זה הורס את המושג שנקרא שיר.
זה הופך לסרטון.
(הוא אמר לנו פעם משהו דומה)
המתיקות שבשכחה
)כישוף כושלאחרונהבאים הולכים בין ההמון
את עיניי תראי, ומגע מקרי בי
ניסים קורים, הכול עוד אפשרי
האם פתאום את תעברי?
ביד מעבר לפינה שם עם חיוך רחב משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו(: (: (: מקווה שלא חירטשתי מילים(:
תכלית הכוסף
אוהבת לאפות...אחרונהדיברתי עם חברה שממש רציתי לדבר איתה המונ והיה כיפ ממש(:
מוזמנים להמשיך..
ההצגה של כיתה ו' היתה מהממת והיה לי טרמפ חזרה
למדתי שעה ברצף וסיכמתי את ככללל עובדיה יאיי
סתם כי הוא ממש טוב.
מחר מסיימת בעז"ה היסטוריה!
והיי אתם, תבואו כל יום
זה מעיף אותה|נושם לרווחה|
מה הסיכוי שהעולם יבין את ההודעה הזאת?
תבואי כל יום
איכ
ואז יהיה מלא תולעים וירססו את המיטה ויגלו אותי.
האמת שאני אלופה בכתיבת הספדים, אז אולי נכתוב אחד על עצמי עכשיו.
תלוי איזה מישהו ישאל
כי אם הוא לא יהיה פופולארי אז אפילו את זה לא יענו
וכך אני אעלם.
(גם את כזאת? זה מרגש אותי נורא.
אין על מה לבקש סליחה, אין דבר יותר נחמד מלדמיין את זה)
היה מעניין?
שאתה לא נמצא בהספד עליך.
זה לא פייר.
תבקשי פיצוי
מזה?
בתקווה שהוא טוב.
זה השאיר אותי חסרת מילים לרגע
אהבתי את זה, בתקווה שהמנגינה לא תהרוס הכל.
זה כזה כיף לי שיש עוד מישהו עם שיגעון מוות עצמי.
או גם סתם שיגעון מוות
בתקווה שאת זה תביני.
והחתימה שלך מתחברת לי טוב
זה יעשה רק טוב לאנושות
הוא היה כאן ונעלם לי!!!!
אם אתה בשרשור של 40 אתת מחוק מבחינתי
בס"ד
ממתין לפרנטר לשיחה
אתה נבראת בשביל /משאיר מקום לארבע אותיות/
אני זוכרת נכון?
בס"ד
|נבוך| אז מה שלומך את?
בפעם האחרונה שדיברנו זרקת את אח שלי
שמע, זה היה טעות של הרגע. נדמהלי.
יש משהו לא פייר בזה שאני לא זוכרת יומיים אחורה, אנשים מספרים לי סיפורים ואני תמיד חייבת להאמין.
בס"ד
(|ממציא תירוצים לבורות שלו|)
ואז אני מגלה שהשמות המוכרים נעלמו להם למטה
והמתג שוב כבה.
הריקוד סיגד שלנו....בימאית דמיונות![]()
בימאית דמיונותsiged
אומרים sigd
ולא siged....
אקונה מטטהאחרונהלוהבנתיי![]()
אזבי אין לי את זה באנגליתת

הגעתי לחווה מוזרה כזו שנכנסים אליה רק ילדים עד גיל תשע ועדי. לא יודעת בת כמה הייתי אבל זה היה מספר דו ספרתי. שמועות אומרות שכבר סיימתי שמינית, אבל בואי נשמור את זה בינינו.
מפה לשם נותרתי לבד עם ארנב, חתיך על. קראו לו הנס.
בשק, אל תקנא. השם המלא היה הנס שמוט האוזן. תעשי גוגל.
אם אין עליו ערך כדאי ליצור, אבל לדעתי יש.
מבינה שהוצאתי את סיפור הארנב ממני וזה היה ככ קשה וםשוט התעלמת ממנו?
/שבור/
ובמיוחד בשביל הנס שהוא פשוט יאבד אי שם במעמקי הפורום
כישוף כושלאחרונה:/
אנשים סובלים כאן מזה+ מתעלמים מכם
המום.
בשק? /חוכך בדעתו/ אתה יודע משהו על זה?
בשק הוא אח!
בס"ד
אבל אם אדבר על זה כאן יצלבו אותי
בס"ד
אבל לא הייתי סומכת על זה שזה ישאר ככה
אני מבינה שזה עמוק יותר ממה שאני מסוגלת לקלוט כרגע. המ.
בהנאה.
לא מאמינה שיריתי לעצמי עכשיו ברגל
אני כאילו מרגישה שזאת לא אני יושבת על המקלדת.
ז"א, זה מאוד אני. אבל מאוד מאוד לא.
במיוחד ההתנסחויות.
אבל כאילו למשהו בי קיים הצורך לפלוט מילים החוצה, להציף. להטביע.
להדחיק.
הרבה זמן לא הקלדתי במחשב. לא בקצב הזה.
לא בצורה הזאת. לכתוב לשלוח, בלי לקרוא שוב. בלי לבדוק. בלי להזהר. בלי כלום. רק לכתוב לזרוק החוצה.
מסתבר שאני קצת צריכה את זה עכשיו, אבל זה מאוד מוזר לי.
הגעתי לכאן, אבל לא בתור עצמי. טוב, אולי זה קצת טוב כרגע.
רק אל תזכרו אותי ככזאת.
החלק שלי עדי המשוגעת שולט!
אבל. משהו מוזר לי. הסגנון.
פשוט כי יש לי ככ הרבה להוציא, אז זה קורה בצורה הזאת
בס"ד
באמת השתנת עד כדי כך שזו לא את?
באיזה קטע מישהו הרבה לעצמו לפתוח שרשור שכותרתו- מסקנות?
לא הבנתי מילה ממה שכתבת, אבל אני במוד מטומטמת, אז אחלה.