פורום נסיונות פעילים (עמוד 525)

איך להמתין בין בשר וחלב? יצאנו לבדוק את האפליקציות השונות | מוקצה

@אוהבת עמ''י

 

ונשאר עדיין כל זה.

(באופן מפתיע לא מאוד התקדמתי מאז)

פורום גרעין עמיחי

 

הזכרת לי שאני צכה ללמוד למבחן שיש השבוע 🤦‍♀️🤦‍♀️

תכף אני אצטרף אלייך לקריאות הבלעכס..

חמוץ עם נגיעות שוקולד

 

הם רוצים להרים תאווירה המעפנה שיש אשריהם

 

צריך קצת צבע לחיים

ואני בטוחה שהיו אנשים שיצאו החוצה והתלהבו נורא

 

אבל אני בטוחה גם, שהם היו יכולים להמשיך לשמח עם טיפה יותר חלש את השירים

ואני רק אמרתי שלי זה אכל את הראש🤷‍♀️

 

 

חח יפה..

אני עכשיו בשמירת מכוניות מטורפתת של הגרעין עם משאית עם שירים ואורות ואנשים יוצאים מהבניינים וסוף סוף קצת שמח

@רודף אהבה בימים

בדגש על אתה המוצר

כמה שאפשר. 

 

בהתנהגות ובתפיסה שלנו. זה המוצר

 

לשנות את מה שאתה עושה

בדיוק כמו שחוזים עתיד של נפט

 

קפיטליזם.

שמרוויח ממעקב אין סופי באמצעות חברות טכנולוגיות

שהמודל העסקי שלהם הוא לוודא 

שהמפרסמים מרוויחים ככל האפשר

 

מוזנים למערכות האלו שאין בהם השגחות אדם כמעט

והן מייצרות תחזיות טובות יותר ויותר

על מה שנעשה ומי אנחנו

 

צריך תחזיות טובות

צריך הרבה נתונים

 

ולמי שיש את המודל הכי טוב מנצח

המודל חוזה

לא מפתיע

העמדנו רמאות וחמקנות

במרכז כל מה שאנחנו עושים

אין תקשורת זה אחד

אוקיי זה לא כלי

ויש לה מטרות משלה ואמצעים משלה להשיג אותן

תוך שימוש בפסיכולוגיה של האדם נגדו

 

רק בשני תחומים הלקוחות נקראים משתמשים.

בסמים ובתוכנה

לשתול בפנים הרגל בלתי מודע

כדי לתכנת אותך ברמה עמוקה יותר

 

אתה יודע שאם רק תושיט יד יהיה משהו בשבילך

אז תפעיל את מכונת המזל ותראה מה קיבלת

אי אפשר להתעלם בעצם מהתראות

לחבר אדם לשבע חברים בעשר ימים

תובנה מעניינת
איך בורחים מהתוהו הזה?😩

יש צד שהחיים עצמם לא בנויים אליו. כשאדם נשוי ומפרנס וגָדֶל - נראה לי שלאט לאט הוא מתרחק מהתוהו הזה.
לאמיתו של דבר, אני לא מחפש לברוח ממנו לגמרי. אני מחפש איך להכיל אותו בכלים של תיקון. בלי שהוא ישבור אצלי דברים. איך לקחת אותו לכֹח מושך לקדושה.

נראלי שצריך לשהות בו כדי שהוא ירצה ללכת.

בדיוק אתמול נזכרתי בו, אחלה שירים

והיום.
בין קודש לחול אני חי.

 

קמתי די מאוחר עם כאב ראש נוראי (בסוף הלכתי לישון ב-2, אחרי שכן צפיתי בכח באיזה שיעור אקדמי מוקלט עד סופו). הבוקר עבר בעצלתיים. ולדאבון לבי נטלתי את ארבעת המינים רק אחרי שהבוקר נגמר (בחוה"מ סוכות ארבעת המינים אצלי מחליפים את התפלין...)
נרדמתי לאיזה שעתיים, ואחר כך התחיל השינוי.

קמתי רענן ונמרץ. כאב הראש חלף כליל, ורגשות האשם שלי גרמו לי לתקתק את הבית. עזרתי לאשתי להכין את השולחן לארוחת צהריים מאוחרת. התיישבנו להתוועדות קלה. על מה לא דיברנו? פתחנו ליקוטי הלכות, שבעה נקבים ושבעה נרות ושכלים פנימיים ואורות מקיפים, דיברנו על יעקב אבינו ועל דברי הרב באורות ישראל ותחייתו. ועל דברי החפץ חיים על כך שהגוף הישראלי הוא המשכן לנפש. סיימנו לעת ערב, כשאנחנו נכנסים להילולא של רבינו ולאושפיזין של משה רבינו.

 

שמנו את האלבום של ההקפות בישיבת רמת גן. פול ווליום. מין שמחת בית השואבה ביתית. הזזנו את השולחן הצידה ופצחנו בריקודים ופיזוזים כמו שלא עשיתי הרבה זמן. ממש הזעתי והתנשפתי. "אשר בחר ב-נו, מ-כ-ל  ה-ע-מ-י-ם, ונתן לנו את את תורתו, א-ת  ת-ו-ר-ת-ו!"
פרשתי ידי אל-על, עצמתי עיניים. מחאתי כפיים. "ובכן צדיקים, יראו וישמחו, וישרים, וישרים יעלוזו". הילדים לקחו את החלילית ועוד כל מיני צעצועים מרעישים, ונעמדו על הכיסאות כאילו הם התזמורת.

 

אחר כך התקפלנו. אשתי לקחה את הילדים להרדמות (ונרדמה גם היא), ואני נשארתי לבדי, מנקה את כל הבלאגן ושוטף את כל הכלים (תגידו לי ישר כח....) וזהו. די עירני בסך הכל.

 

נזכרתי ביום האתמול, בהבדלים בין שני הימים האלו. וזה מרגיש לי מוזר. כלומר, אני מכיר את עצמי וזה לא חדש לי. אבל ההבדלים היו קצת חזקים מדי. אז סתם, ראיתי צורך לשתף.

מרגיש לי שאני חי ככה ואף פעם לא מצליח באמת להיות בקדושה בלי שיום אחרי אהיה בחול, מין חוסר יציבות מובנת שכזאת

@פטל.

אבל אני ממש רוצה לקרוא
אז אשמור לי את זה

ואני לא יודע מה לומר על זה
כתבתי כמה דברים ומחקתי
הממ, מעורר מחשבות.

היא אפעם לא פספסה את השעה שש בבוקר.

 

1. 5 שנים

2. אירועים קטנים כואבים

3. משהו אחד גדול

4. מה

5. למה אין מצב של גרביים?? גרביים.

(אבל זה קצת לא קשור לשרשור, אז)

וואו, אוקי, 5 זה הרבה

ערכתי ערכתי, טוב שהזכרת

(סליחה)

 

זה במקרה הכי גרוע, במקרה הכי טוב זה 4

לפי החישובים שלי 

(טוב, הם של סבא שלי. הוא יותר חכם)

(המ, על לא דבר זה לא חשוב)

זה מעניין
אני מקווה שהחישובים שלו ישתנו בהמשך כי אני רוצה לצאת מזההה

1. משו כמו שנה
2.לא עלי תאורטית ברגע שקורה הרבה דברים קטנים זה מכניס ללופ רע, וכשיש לופ רע הכל נהיה רע וקשה לצאת.מזה, וזה גם מדכא ומייאש.
מצד שני גם משן אחד גדול עושה את זה אז לא יודעת.
3.הרבה דברים קטנים. אותה תשובה, זה מוביל ללופ טןב, ולופ טוב מוביל לעוד טוב.
4.יחף

אבל גם זה לא קצר מאוד😩

וואי, המ, |חושב על זה|

1. נסו להעריך (יהיו שיאמרו להמר) תוך כמה זמן נגיף קורונה יצא מחיינו.
4-5 חודשים (אני אופטימי)

2. הרבה אירועים כואבים קטנים או אירוע כואב אחד אבל גדול? (חס וחלילה ורק שמחות אבל נסו להשיב תיארוטית או על מקרים שכבר היו)
הרבה אירועים קטנים

3. הרבה שמחות קטנות או משהו אחד גדול?
אחד גדול

4. האם שיניתם את תשובתכם לשאלה מס' 2 בעקבות שאלה מס' 3?
לא. להפך.

5. מצב אידיאלי הוא: עם נעליים / סנדלים עם גרביים / סנדלים בלי גרביים / גרביים / יחף
סנדלים בלי גרביים

אני בעד


4. רוצה להסביר?

תשובות חותכות👌🏿

1. מממ סוף שנה אולי?

2. אחד גדול. הרבה קטנים זה מייאש ודיכאון עולם מהחיים.
אחד גדול זה קשה וצתסכל אבל בונה יותר.

3.הרבה קטנות.

4.לא.

5. יחפה.

הלועזית? |דוחף לאופטימיות|


2. השורה האחרונה, זה מעניין|חושב על זה|

שנת הלימודים. זה תלוי בנו😌

5. למה אין אופציה של כפכפים? בחרתי ביחפה כי לפחות משתמע מזה אידיאל של רצפה נקיה

המ, כן, שכחתי את זה

1.חצי שנה/שנה/שנה וחצי/10 שנים

2. לא עלינו חלילה וחס, אבל אעדיף כמה קטנים..
כלומר למשל- אם אקבל בכמה מבחנים ציון טיפה פחות טוב ממה שציפיתי לו זה אכן יבאס, אבל זה לא כמו שלא אעבור חלילה באיזהשהוא קורס..
מצד שני אז יהיו לי המון מועדי ב לעומת אחד, אז באמת מצב מורכב.
שאלה מענינת.

3. למה או או כשאפשר גם וגם?😏

4. שקלתי לשנות את 2 תוך כדי כתיבה, כי חשבתי שתכלס ממשהו אחד גדול עוצרים ומפיקים לקחים יותר טוב, אך בכל זאת.

5.סנדליים עם גרביים זאת אשכרה אופציה?😶
כמובן שנעליים.. או רק גרבי קרסול אם אני בבית.

זה קצת כמו להמר שזה או אחת או שתיים או שלוש או ארבע או חמש בהגרלה של עד שבע
אבל תכל'ס פה אין הגבלה לצערינו


2. הסברת יפה, תודה על זה

3. כמובן שעדיף, בעז"ה שיהיה כך

4.

1. נסו להעריך (יהיו שיאמרו להמר) תוך כמה זמן נגיף קורונה יצא מחיינו. כמה שיותר מהרר

2. הרבה אירועים כואבים קטנים או אירוע כואב אחד אבל גדול? (חס וחלילה ורק שמחות אבל נסו להשיב תיארוטית או על מקרים שכבר היו) אירוע אחד גדולל

3. הרבה שמחות קטנות או משהו אחד גדול? הרבה קטנות יאירו את ניצוץ הכוכבים

4. האם שיניתם את תשובתכם לשאלה מס' 2 בעקבות שאלה מס' 3? לאלאלא

5. מצב אידיאלי הוא: עם נעליים / סנדלים עם גרביים / סנדלים בלי גרביים / גרביים / יחף צאקו שורש

ובעז"ה, שייגמר כבר

1. נסו להעריך (יהיו שיאמרו להמר) תוך כמה זמן נגיף קורונה יצא מחיינו. מקווה שעד איזור שבט כבר לא יהיה סגרים וכאלה... מתח כבר לגמרי לא יהיה נגיף? מניחה שלפחות שנה, אבל מי יודע.

2. הרבה אירועים כואבים קטנים או אירוע כואב אחד אבל גדול? (חס וחלילה ורק שמחות אבל נסו להשיב תיארוטית או על מקרים שכבר היו) אירוע אחד.

3. הרבה שמחות קטנות או משהו אחד גדול? הרבה שמחות קטנות.

4. האם שיניתם את תשובתכם לשאלה מס' 2 בעקבות שאלה מס' 3? לא.

5. מצב אידיאלי הוא: עם נעליים / סנדלים עם גרביים / סנדלים בלי גרביים / גרביים / יחף. יחפה

עד שבט זה נשמע משהו הגיוני
כאילו בטוח יהיו מסכות וכאלה, אבל יותר משוחרר.
הלוואי.
ושלא יסתבך עם החורף

אני בעד

 

1. נסו להעריך תוך כמה זמן נגיף קורונה יצא מחיינו.

מחיינו ממש? כנראה לעולם לא בהתחשב בזה שאנשים אוהבים להדגיש עד כמה הדור הנוכחי מפונק וכשאנחנו היינו בתקופת הקורונה היה כך וכך...

לגבי ה"חיסון", בקרוב מאוד.

2. הרבה אירועים כואבים קטנים או אירוע כואב אחד אבל גדול? 

הרבה אירועים כואבים קטנים.

3. הרבה שמחות קטנות או משהו אחד גדול?

הרבה שמחות קטנות.

4. האם שיניתם את תשובתכם לשאלה מס' 2 בעקבות שאלה מס' 3?

לא.

5. מצב אידיאלי הוא: עם נעליים / סנדלים עם גרביים / סנדלים בלי גרביים / גרביים / יחף

ברור שנעליים.

הערכתי נתונה
1. אוי כן. כל כך.



5. אני איתך (אבל לא רק)

חן חן, על לא דבר

 

1. בסופו של דבר, תמיד לומדים משהו מהקודמים לנו 🤷‍♀️

 

 

 

 

5. 🥳🥳 (😏)

 

אכן כך


(יש לי הסכמה פנומנלית)

.

 

 

(I SEE 🤭)

1.וואו, באמת מנסה להיות אופטימית.. אולי משהו כמו שנה?
(זה האופטימי שתבין 😩)

2.טוב ממ.. אני חושבת שמלא אירועים כואבים וקטנים פשוט יכולים להרוג את הבנאדם. לא חושבת שאני צריכה להסביר למה..
אבל די מנסיון(פפ איך שזה נשמע😅)... אירוע כואב וגדול זה משהו שמשפיע לכל החיים. אז...אין לי באמת תשובה.


3.הרבה קטנות. ללא ספק

4.נופ.


5.סנדלים בלי גרביים קלל

2.

3. זה מעניין שרובנו החלטיים לגבי השאלה הזו

3.אתה יודע למה?
כי מה שמחזיק אותנו עם רצון לחיות זה הדברים הקטנים האלו. ורק הם
לקח לי זמן להבין את זה
אפילו כתבתי לי רשימה ארוכה של דברים קטנים שלכאורה נראים חסרי חשיבות אבל הם כ"כ שווים.

נראה לי שאני ממש מסכים


זה כל כך חשוב לזכור את זה

נכון מאד.

1. נסו להעריך (יהיו שיאמרו להמר) תוך כמה זמן נגיף קורונה יצא מחיינו.

 

עוד חודשיים, ואם לא יצא אז החיים יקרו לנו עם הקורונה או בלעדיה. להכל מתרגלים בסוף.

2. הרבה אירועים כואבים קטנים או אירוע כואב אחד אבל גדול? (חס וחלילה ורק שמחות אבל נסו להשיב תיארוטית או על מקרים שכבר היו)

אחד גדול, בום וגמרנו, טראח.

אממ מצד שני, אם אני רוצה שתהיה לו השפעה עלי אז עדיף כמה קטנים

3. הרבה שמחות קטנות או משהו אחד גדול?

 

הרבה שמחות קטנות.

או משהו אחד גדול.

אממ 
4. האם שיניתם את תשובתכם לשאלה מס' 2 בעקבות שאלה מס' 3? האמת שהתחלתי לחשוב על לשנות ומיד חסמתי את המחשבה כדי שהתשובה פה תהיה לא ודאי. אז לא ודאי.

5. מצב אידיאלי הוא: עם נעליים / סנדלים עם גרביים / סנדלים בלי גרביים / גרביים / יחף

 

יחף כי זה המצב הטבעי והנוח

גרביים שלא יהיה קר

סנדלים שלא תיכנס זכוכית

ובנעליים אין שום תועלת.

 

 

ואתה פותח השרשור, שנים איתך.

חודשיים זה מעולה, אמן. ומעניין איך זה כשרגילים🤔 אבל שלא נדע.


השורה של "אם אני רוצה שתהיה לו השפעה עלי" |חושב על זה|

3. אוקי, אוקי
אני רואה שעולה מהשטח דרישה גם וגם
ככל שזה תלוי בי אני מאפשר זאת (שתראו כמה נדיבות😌)

4. 🤭

5. הו, סיכום נהדר


וואי, לגמרי שנים
אבל זה מרגיש כמו יום

 

1.מתי שזה יקרה..

2.אחד

3.קטנות

4.לא

5.כפכפים(למרות שעכשיו הם לא בתפקוד..)

כפכפים ונעלי בית אכן לא הובאו בחשבון🤔