פורום נסיונות פעילים (עמוד 5053)

ואני ערה כבר מלפני חצי שעה.

אני עייפה ואני שונאת שאני לא מצליחה לישון נורמלי.

לעזאזל. שיסתדר לי הגט לט המטורף הזה
לעזאזל שוב

למה הוא נברא? למה הוא קיים?הוא פשוט מפגר!הלוואי שהוא ימות!

אני עכשו בהתועדות ראש חודש


@יהדות=דרך חיים
@ניסו

לחיות בין הר ותהום

שברי לוחות גדולים

פעורים לנגד עיני

והיום ישנם

הר גבוה ותהום עמוקה

כבר איני יודע 

ממה אפחד יותר?

מן הנפילה לתהום

או מן הטיפוס הקשה

במעלה ההר?

האחד קל ומהיר

והנפילה אפילו מהנה

והשני קשה ומכביד

ויקח לי את כל חיי

בעלייה מזיעה.

שברי עצמות אל מול אוויר פסגות

רק שאת זאת לא רואות עיני

אולי בקרוב, אולי אחרי החגים
מי יודע, מי יודע
אולי במקרה כשכבר לא תצפה
מי יודע, מי יודע
בדלת הזו או מחוץ לחלון
עוד הכול מחכה
בבוקר אחד או בערב כמו זה
אתה בטח תראה

ברגע חולף או בגשם שוטף
מי יודע, מי יודע
כשכולם ישנים אף אחד לא רואה
מי יודע, מי יודע
וגם אם נדמה שהיה ונגמר
עוד הכול מחכה
גם אם רע וקשה וקרוב לקצה
אתה בטח תראה
אם תשאל אז הלב יענה

ובלילה, בלילה
בשעות הקטנות
התפילות הפשוטות מבקשות
בלילה, בלילה
לחכות לתשובות
כדי למצוא עוד סיבה לקוות

רגע לפני שבכלל לא תרצה
מי יודע, מי יודע
ולפני שתגיד שכבר לא משנה
מי יודע, מי יודע
ואם הטעם קצת מר ושורף בחזה
אז הכול יחכה
אתה כאן, יש עוד זמן והכול ישתנה
אתה בטח תראה
אם תשאל אז הלב יענה

בנדנדה אי אפשר לכתוב
אז הלכתי לפלאפון
אבל פה עכשיו אני לא מצליח לכתוב
כי יש לי רק דבר אחד בראש
רק זה
פשוט לא יוצא!!
אני רק יושב ועושה אווף כל היום..

עבר שבועיים ועדיין זה לא יוצא
זה כמעט יצא
ואז הגיעה השיחה עם אמא
שהציפה הכל..
אז היה טעות לדבר עם אמא?
לא.. אבל זה הציף את הקושי..

ודוגרי אני סתם בכיין!!
כאילו כמה כבר אפשר להתאבל?!
היה! עבר! נגמר!!
קורה לכולם וקרה גם לי..
ועכשיו זה עוד היה מקרה בקטנה
זה היה משהו קצר..
ואני??
עדיין מתבכיין!!
זה שהיו לי חיים קלים לא אומר שאני צריך לבכות על משהו קטן..
יאללה צריך להתגבר!!

ואני אשכרה עדיין מבקר שם בווצאפ
כאילו..
דייייי
תמשיך הלאה!!
תתקדם

אני כבר שבועיים אומר לעצמי שאני צריך להתקדם..
וכלום לא קורה..
אני נשאר באבל שלי..

ואני על סף להגיב
על סף לשלוח הודעה
אני צריך להתאפק ממש בשביל זה!!
וכבר הכוחות בסוף..
ואוווווף

אולי הקושי אומר משהו?
אולי זה שאני לא מצליח לוותר אומר משהו?
אמא אמרה שלא סוף העולם אם..
אז אולי כן וזהו?
אולי נוותר לעצמי?
עד כאן דברי היצר הרע!!
אני צריך פשוט להתגבר..

ואני עכשיו מפחד לפנות לעוד אנשים בנושא..
אולי זה רק יקשה..

ובא לי לדבר על זה עם מישהו
אני רוצה..

איייי

קשה לי!!

זה הבלאגן שיש לי בראש
וזה לא יוצא..
נשאר מבולגן
ואני עוד צריך להגיב
ויש לי עוד דברים לעשות מחר
ואני רוצה להכנס לשבת נורמלי
ורגוע..

מבוגלן ומובלבל לי
ובגלל זה כתבתי מבולגן ולא ברור..

בא לי לחזור על עצמי מליון פעם
אבל צריך כבר לישון
יש תוכניות למחר..

לילה טוב
אני אענה מחר..

בא לי לעשן לצרוח להתחרפן!
להלך מתה..
לחיות את המוות.

לסרוט לאגרף.
לרוץ מדברות ולהתעלף ביערות.

למתוח את העולם להוכיח שלא רק
הוא עובד על כולם.

רוצה לצרוח - אבל אין לי כוח לתגובות של אנשים
ומחשבות עפות ברוח.
שאני צריכה את המחשבות האלה להיסגר על עצמי ולסדר אותם - הם נעלמות.
שאני רוצה לברוח מהם - הם רק רודפות אותי.
אני פשוט רצה במעגל עם המחשבות ,פעם אני רודפת אחריהם ופעם הם רודפים אחרי.
פשוט מעגל
שלא ניגמר.

אבל זה כיף ממש
בראש השנה של רבינו כן..כל המתנות נותן עתוף בלבן נירא כמו חתן ואין כבר בלגן

ריח של בית עוטף את גופי. הכל מסביבי מוכר ואהוב;
הכרית הכחולה עם התמונה שקיבלתי ליום הולדת 15, הכרבולית הכחולה שמלטפת את רגליי במסירות והכרית הנוחה, דרכה אני צוללת אל חלומות פז.
האוזניות תחובות באוזניי, משמיעות מוזיקה מחבקת.
ופתאום, הכל מתחיל לצוף.
המחשבות, שחודש שלם הנחתי בצד. עכשיו, הן לא שואלות שאלות. הן פשוט מציפות את הראש והלב. והכל מתחיל להיות בוער מידי, כבד.
אני לא מצליחה לנשום. אתן חונקות אותי, מחשבות יקרות.
אני רוצה להרפות ולא לחשוב.
רוצה לשאוף אויר צח ולהתרגע.
להתרפק אל עולם המוזיקה בלב רגוע.
להתרפק אל עצמי ברוגע נפשי.
ואני לא מצליחה.
הבטן מתחילה לכאוב. זה תמיד משפיע פיזית.
מתי אפסיק להתהפך על משכבי בלילות?
מתי אפסיק לעשות טעויות, פעם אחר פעם?
מתי אאזור אומץ, עז וכח בלתי נגמר, ופשוט אומר את שצריך, אעשה את הנדרש?

די, אני רוצה להרפות.
בואו נלך לישון. רגועים. כמו אצל הרבי.
בואו נתחבק, מלא מלא. ונאהב.
בואו נחלום על טוב.
בואו נראה טוב.

הקב"ה, אני אוהבת אותך, תודה.

משו אחד.. לא להפציץ...

עוד ארבע שעות.
רעשים של לילה.

ולהוריד את מפלס הלחץ - זה רק ביום שישי הבא.
לא נורא.
אנחנו אמורים לשרוד את זה.

כמה שורות.
במקום רמב"ן על התורה.

נהיה לי מגעיל כבר. אבלאבל.

פף לא משנה. נלך לבכות במקום אחר.
אוי טעטעעעע