בכולם אין לי מנוחה
ואין גם שקט
לעשות רצונך!בעיקר בזכות הגישה שלך
הכל בעז"ה ולטובה.
אין על רבנו!אחרונה
יהדות=דרך חייםאז איך אני אמור להגיב? 
יהדות=דרך חיים
את חריפה בזהיהדות=דרך חיים
כל הקודם זוכה
פוסעתמי רוצה להתראיין למה בפח?
תסכמו ביניכם
אין לי קול
לפני קצת יותר מ20 שנה. לא היתה ישיבה בשם "הר המור" וראש ישיבת מרכז היה הרב אברהם שפירא. ממשיך אחר פטירת "רבינו" הרצי"ה.
בישיבת מרכז הרב עלתה תוכנית שיהיה לא בית הוראה, כ"א הכשרת מורים במסגרת הישיבה. להכשיר אברכים לחינוך במשרד החינוך.
כמה מהר"מים, בראשם ר"מ אחד באמונה שהרבה העריכו אז (אם תשאל הרבבה מרכזניקים שהיו באותה תקופה יעידו לך איך העריכו אותו לפני סוגיה זו) - הרב צבי ישראל טאו. התנגדו לרעיון נחרצות. בעוד עמדת ראש הישיבה הרב אברהם שפירא. הביע תמיכה בנידון.
העניין עקרוני. לימודי חול בישיבה זה נושא רגיש (וולאז'ין נסגרה מסיבה דומה). של החדרת לימודים שאינם קודש בתוך מקום הנקרא ישיבה. לטוב או למוטב.
בסוגיה זו (כמו רבות קודמיה אך גם בזו)- היתה סערה בבית המדרש- אלה דבקים בדברי ראש הישיבה ואלו דבקים בדברי הר"מים המתנגדים. היו ר"מים שהביעו דעה נחרצות בעניין וביחס לדברי רה"י כדברים המקובלים על כל הישיבה לטוב ולמוטב.
סערה זו כללה הפסקות שיעורים של ר"מים מטעם רה"י ושיעורים מחתרתיים. לא מקרה נעים. שהגיע לשיאו בזמן אלול תשנ"ח.
בתחילת זמן חורף ה'תשנ"ח פרשה קבוצת ר"מים, בראשה הרצ"י טאו מישיבת מרכז הרב ועמה בחורים אשר חפצו ללמוד בזרם שנוצר כבר בישיבת מרכז הרב. והקימו ישיבה חדשה שלאחר זמן מה קבלה את השם "הר המור" (המֹ"ר- המשך מרכז הרב).פרישה זו קבלה את השם (העדין)- "פילוג" . ישיבת מרכז הרב היתה כמובן במשבר זהות- נאמנות מסויים. היו תלמידים שפרשו להר המור. היו שפרשו לישיבה אחרת ולא רצו לצדד לאף צד והיו שנשארו. בין מדבקוּת בין מסיבה אחרת. רה"י, הרה"ג אברהם אלקנה כהנא שפירא. נפגע מהדבר לא מעט (מובן למה) ולא מעט מכמות הר"מים שנותרה הקפידו על כבודו של רה"י. (אומרים שהרב שפירא חיזק יותר את הלימוד הקבועה ב"חפץ חיים" בישיבה אחר הפילוג"). עשר שנים לאחר מכן. בסוכות תשס"ח עלה הרה"ג אברהם שפירא בסערה השמיימה. עוזב את צאן מרעיתו הנאמן. (עשר שנים אחרי זה- ישיבת הר המור עוברת לבניין קבע משלה).
חשוב-
אני כתבתי את זה מתוך הבנה שהיום המצב שונה. ולמרות שהפילוג זו נקודה רגישה והמילים הר המור עדיין צורמות קצת-הרבה במרכז- המצב שונה מאוד היום ויש יחסית אמפטיה לשני הצדדים.
הרבהההההה יותר טוב.
טוב.
את יודעת.
אז אולי כדאי שתדעי מה הסיפור שם.
(לי עצמי אין הרבה מושג)
לא אני לא יודעת.
זה משפיע מאוד.
אני מדבר בכללי.
כמו שאם אתה בחסידות מסויימת כדאי שתדע מאיזה ענף היא יצא, להבדיל.
וכן, להבדיל, בלימוד. רואים שחסר לאנשים שלא יודעים איזהה ראשון אשכנזי ואיזה ספרדי.
ואפי' חסר אם לא יודעים איזה אחרון מישיבות בריסק ואיזה משאר ענפי וואלאז'ין (ואילו ענפים) אותו הדבר עם תלמידי הגר"א לעומת ישיבות הונגריה.
וחכמי מרוקו לעומת מצרים- תמיד כדאי ללמוד את ההשתלשלות של הלימוד.
בטח בישיבה בה רוצים ללמוד וכו'
אוף...עצוב..
אני כתבתי את זה מתוך הבנה שהיום המצב שונה. ולמרות שהפילוג זו נקודה רגישה והמילים הר המור עדיין צורמות קצת-הרבה במרכז- המצב שונה מאוד היום ויש יחסית אמפטיה לשני הצדדים.
וגם- "אני חושב שהסוגיה של בית הוראה. (שכולם אומרים שהיא הקש ששבר את גב הגמל,ובצדק. משקפת לא מעט ביחסי האדיקות בבין שתי הישיבות)." (מתוך המובא בקישור למעלה)
אבל אני עירוניסט מידי
אז אני לא יוצא מהבית כמעט...
באסה.
זה לא שאני לא יכול ליסוע...
אני פשוט עצלןןןןן
אבל כן, אני צריך קצת לצאת.
אוף
ואז באותו יום אני מתעצל
וגם בעיני ההורים שלי זה מוזר.
אני צריך להתחיל לעשות שינוי, את צודקת.
לאט לאט.
בעז''ה
יאו הגעתי הביתה כולי שחורה מאבק!!
התקלחתי חתכת מקלחת ארוכהה..
ובמקום שחורה נהייתי אדומהה
נשרפתי
'שכנזיה שכמותי. בקושי היתה עלינו שמש
מהמקווה הייתי ממש באורות עם חיוך ענק ענק כזה. והוא המשיך כל התפילה והיה באמת מדהים
ואז אחרי התפילה התווכנו על א"י מה זה אומר, מה זה דורש מאיתנו, דרכי פעולה וכו...
אני מתחרפן עם הביטול שיש לו לגישה של נחלה, אני גם עוזר לנחלה הרבה כשאני יכול בדברים שגם אני רואה כנכונים, אבל הוא גם אם יהיה משו שהוא יחשוב שהוא לא נכון הוא יעזור בכל זאת להם, יש לו באמת ביטול לגמרי אליהם, ולכן גם הוא לא יבוא לעזור בגבעות כי זה לא של נחלה... קיצר היה דיון מעניין, ורק חידד לי עד כמה שאני שונא פוליטיקות בעינינים כאלה, אם זה דבר שמקרב את הגאולה עושים! אם זה נחלה אר"י ישאג או גאול"צ זה לא משנה העיקר זה אם זה ה'
אבל היה כיף לדבר איתו לא דיברנו ככה כבר כמה חודשים התגעגעתי
ואז הלכנו לאבנר כל המשפחה שלו הגיעו לארץ מארצות הגויים (הם שלוחים)
היה מוזר וכיף, כאילו ניראלי המשפחה שלו קצת לא ידעה איך לאכול אותנו, כי הם חבדניקים והבן שלהם הוא כלאיים של כל מיני ציבורים, ואבא שלו ניראה לי חטף שוק מזה שכל השיחות שלנו היו על עבודת ה' חסידות קבלה ומה שבינהם, קצת שבר לו סטיגמה לדעתי, ב"ה
ואחרי הסעודה בן דוד שלו הגיע עם החברים הערסים שלו והם שיחקו פוקר, חטפו הלם מזה שאני יודע לשחק
אז הסברתי להם שאני סוגשל בעל תשובה והם עוד יותר חטפו שוק אבל חברה ממש חמודים קצת התפדחו מאיתנו
אחרי זה הלכנו לטישים אבל בפועל התישבנו על איזה נדנדה דיברנו שם עד מאוחר ועד שהגענו לנדבורנה נשאר רק שיריים של קיגל על השולחנות וכולם כבר הלכו, אז הלכנו איש איש לסוכתו לישון
ובסעודה בבוקר היה מוזר היינו רק הורים שלי אני וסבתא שלי הזייה. זה לא קרה שנים, תמיד יש לנו מלא אורחים. לא אהבתי את זה בכלל, אבל ב"ה
ובצהריים אבנר היה אמור להגיע אבל כניראה הוא שכח אז יצא שרוב הצהריים למדתי בעיון תורה קצרה בליקוטי מוהר"ן ואז זמרת הארץ ויקרא דשבתא עליה והיה ממש כיף!
ופתאום התעורר בי רצון עז ללמד הרב שג"ר לראשונה בחיי אז הלכתי לארון של אחותי ושלפתי משם ספר, הרבה מושגים מוזרים הרבה שמות של פוסטמודרניים שלא שמעתי מעולם והאמת היה דיי מעניין ניראה לי אני אמשיך את הספר, עוד לא הספקתי להגיע למשו שעורר בי אי נוחות...
ואז עשיתי סעודה שלישית בדד (ככה זה שההורים מזרוחניקים ואין כח ללכת לחבר)
ובום מוצ"ש סליחה על החפירה גם בלי זה אף אחד לא יקרא את זה (שיטה כולשהיא שאם מישהו כן קרא אז הוא יגיב ואז אני אשמח כי אני אדע שמישו קרא את החפירה שלי
) שבוע טוב חג שמח וכו