פורום נסיונות פעילים (עמוד 5036)

שדורשים געגוע

בואו נביע את אהבתי ו כלפי העולם

 

 

בואו נחיה!

איזה כיף זה לבקר בסניף כשחניכים שלך מדריכים
ולראות איזה מדריכים רציניים הם!! כשהכנסתי אותם להדרכה ידעתי מי יהיה מדריך טוב אבל לא ידעתי עד כמה!!
איך זה מדריך חדגומט עם ראבאק ואילתור מטורף.. וזה עושה מערכים מסודרים ופעולות מסודרות לפי הכללים.. ומשקיע ביחס אישי ברמות.. וזה.. לא האמנתי לראות אותו משחנש עם חניך בכיתה ד!! זה פשוט נחת..
בבחינת בנים גידלתי ורוממתי ועכשיו הם מדריכים..
עשה לי כזה טוב..
וגם הם מתחילים גם עם הרבה יותר ידע ממה שהיה לי..
אני רואה את הסניף עף בשנתיים הקרובות..

וגם לראות איך הם התבגרו ותפסו את עצמם.. והוא.. בכלל!!
ושתיהם השלימו?! מי היה מאמין?!


נחת.. אין מה להגיד..

הייתי תלמידה טובה, וקראתי 376(!) עמודים.

הייתי מוכנה לבוק ריפורט, ואז טאדאם.

 

המורה ציפי אמרה לי שאני לא יכולה לגשת. 

יאי.

חכם עובדיה..(הרב עובדיה יוסף)
ושל רבי ישראל מרוג׳ין..
ונירא לי שגם הרבי מפיהסצנה..
חכם עובדיה מה רבים אם מעשיך חכם עובדיה נפלאים אם תורתך

זה קצת מחשיש אותי

אף אחד לא למד את הסוגיה הזאת ככ לעומק ב15 שנה האחרונות. אינמצב

אשכרה ישבתי על זה כל היום.

ארררר אני רוצה הביתה. אני רוצה ליצור ולבנות ולהתחדש ולחדש

(ולא, לבנות מדרגות וטראסות כבר לא מגניב אותי)

עייף מלהודיע שהוא מרגיש בחסרונך
ילדי יקר בלילות אני דואגת לשלומך

ילדי יקר.

שלום אנשים ואנשות

מקסים.


אוף אני מתחרפנת

צמד מילים, שמכילות כלכך הרבה אהבה, וקדושה, ותורה.

צמד מילים, שצובטות צביטה עמומה בלב.

צמד מילים. ואין-סוף געגוע.

 

געגוע לעמוד האור, לספר תורה החי; 

לרב עובדיה זצ"ל 

 

אין מילים שיוכלו לתאר את הריק והחלל העצום שהותרת אחריך.

חלל שאף אחד לא יצליח למלא.

הלב עוד מסרב להאמין, מסרב להינחם.

 

באותו יום קודר ועצוב, ג' חשוון תשע"ד, חשנו כולנו את טעם היתמות.

יתמות ממנהיג הדור, מאביהם של ישראל.

 

אביהם, כן.

עם חיוך מאיר, עם עיניים טובות וקשובות, היית מברך, מסייע, ואפילו נותן סטירה הגונה.

 

כל אחד-כבן יחיד.

כל יהודי כיהלום.

 

אני זוכרת את עצמי; ילדה בת 14, מצטופפת עם אלפי יהודים שבו ללוות אותך בדרכך האחרונה.

עדיין מהדהדות בתוכי זעקות השבר הכאב שקרעו את הלבבות.

לא אשכח את נחלי הדמעות שזרמו, ביום בו עזבת אותנו, בודדים כל כך.

 

 

עזבת אותנו.

והכאב עדיין טרי.

 

אבל אבא, כל המפעל האדיר שלך, נושם ובועט.

התורה הקדושה שאהבת כל כך; מגנה ושומרת עלינו.

אלפי יהודים ברחבי העולם לומדים מעשרות הספרים שהוצאת.

 

ואותו חיוך מאיר? נצור באלפי לבבות פועמים שממשיכים בדרכך.

 

מקווה שאתה מתפלל עלינו מלמעלה.

מתגעגעים כל כך,  ומבטיחים להמשיך בדרכך, 

עמישראל.

חוזרת שוב ושוב על אותם משפטים בקול חביב שכזה.
"נשמח לראות אותו שם!" וחיוך דבילי על הפרצוף, כאילו שבאמת יכולים לראות אותו דרך הפלאפון.

אבל נו, זה מקסים.
ככה אני מתאמנת קצת על להיות נחמדה לאנשים

@יהדות=דרך חיים
אולי תדליף קצת מכיפת ברזל..

מלפני עשר שעות, זה כבר יותר מחצי מיליון צפיות...

 

 

תעזור לי. תן לי כח לעבור את משברי הים.
תו הרבי כח לחיות את החיים כמו שהם.
אנא, אבא.

אוף.
שמישהו יסביר לי בבקשה.
תודה