פורום נסיונות פעילים (עמוד 5012)

|צוחק בקול|

היא הייתה עסוקה בלהיות בשוק

אני עובדת על כולם

מה יהיה איתך?!

בני גורן. פיכס.

ומי שהמציא את המתמטיקה זה בכלל פיכס.

ומי שעוזר לממציא של המצמטיקה זה פיכס בהתגלמותו.

אני לא מבינה אותו בכלל.

ישבתי בשיעור על הספה שבכיתה שם ובהיתי בספר ובמורה.

וזה מזכיר לי שיש לי שיעורי בית ואני לא יודעת כלום.

ואין לי מושג איך משרטטים פרבולה. ולא איך מוצאים נקודות קיצון.

משווה את הנגזרת לאפס- יוצאים לך איקסים- הם האיקסים של הקיצון (אם זה לא מחוץ לתחום ההגדרה)

 

פרבולה- מסמנת את הנתונים שלך בצירים ומחברת אותם

הבעיה היא שבתרגיל כלום לא יוצא לי.

ואין לי כח לצלם ולהעביר בבלוטוס ולשלוח.

ויש לי מבחן במחשבת ואין לי חומר.

בהצלחה

מקסימום היית בא לישון פה בישיבה

 

סתם שתדע שזו שעה עם פול טרמפים ליישוב אם אתה נתקע ורוצה לישון בישיבה

ואפילו עם אנשים מעניינים

אא"כ הוא היה חוזר לישיבה שלו ולא לישוב...

ושבו"ש... אוי, שבו"ש...

איך תעשה שבוש ישיבה אשכנזית ללא מניין תימני?

בדיוק סיימנו ללמוד חברותא...
אני כבר חי בישיבה כזו... אני מחוסן...

לי יש חברותא הכי חמודה בחיים.

אני חיה באולפנא כזו. אבל זה כיף כי אז יש שירי שבת יפים. אבל אם תלמד פה אז תגור פה. ואז כל החיים תסבול.

נוסע בבוקר...
אין הכרח...

גוד נסיעה.

טוב אז לא תסבול לפחות יהיו לך שירי שבת יפפים.

אלא לא הכרח שאגור... מפפפ...

יחי התמימות.

מי שלומד בישיבה נשאר ביישוב.

זה מצחיק.
בהקשר.

שאולי הבינו

יעני נראה לי

ובכל זאת הבנתי...

מה הבנתם?

האחד המספרי שהוא יסוד המספר וראשיתו, ועניין האחד המספרי הוא אות וסימן לראשית שאין ראשית לפניו?
אולי לא הבנתי.
אבל צחקתי בכל מקרה.

מן הסתם לא...
ין אחד במקום יום ראשון?

בתכנות לא מתחילים לספור מ1... מתחילים מ0...

אז כ'בנתי!

 

שהוא לא יסוד המספרים וכווכוו

 

אנשים ל'מבינים אותי

איפה כתבת את זה?

יעני המשפט הזה הוא ההוכחה

זה ציטוט סה"ך...

ואם אנחנו, בנות, הבנו, אבל קל וחומר שרתה.
לא?

#בדיחות של מתכנתים
#למרות 'זה לא שקשור

זה כל הקטע

את סולחת?

ציטטתי לך בדיוק!

וחוצמזה שהיא לומדת בטליה וזו נ"ז רצינית כי כל מי שלומדת בטליה היא מותק

 

 

או שלמדה, אני גם מותק

אבל היא באמת מותק.

אני בוהה בשרשור הזה ולא יודעת מה לחשוב.
זה משפט די אבסורדי, אבל הוא מתאר אותי.
בואו לפרטי שניה.

מי יותר מותק, זאת שלומדת או זאת שלמדה?

אמא היא חמודה.

תמיד הייתי מתחכמת איתו היחיד שזרם

אבל זה לא הוגן.
הוא מלמד אותנו תושבע ואת הכיתה השניה תנ"ך.
אבל הוא ממש חביב.

בגללה עזבתי. אוף.

יומחד צריך ליישב בינינו תדברים.

התלונה היתה שהן מקבלות יותר שעות.

אני רוצה גם תנ"ך.
אבל בתושבע אפשר לסטות יותר מהנושא.
ואולי אולי שנה הבאה נמשכים גמרא.
ואז הוא יפסיק לומר לי שעדיף שאני אלמד גמרא ואנצל את הידע והיצירתיות על משהו אחר חוץ מהשיעור שלו.

כבר אמרתי- קצר וקולע.

יש סיבה שאת בטליה

|עושה פרצוף מבהיל|

את מצחיקה מדי.
שיואו

|משועשע קשות|

אני מזמין ומוזמן.

המדריכה הלא נחמדה שלי לשעבר נהייתה קומונרית.

בואו נראה אם היא תשרוד את החודש ארגון..

בכל מקרה מוזמנת לדבר איתי.

בהצלחה בלמצוא מישהו.

ואני פשוט לא מצליחה לעשות כלום

ואין לי מושג

למדתי חוקי חזקות לפני מלא זמן, אני עדיין לא זוכרת אותם ואני מסתדרת מעולה.

(אני עושה 4 יחידות. יכולתי חמש אבל אין לי כח...)

נראלי וסליחה אם זה מציק לך שאני מתקנת

שברבים נגמר ב-ת' אבל עדיין שם העצם הוא זכר.

@just dance

פנדורה
מינימום עוד שמונה חודש

הפנדורה של העשירים זה פנננדורה

איכס

יקר ומכוער לאלללה

תביאי לי זהב עדיף

בעצם

למה שתביאי לי?

היה מטורף!!

עם הריח של הגחלים..

מישהי רוצה בפרטי.

חשבתי שאתם אותה אחת בשניה הראשונה

@ביחד ננצח @עם הנצח!!

אולי רק שלי 

@שאר הפורום

מזדהים

אבל שאת ואת כותבות מבחינתי או אותו אחת או מתבלבלת

נכון או משהו

מתבלבל לא רק אני

וואי אני לא יודעת איך אני הולכת לעשות אתזה

|מעביר שמוס למציגים שגיר באלק יש מריבות על תפקיד|
|מחלק תפקידים רנדומלי (מי רוצה להיות משה? אתה? בא נבדוק אם אתה מתאים) ||קורא עם השבט בישיבה את הטקסט ככה שהם קוראים בצורה של משחק (נטו טון דיבור לפי ההקשר חשוב שלא יהיה ציניות ותהיה זרימה כי אז הן יתביישו להיות אוטנטיות)||משנה תפקידים כל סצנה||בסוף מחליט כדיקטטור לפי ביצועים||נותן לחניכים להתאמן עם הטקסט (לא להתקמצן על דפים!!!)||מחלק מי אחראי על איזו תפאורה||עושה 2 3 חזרות רציניות לא כולל הגנרלית||ישן בשיעורים כאילו אין מחר|

בעיקרון מישי התנדבה לעזור לי עם זה..

מה עם להגיד למורה לדבר עם המורה פרטית?

שתגיד לה שאת טובה ומסוגלת.  שעשו לך רעש בכיתה, שלא יודעת מה, שאלף ואחת סיבות. אבל שאת טובה ויכולה.

 

יש את הרכזת מתמטיקה שמהכרותי רבת השנים איתה (אני מכירה אותה ממזמן ממש. בכל זאת למדתי שם היסודי וחטיבה) דברים כאלה לא מעניינים אותה.
קיבלת 20? מקסים. תרדי.
קיבלת 100? מדהים. תעלי.
ככה זה עובד ואין קשר להשקעה.

זה לא פייר שאחרי כל כך הרבה השקעה תרדי.

זה פשוט לא פייר.

 

אבל זה די מייאש אותי מראש.

מן הסתם.

 

זה נשמע נורא.

אבל תודה)

מסתבר שאם עכשיו זה פעם ראשונה בחיים שאני עושה אבחון זה לא הקלות שתקפות לבגרות.

מה לעזאזל אני אמורה לעשות?
אני באמת לא מבינה את זה.
אני עובדת על אנשים שאני לא מצליחה להתרכז? למה? כי בגיל קטן לא ראו את זה ופספסו בגדול?

אז ביסודי זה היה עדין, כולם ידעו שיש משהו אבל חשבו שזה משהו פתיר ובקטנה.
ובאמת, ביסודי הכל היה נראה מקסים כי דילגו על בעיות "קטנות".
אח''כ כששנתיים לא בדיוק למדתי וחצי שנה באמת לא למדתי, אף אחד לא יכול לעלות על זה, גם לא אני. כי תמיד יש תירוצים.
"לא הצלחתי כי.."
ובאמת, כשלא הצלחתי ללמוד לא חשבתי שזה קשור, כי ביסודי לא אבינו אותי.
הייתי בטוחה שזה קשור לאיפה שלמדתי וכולם זרמו איתי. לא חשבנו לבדוק.

והנה הגיע כיתה יא, זה התגבר לחלוטין.
אין ספק שהחצי שנה האחרונה תרמה לזה, ברור שהחיפוף ביסודי גרם לזה, ברור שהשנתיים האחרונות הגבירו את זה בהמון.

המצב כרגע הוא שאני לא מסוגלת ללמוד.
ואני לא יכולה לעשות אבחון.
והמבחנים יראו בהתאם.

אז בשביל מה בכלל להישאר ללמוד?
קשה לי. קשה לי נורא.
אני מתאמצת כי חשובה לי הבגרות.
והמצברוח הזה אין לי סיכוי. אז למה אני לא מתייאשת מראש?
למה אני ממשיכה להשקיע?


השנתיים האלה כל כך סיבכו אותי.
הם סיבכו את מה שכבר היה מסובך והפכו אותו לבלתי אפשרי.

אם רק היו מתייחסים ברצינות ביסודי למה שצעקתי ולא ידעתי איך.
אם רק הייתי קצת מקשיבה לעצמי.
אם הייתי קצת יותר חכמה בשביל לא לשמוע את הסביבה.

תמיד ידעתי שקשה לי, אבל הסביבה כל הזמן אמרה לי שהכל בסדר, אני חכמה ומצליחה. אולי אני צריכה להשקיע יותר מאחרות, אבל אני יכולה.
הם כל כך האמינו שפחדתי לאכזב.
הייתי קורעת את עצמי, מגיעה לציונים כמעט טובים וכולם היו מרוצים.
הבעיה היתה ה"כמעט" הזה.
זה היה פער קטן שהלך וגדל וגדל וגדל.
אם רק הייתי עושה עם זה משהו בזמן לא הייתי מגיעה לכל הבלגן הזה היום.

אני מתוסכלת מהמצב הזה נורא.

בכיתי היום ממבחן. זה כל כך לא אופייני לי.

כמה כאב יש פה, כמה החמצה, כמה תסכול.



ולמה אבחון לא יעזור לך?



את אדם עם כוחות נפש מופלאים.
הרבה היו פשוט מעיפים הכל לעזאזל ושוכחים מהעתיד שלהם.
אני ממש לא שופטת אף אחד, אבל זה שאת רוצה, ומתאמצת כמו אנלאיודעת מה, זה יותר ממדהים ומפליא בעיניי.

(גם, לא בטוח. כי כנראה זה שונה מטבחון רגיל.),

אבל אני לא יכולה לעשות אותו כי אם לא עשיתי ביסודי הם לא נותנים התיכון הקלות בבגרות.


(תודה. עשית לי טוב)

מדהים עד כמה שהמערכת הזו יכולה להיות מעוותת.

בעצם, כן נכון, פשוט לדעתי לא בדרך שאת חושבת.

למה אם את עושה עכשיו זה לא תקף לבגרות?

אם את עושה עכשיו זה לא אומר שאת צריכה את זה עכשיו?

 

זה כואב.

 

הם כנראה שהם חושבים שאם גיליתי את זה רק ביא זה לא אמיתי.
אין לי מושג איך המחשב שלהם עובד.

אבל אם לא עשיתי ביסודי אבחון, עכשיו זה מאוחר מידי.

פףף מטרד החינוך

(הבעיה זה שאני *באמת* רוצה בגרות.
אני לא הולכת כי כולם הולכים, אני הולכת צבחירה.
וכמה שאני ארצה זה לא יעזור בגללם)

וזהו