פורום נסיונות פעילים (עמוד 5044)

טוב..

בוקר.
כואבת לי הבטן.
אי אפשר להישאר לישון. אנגלית.. מורה מעצבנת.
עדיין כואבת לי הבטן.
מתמטיקה. אני כבר לא מצליחה לשבת וללמוד.
מחפשת טרמפ.
נוסעת הביתה.
מקלחת.
שירים
אמא חוזרת מניחום אבלים
מתלבטים אם לנסוע למפגש
לא נוסעים
יוצאים ב4 לירושלים
האוטובוס עוצר בגבעת התחמושת.
הוא נוסע להר חוצבים.
יורדים
רכבת עד שער שכם
ברגל עד יפו
אוטובוס.
הוא לא מתקדם.
יורדים
הולכים ברגל לשוק
יורדים באגריפס
פוגשים את @קול דממה
הולכים לגן סאקר
מדברות. הרבה
היה לי טוב.
מרכזית.
פוגשים אותה.
היא אומרת שאני חמודה כשאני צרודה. בעע
חיבוק והיא הולכת.
מחכים לאוטובוס עד 8 וחצי
הביתה
מיטה ונרדמים. איכס.

קניתי סוללה חדשה לפלאפון!

 

#מוקדש לכל האנשים שסבלו מעצם היות הסוללה הקודמת חולה.

 

 

@קול דממה

@נחל

ועוד ועוד...

ממ.. ורובם המוחלט לא מכאן, אלא אנשים אמיתיים

אני זקוקה לחיבוק.
אני זקוקה למישהו שיאמר לי שאני אהובה.
אני זקוקה לחברה כלשהי שאני אדע שקיימת. רק כדי קצת לבכות.


אף אחד לא יבין כרגע.
הכל מסובך ואני לא יודעת להסביר את עצמי.
ובכלל, אני תחושה ולבד.
בין כל כך הרבה אנשים אוהבים.

שיהיה עכשיו רק בשבילי.

דברים נראים יפים יותר ככה

כואב לי שאיבדתי
כואב לי בכלל, בחיים

אני יודעת שאת דואגת לי

אבל דיי

תפסיקי להגיד לי להפסיק

תני לי להשתולל בקדושה

תני לי קצת לא להיות יציבה

מרובעת

נורמאלית

מחושבת

אני רוצה להתמכר קצת לאש שבוערת בי

לתת לה לחמם אותי

לעטוף אותי

אני חיה-את לא רואה?!

והשמחה דולקת לי בעיניים ומסנוורת

אז מה אם זה מוזר לך קצת...

טוב לי...

טוב לי להקשיב קצת ללב ולתת לו לדבר ישירות מהפה

טוב לי להתעסק בעשייה הזאת !!

אל תדאגי אמא. אני בסדר-ותזכרי שאני אוהבת אותך!

זהו... נגמרה החגיגה...מחר חוזרים ללמוד

הצו ראשון שלי עוד שבועיים (יג חשוון, 13 למניינם)

ועוד לא הצהרתי..

מישי יודעת להגיד לי אם צריך להביא את הצו עצמו או רק ת"ז להצהיר?

ומה יש שם?

ומקומות סביב חדרה?

ואם אפשר ללכת סתם מתי שנוח או שצריך לקבוע מראש?

 

מזל שחברה שלי הסבה את תשומת ליבי לעובדה

הוא יתקיים מחר בשמונה בערב בעז"ה. צפו להפתעות.

באלי ממש ממש את המייל!

ממש!

צריכה עזרה!!

יש ליהפרעה בעייתית שאני שומרת עליה כסוד ביני לבין עצמי..

זה הסוד הכי גדול שלי ואין לי שום רצון בעולם לחלוק אותו עם אנשים נוספים...

העניין הוא כזה.. חברה טובה שלי פנתה אלי לפני כמה ימים ואמרה לי שהיא יודעת הכל!

בבום ובלי שום הכנה מראש.. פתאום הכל מתפוצץ לי בעיניים... זה היה הדבר שהכי שמרתי עליו בסוד בעולם!!

ופתאום הסוד הזה.. הוא כבר לא שלי. לא רק שלי.

היא אמרה לי שנפתור את הבעיה ביחד והבטיחה שלא תדווח לאף אחד..

אבל בכל זאת אני לא מרגישה נוח עם הקטע על זה שהיא גם יודעת..

היא טוענת שהיא יכולה להרגיש במצוקה שלי.. אבל אני לא ככ קונה את זה.. ואין לי מושג מאיפה היא יודעתת!!

ואולי כמוהה יש עוד אנשים שיודעים ופשוט לא אומרים לי..

אני מתוסכלת וחייבת עזרה!!

תענו בפרטי בבקשה!

איזה שבת מדהימה עשית לי! תודה!

תודה שהרב נתן לי להוביל שירי שבת בערב ובבוקר ולימדתי את כולם שירים של רמת גן וסתם שירים חסידיים (ותבנהו מהרה. והראנו. אני מאמין. אין שום ייאוש. לב טהור. אתה תקום)

תודה שישבתי בערב בפנימיה ולמדתי עם חברות תמימות ומתוקות את תורת ותחסרהו. ואגדת בת מלך שאבדה

תודה שהשירי סעודה שלישית היו לי כ"כ טובים

תודה שהצלחתי להתפלל את כ ל התפילות של שבת במניין

תודה שרקדתי בהרקדה בשמחה עצומה עד שכמעט התעלפתי.

תודה שלמרות הבלאגן הצלחתי לשבת ולהתבודד שעה

תודה שקבעתי 2 חברותות בשבוע עם חברות

תודה שבשנייה הראשונה שנכנסה שבת הרגשתי קדושה ורצון לשמוח למרות שכל יום שישי היה באסה...

תודה אבא!!!

ואחרי זה בלנד אני מפסיק עם השרשורי פריקה האלה..
בגלל ש... לא בריא במצב הנוכחי..
אולי אני אכתוב ולא אפרסם פה..

ואני מקווה עוד כשבוע אחרי שאני אכנס לישיבה ולעומק זמן חורף לעשות סוג של עזיבה מנסיופ.. לפחות עד שהכל יעבור.. או שכבר ניגמל לגמרי..