אחרי קרוב לשנה שלא עשיתי מבחנים, לא למדתי למבחנים, לא עשיתי כלום שקשור ללימודים, הלכתי היום לעשות מבחן.
תצחקו, אבל זה באמת קשה לי עד בלתי אפשרי.
אבל סמכתי על עצמי ודווקא רציתי לעשות אותו, כדי להרגיש שאני יכולה ומסוגלת.
(לא משנה שלא למדתי אליו באמת והדבר היחיד שידעתי זה שלושה פרקים שבכלל לא היו בחומר ש@~עלמה~ ו@מ@מדענית ניסו ללמד אותי.)
אבלאבל לא משנה מה למדתי או לא, הגעתי אליו בשיא הבטחון.
מה בסוף קרה?
אני מחפשת את המורה שאחראית על המבחן שעתיים (!!) בסוף היא אומרת שהיא תוכל לדבר איתי רק עוד חצי שעה, הולכת מהר לעיר לחפש עגיל לחור שני ולא מוצאת. חוזרת לאולפנה כולי מתה, מקווה להתחיל בקרוב, המורה אוכלת. חכי. כאילו היא מינימום אלוהים.
עד שהיא מתפנה אלי איכשהוא, היא נותנת לי מבחן, מסתבר שהיא התבלבלה במבחן והכינה לי בלשון במקום בתנך.
עכשיו אני בדרך הביתה, בלי מבחן, עם חומר לעוד מבחן שאין לי סיכוי לעשות אותו כי הוא בלשון ועם עוד זמן ללמוד למבחן המטומטם בתנך, כאילו יש לי סיכוי להצליח לנסות ללמוד שוב.
זהו.
אנשים בלתי אחראיים זה בלתי נסבל.
תצחקו, אבל זה באמת קשה לי עד בלתי אפשרי.
אבל סמכתי על עצמי ודווקא רציתי לעשות אותו, כדי להרגיש שאני יכולה ומסוגלת.
(לא משנה שלא למדתי אליו באמת והדבר היחיד שידעתי זה שלושה פרקים שבכלל לא היו בחומר ש@~עלמה~ ו@מ@מדענית ניסו ללמד אותי.)
אבלאבל לא משנה מה למדתי או לא, הגעתי אליו בשיא הבטחון.
מה בסוף קרה?
אני מחפשת את המורה שאחראית על המבחן שעתיים (!!) בסוף היא אומרת שהיא תוכל לדבר איתי רק עוד חצי שעה, הולכת מהר לעיר לחפש עגיל לחור שני ולא מוצאת. חוזרת לאולפנה כולי מתה, מקווה להתחיל בקרוב, המורה אוכלת. חכי. כאילו היא מינימום אלוהים.
עד שהיא מתפנה אלי איכשהוא, היא נותנת לי מבחן, מסתבר שהיא התבלבלה במבחן והכינה לי בלשון במקום בתנך.
עכשיו אני בדרך הביתה, בלי מבחן, עם חומר לעוד מבחן שאין לי סיכוי לעשות אותו כי הוא בלשון ועם עוד זמן ללמוד למבחן המטומטם בתנך, כאילו יש לי סיכוי להצליח לנסות ללמוד שוב.
זהו.
אנשים בלתי אחראיים זה בלתי נסבל.
מעצבן.
)
לא יודעת.... התמכרתי לפה
וגם כי...
זה גם לא יקרהה