מול הים, לבדריעות.
בין כל המילים באלהנקודונת.
חיפשתי נקודה בה רואים ברור טת אור השמש
מקשיבים רק למה
שמרגיש לי עכשיו
אינספור שקיעות הים שתה
עודו צמא
הנחלים יודעים דרכם הבית
הוא לא דואג
מקשיבים רק למה
שמרגיש לי עכשיו
אינספור שקיעות הים שתה
עודו צמא
הנחלים יודעים דרכם הבית
הוא לא דואג
כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולםנקודונת.
כשאני יוצא מזה אני איש חדש בעולם
אין פה אף אחדפרפר נחמד&
מישו פה?
עכשיו אני
אקונה מטטה
אנינחל
מה קרוה נחל??? התגעגתי!!! לא הייתי פה בניוספ מלאא זמןן!!!אקונה מטטה
היי לך 
נחל
ב"ה טוב מנסה ללמוד לתאוריה ולא ממש הולך לי..
חוץ מזה הכל סבבה..
מה שלומך? למה לא היית פה הרבה זן?
מנסה ללמוד לתאוריה ולא ממש הולך לי..חוץ מזה הכל סבבה..
מה שלומך? למה לא היית פה הרבה זן?
ב"ה!!! כן לוהייתי פה מלאמלא זמןן!!אקונה מטטה
בהצלחה נשמה!!
כולם בסוף עוברים את זה!!!
תהיני!!!
בסוף, כן..נחל
הםםםאקונה מטטה
תקשיבי
יש לי 4 אחים שעברו את זה 2 בנות ו2 בנים
הם אומרים שזה משחק ילדים!!!
ורקע משפחתי קצר
אחד מהבנים עזה תלימודים בשישית והצליח!!!
ואחד הבנים עזב בשביעית והצליח!!!
שניהם לא למדו כלוםם מאז!!
כולם מצליחיםם!!!!
אה, ברור שמצליחים..נחל
אני צריכה לא להתייאש, זה הכל
וכן, גם אצלנו יש פה משפחה עניפה עם רישיון
וכן, גם אצלנו יש פה משפחה עניפה עם רישיון
אל תתיאשיי!!!!!!אקונה מטטה
אני אשתדל 
נחל
יופייי!!!!אקונה מטטה
אנינקודונת.
שלום שלוםפרפר נחמד&
מה איתך היום?
לא יותר טוב.נקודונת.
אניואניאונמר
אני . דש לכולכן!/ם! אני מקווה בערב להיות זמינה למי שצריך.נפש חיה.
יום נעים!
אניהלב והמעין.אחרונה
צריכה עזרה בבקשהנפש חיה.
הייתה מישי שקיבלתי ממנה בשיחה אישית טלפון של מקום לימודים חרדי...
מי שנתנה לי
את יכולה בבקשה לפנות שוב??
מי שנתנה לי
את יכולה בבקשה לפנות שוב??
מה מה מה!!!ריעות.
יואווו!!
אדיר אדיר אדיררר
אני לא רוצה את היום הזה. בכלל.נקודונת.
תהנה מהחייםריעות.
אני חושבת שאני מאבדת את זה
בוקר.נקודונת.
לשים אוזניות באוזנייםפרפר נחמד&
בלי שירים זה רעיון גאוני!
משעמם לי ממשפרפר נחמד&
טוקטוק מי אני ומה שמי
תלמדי בשבילי לתאוריההההנחל
לאא ישלי עוד קצת זמןפרפר נחמד&
למרות שבעיקרון אני יכולה
מתחילה ללמוד נהיגה??
מתחילה ללמוד נהיגה??
התחלתי, צריכה ללכת לעשות תאוריהנחל
ואעעע
אההפרפר נחמד&
וזה קשה תיאוריה?
לא, אני פשוט לא ממש מצליחה ללמוד 
נחל
אופפ😳פרפר נחמד&
את תצליחי! אני בטוחה.
אני גם, השאלה מתי 
נחלאחרונה
לחיים האלו אין תעודת ביטוחפרפר נחמד&
בוקר טוב אנשימוו!!!אקונה מטטה
התגעגתם??? תודו!!!!אקונה מטטהאחרונה
שעורה בעין. נהדר.טוב נו..
אולי סוף סוף הדמעות יצאו.
אויי רפואה שלמה! שיעבור מהר בע"ה !!!טיפה של אור
אוי
סניורה
רפו"ש!!
רפואה שלימה!!נער גבעות מצויאחרונה
הייתי מתרגמת אבל לאריעות.
אולי כאן ארגיש נוח להתלונן כמה היה לי קשה?נחל
השבת נוכחתי לראות, לחוות כמה אני מפחדת.
כמה כל פסיעה שלי, כל אמירה שלי בסה"כ עטופה במילים של פחד, מנגינה של פחד.
אני אפופת פחדים.
אני רוצה שיהיה מישהו שיחבק אותי כל הזמן. מבטיחה להעניק את עצמי בחזרה אליו, אבל כן, אני רוצה חיבוק כזה שמגן מפחדים שמכרסמים בי כל חלקה טובה.
אני רוצה מקום לקבור בו את ראשי, להרגיש נוח להתלונן, לבכות כמה אני מפחדת. כמה כל נשימה שלי רצופה במיליוני חלקיקים של פחד.
אני רוצה חיבוק כזה שימתן את המחשבות שלי.
המחשבות שלי. כל אחת יותר מורכבת מהשניה. כל אחת יותר כבדה מהשניה. ואני לא מצליחה לסחוב את הכל על הגב הקטן שלי. באורח פלא אני מסכימה להודות שאני קטנה. ולא באמת מסוגלת לסחוב משהו ששוקל יותר ממני.
בשבת פחדתי. ולא היה פלאפון לברוח אליו.
היה המון כלים לשטוף, וסלון גדול לטאטא. בקיצור, המון מידי של זמן לחשוב.
אני נאבקת עם המחשבות, מבקשת מהן בנוקשות "עזבו אותי, אתן לא רואות שאני כבר במילא שבורה מפחדים, מרוסקת מרסיסים? אתן ממיתות אותי. אתן שורטות אותי. דייייי".
אז אני שרה שירים. מכריחה עצמי לקרוא ידידיה מאיר. ונרדמת. בכח.
וביום של שבת. צנזור.
והיום.
אני לא אוהבת לומר על עצמי דברים טובים באמת. גם אם אני אומרת, זה לגמרי בצחוק.
אני מסוגלת לכתוב עכשיו ולומר, יש בי טוב. אני מצליחה לגעת בילדים. ילדים אוהבים אותי.
אני יודעת לאהוב.
אז כל כך תוסכלתי שהשקט בגן הגיע רק אחרי שהעלתי קולי.
הם ריסקו אותי.
הייתי כל כך מתוסכלת.
היה לי כל כך קשה. אמאלה.
נמאס לי להיות מטומטמת
נמאס לי שאני מצליחה ללמוד
נמאס לי מעצמי
אני רוצה להעלם
בבקשה
כמה כל פסיעה שלי, כל אמירה שלי בסה"כ עטופה במילים של פחד, מנגינה של פחד.
אני אפופת פחדים.
אני רוצה שיהיה מישהו שיחבק אותי כל הזמן. מבטיחה להעניק את עצמי בחזרה אליו, אבל כן, אני רוצה חיבוק כזה שמגן מפחדים שמכרסמים בי כל חלקה טובה.
אני רוצה מקום לקבור בו את ראשי, להרגיש נוח להתלונן, לבכות כמה אני מפחדת. כמה כל נשימה שלי רצופה במיליוני חלקיקים של פחד.
אני רוצה חיבוק כזה שימתן את המחשבות שלי.
המחשבות שלי. כל אחת יותר מורכבת מהשניה. כל אחת יותר כבדה מהשניה. ואני לא מצליחה לסחוב את הכל על הגב הקטן שלי. באורח פלא אני מסכימה להודות שאני קטנה. ולא באמת מסוגלת לסחוב משהו ששוקל יותר ממני.
בשבת פחדתי. ולא היה פלאפון לברוח אליו.
היה המון כלים לשטוף, וסלון גדול לטאטא. בקיצור, המון מידי של זמן לחשוב.
אני נאבקת עם המחשבות, מבקשת מהן בנוקשות "עזבו אותי, אתן לא רואות שאני כבר במילא שבורה מפחדים, מרוסקת מרסיסים? אתן ממיתות אותי. אתן שורטות אותי. דייייי".
אז אני שרה שירים. מכריחה עצמי לקרוא ידידיה מאיר. ונרדמת. בכח.
וביום של שבת. צנזור.
והיום.
אני לא אוהבת לומר על עצמי דברים טובים באמת. גם אם אני אומרת, זה לגמרי בצחוק.
אני מסוגלת לכתוב עכשיו ולומר, יש בי טוב. אני מצליחה לגעת בילדים. ילדים אוהבים אותי.
אני יודעת לאהוב.
אז כל כך תוסכלתי שהשקט בגן הגיע רק אחרי שהעלתי קולי.
הם ריסקו אותי.
הייתי כל כך מתוסכלת.
היה לי כל כך קשה. אמאלה.
נמאס לי להיות מטומטמת
נמאס לי שאני מצליחה ללמוד
נמאס לי מעצמי
אני רוצה להעלם
בבקשה
נחל, יקירתי.שחר.
קראתי.
..גלידת לימון
(אני לא מספיק ראויה להגיב נכון)
(קראתי רק עכשיו את העריכה שלךנחלאחרונה
את ראויה
אני אוהבת את התגובות שלך, שתדעי)
אני אוהבת את התגובות שלך, שתדעי)
נקודונת.
(רק להגיד שקראתי)
אהובות שלי כולכן. תודה רבה.נחל
רק להגיד שקראתי.שעות של אמת.
לא יודעת איך להגיב. 
קראתי. את טובה.פרפר נחמד&
כלכך טובה
תודה לשתיכן.נחל
תפסיקי לבכות, מטומטמת.נחל
אני.
מכאיבה.
לאנשים.
בזה.
שאני.
קיימת.
אני.
שוב.
בוכה.
כואב.
לי.
שאני.
מכאיבה.
סליחה. סליחה.
מכאיבה.
לאנשים.
בזה.
שאני.
קיימת.
אני.
שוב.
בוכה.
כואב.
לי.
שאני.
מכאיבה.
סליחה. סליחה.
אנינחל
רוצה
להעלם
בבקשה
אני
לא
רוצה
להיות
קיימת
להעלם
בבקשה
אני
לא
רוצה
להיות
קיימת
עוצי.צהובה
הרבי צריך אותך קיימת
הקב"ה *נחל
זה וודאי כל עוד הוא ממשיך לברוא אותך.צהובה
אבל ניראה לי את מקשורת לרבי גם ואם כך מסתומא שהוא גם צריך אותך.
לא מדברים על זהנחל
בשקט אני אגיד לך
שאני רחוקה שנות אור
שאני רחוקה שנות אור
אם את קוראת לו נשיא דורצהובה
אז בלי דור אי אפשר להיות נשיא ולכן כניראה שהוא צריך אותך.
טוב.נחל
..חולות
בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' סיון*
*ייסורים באהבה*
בוקר אחד יצא מישיבתו רבי אליהו לופיאן ופסע לאורך שוק הרוכלים. אל השוק הגיעה אישה ובסלה עשרים ביצים כדי למוכרן ולפרנס את בני ביתה.
לפתע שמע רבי אליהו צעקות, הפנה את מבטו וראה את מוכרת הביצים צועקת ובוכה... "מה עשיתם לי? בנך שבר לי את כל הביצים! מה אעשה עכשיו? מהיכן אביא פרנסה לביתי?"
ניגשה אם הילד אל המוכרת ואמרה: "אני מתנצלת, בלא שימת לב בני שבר את הביצים, כמה ביצים היו לך?" שאלה האם. "עשרים ביצים" השיבה המוכרת.
"הרי לך מעות בעבור עשרים הביצים, ובעבור ניקיון המקום, ושוב, סליחה על הבלאגן שנוצר" התנצלה האישה.
פניה של המוכרת זרחו תוך רגעים ספורים, לא רק שמכרה את הביצים, גם קיבלה כסף עבור הניקיון ולשמחתה חזרה לביתה מוקדם מהרגיל.
כשראה זאת רבי אליהו לופיאן חשב בליבו: "כעת, ודאי המוכרת תרצה שבכל יום יגיע ילד וישבור לה את הביצים... הייסורים הללו אמנם כאבו לה בתחילה אך כל-כך השתלמו בסוף..."
ייסורים הם דבר שבכל יום, אין אדם החומק מהם, אין אדם שלא נחבל מהבלם. לו רק היינו יודעים מהו שכרם, כמה זיכוך אנו מזדככים על-ידם, היינו לומדים לחיות איתם, לשמוח בהם, ולא נכנסים לעצבות וייאוש ומטיחים דין ודברים חלילה כלפי מעלה...
מטרת הייסורים היא לנסות אותנו - "... מְנַסֶּה ה' אֱלֹוקכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹוקכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (דברים יג, ד')
אשרי אדם שמכיר בניסיונות, ועובר אותם עם אמונה וחוסן. החיים שלך הם מסלול עם התחלה וסוף, בדרך יש לך מסיטים, מכשולים, נפילות, בדיוק כמו ב"ווייז" המזהיר אותך מכל דבר המפריע בדרכך אל היעד.
כל ניסיון הוא מפגע בדרך שלך, תפקידך לעבור אותו בשמחה, לקבלו באהבה ולהמשיך בדרכך הבטוחה והמשתלמת אך יעדך הסופי.
קיבלת חלילה ייסורים? זכור תמיד שהם "סטירה" מלטפת ואוהבת מאבא, "סטירה" ששווה כל-כך הרבה...
יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
*אם גם אתם התחזקתם מהקריאה, שתפו וחזקו אחרים...*
*ייסורים באהבה*
בוקר אחד יצא מישיבתו רבי אליהו לופיאן ופסע לאורך שוק הרוכלים. אל השוק הגיעה אישה ובסלה עשרים ביצים כדי למוכרן ולפרנס את בני ביתה.
לפתע שמע רבי אליהו צעקות, הפנה את מבטו וראה את מוכרת הביצים צועקת ובוכה... "מה עשיתם לי? בנך שבר לי את כל הביצים! מה אעשה עכשיו? מהיכן אביא פרנסה לביתי?"
ניגשה אם הילד אל המוכרת ואמרה: "אני מתנצלת, בלא שימת לב בני שבר את הביצים, כמה ביצים היו לך?" שאלה האם. "עשרים ביצים" השיבה המוכרת.
"הרי לך מעות בעבור עשרים הביצים, ובעבור ניקיון המקום, ושוב, סליחה על הבלאגן שנוצר" התנצלה האישה.
פניה של המוכרת זרחו תוך רגעים ספורים, לא רק שמכרה את הביצים, גם קיבלה כסף עבור הניקיון ולשמחתה חזרה לביתה מוקדם מהרגיל.
כשראה זאת רבי אליהו לופיאן חשב בליבו: "כעת, ודאי המוכרת תרצה שבכל יום יגיע ילד וישבור לה את הביצים... הייסורים הללו אמנם כאבו לה בתחילה אך כל-כך השתלמו בסוף..."
ייסורים הם דבר שבכל יום, אין אדם החומק מהם, אין אדם שלא נחבל מהבלם. לו רק היינו יודעים מהו שכרם, כמה זיכוך אנו מזדככים על-ידם, היינו לומדים לחיות איתם, לשמוח בהם, ולא נכנסים לעצבות וייאוש ומטיחים דין ודברים חלילה כלפי מעלה...
מטרת הייסורים היא לנסות אותנו - "... מְנַסֶּה ה' אֱלֹוקכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹוקכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (דברים יג, ד')
אשרי אדם שמכיר בניסיונות, ועובר אותם עם אמונה וחוסן. החיים שלך הם מסלול עם התחלה וסוף, בדרך יש לך מסיטים, מכשולים, נפילות, בדיוק כמו ב"ווייז" המזהיר אותך מכל דבר המפריע בדרכך אל היעד.
כל ניסיון הוא מפגע בדרך שלך, תפקידך לעבור אותו בשמחה, לקבלו באהבה ולהמשיך בדרכך הבטוחה והמשתלמת אך יעדך הסופי.
קיבלת חלילה ייסורים? זכור תמיד שהם "סטירה" מלטפת ואוהבת מאבא, "סטירה" ששווה כל-כך הרבה...
יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
*אם גם אתם התחזקתם מהקריאה, שתפו וחזקו אחרים...*
וואי זה יפה...הלב והמעין.
תודה
תודה, ילדנחלאחרונה
תודה.
טויבפועל במה
חובות:
@אונמר את חייבת לי שרשור
@נער גבעות מצוי אתה עוד לא הגבת
וורט קצר:
ברגע שאתה מלא בטוב, כך גם אתה רוצה להוסיף טוב לאחרים. ברגע שאתה כולך מלא בזה, ממילא זה מתחיל לנזול גם לאחרים.
גוד נייט אנד סיו טומוררו!