום למרות שאמרתי לא להשתמש בו לחריף. וכל שניה שואלים למה זה כשר ולמה זה לא ולמה צריך להטביל, ומזלזלים כי אני לא יודעת הכל.
אני צריכה לדעת הכל
קצת כבוד, גם אם בפנים אתם מזלזלים
אני בכל זאת בן אדם
ואם מזלזלים בעקרונות שלי אני נפגעת
למה דמעות עכשיו, אני בכלל צריכה לישון, מחר קמים מוקדם, והם החליטו שנדבר על זה, לא רוצה לדבר על זה
יאו זה כזה.. .שִׁירָהאחרונה
יואוו בשבת שמעתי משכנים
פיצוחית
-מנגינת יש תקווה של בני פרידמן-
-לא ללמוד-
יש תקווה עם נעיף את המורות
נגלגל אותם מכל המדרגות
המנהלת תתעצבן גילילילעהלייי
בית הספר המגעיל שלי
תכלס הצחיק אותי לשמוע את זה מילד בן 6.
לאן התדרדרנו
מי מזדהה איתו-א.
ב. שתפו משלכם
"***מורים לא להיפגע לא מיועל אליכם. כנל סטודנטים רק אתם תכוננו למה שמתכננים לעשות לכם
חחחחח ואו הצחקתרקפת לבנה
^^פיצוחיתאחרונה
שקט פה. תעשו בלאגןפיצוחית
@גבעוננח @כמעט בלי ראש... @עם הנצח!! @just dance
ותייגו עוד חברה העיקר
בלאגן יאללה חפירות.
מי מתחיל?
ברגע עליתי על הפלאפון.רוקדת בגשם
מה אי תל?
אני ב"ה שורדים תחיים איכשהופיצוחית
איך את?
מילארוקדת בגשם
אני מוכנה |מחכך יידים|לעשות רצונך!
נו תתרמו בשרשור שלי..Solomon
הכי מגניב זה שאת לא מכירה ברמת את הנייר..
ואת כתובת לפי איך שאת מדמיינת.
ואת כתובת לפי איך שאת מדמיינת.
אתה ממש מחכה לשיתוף פעולה...פיצוחית
ולא ממש הולך לך(ואגב אני זאתי שזרמתי ראשונה)
שקט פה. תעשו בלאגןפיצוחיתאחרונה
נכון שגם אמהות טועות לפעמים?שִׁירָה
נכון שפעם ב מותר גם להן לבקש סליחה?
הרבה...רץ לשום מקוםאחרונה
שונאת ביוטגלידת לימון
אני לא מבינה את זה ולא מצליחה.
מחר מבחן
שלישי מבחן
ובחיי שאני לא מבינה את התהליך הזה. יואו