לא יודעת מה הקשר לכותרת, אבל בראש שלי מתחשבות מחשבות כאלו.
אני נורא רוצה להיפגש איתה, אני חושבת שהשיחה האחרונה שלנו הייתה אז.
הייתי יותר נעזרת מעוזרת.
היא לא יודעת מעבר עלי מאז, ואני לא יודעת עליה.
אני רוצה להגיד לה את זה. ואת זה. ואת זה.


(ופתאום יש לי רצון עז למצוא אותה פה ולתת לה חיבוק
ושהיא תדע.)

אשמח מאוד אם תביאו קישורים לשיעורים\ מאמרים יפים שקראתם\ שמעתם ועניינו אותכם.. (לא אמירות כלליות כמו- יש בערוץ מאיר.. אלא קישורים לדברים ספציפים)
 

 

תודה!

איזו גרועה את, בחיי)

פרפר

RSSכתוב למנהלים

פורומים מועדפיםבגן עדן מקדםנסיונות פעיליםטרמ"חיםThe English Cornerנוער מבוא חורוןנוער וגיל ההתבגרותסרטים (ופופקורן)פורום ריק ומוסתרקבלתי באימייל!למען שמו באהבהשירים

מי אח ומצטרף?

תתנו איזה פרק לטאטע שהמפקד יוציא אותי לתשעה באב... בקשה!

גאולהההההההההההההההההההההההההההה

 

 

 

ה'!!!!!!

שנזכה לבניית בית המקדש במהרה

RSSכתוב למנהלים   פורומים מועדפיםנסיונות פעיליםנוער וגיל ההתבגרות

שרשור חדש משתמש

מותאמים לצום? סרטונים וכאלה...

היא כל כך מתוקה!!!!!

והיא גם מחייכת כזה חמוד!!!!!!!

 

 

 

 

האמת? לא מרגישה בכלל שכואב לי על בית המקדש או כל דבר אחר.
זה מידי רחוק ממני, מידי לא קשור.
אם זה היה צום רגיל, סבבה. אני צמה סתם ככה ובמקסימום שוברת אם קשה, בדרך כלל לא קשה מידי.
אבל עכשיו אני אמורה לחשוב על בית המקדש, להתאבל עליו, לא לעשות כלום.
אסור להתקלח, אסור לשמוע שירים. אסור כלום.
מעצמי לא הייתי עושה את זה, הבעיה שיש מסביבי אנשים שדואגים להזכיר לי כל הזמן שזה אסור.
לא, אני מעצמי לא מצליחה להתאבל.
אין לי כח לזה.
לא מרגישה שזה משהו אמיתי, לא מרגישה שזה קשור אלי.
לעשות הכל רק בשביל ההורים. רק כי ככה לכולם ברור שצריך לעשות.

שונאת את בין הזמנים של החופש