שמחתי לעודד

תבואי כל יום

עכשיו צריך להישכב על המיטה לבכות ולמות לבד ואף אחד לא יגלה שמתת עד שתסריחי ממש

איכ

ואז יהיה מלא תולעים וירססו את המיטה ויגלו אותי.

 

משהו כזה
ואפילו לא ידעו מי את אז לא יהיו הספדים
ואף אחד לא יתאבל עלייך
רק לפעמים ישאלו "מישהו יודע איפה פסיקית?" ואז מישהו יענה שטסת להודו או שאת לומדת הנדסת מחשבים
וזהו

האמת שאני אלופה בכתיבת הספדים, אז אולי נכתוב אחד על עצמי עכשיו.

תלוי איזה מישהו ישאל

כי אם הוא לא יהיה פופולארי אז אפילו את זה לא יענו

וכך אני אעלם.

הספדים זה אחלה דבר

(אני ממש נהנית לדמיין אנשים בוכים בטרוף בהלוויה שלי. סליחה על זה)

(גם את כזאת? זה מרגש אותי נורא. 

אין על מה לבקש סליחה, אין דבר יותר נחמד מלדמיין את זה)

יום אלד ישבנו במועדונוער והתחלנו להספיד אחד את השני ולהגיד תור מי למות בקיץ הקרוב

היה מעניין?

טבל עשו לי הספד ממש מעפן
כי ג'וח התפדח

שאתה לא נמצא בהספד עליך. 

זה לא פייר.

 

תבקשי פיצוי

ערב לזכרי שלומי שבן

מזה?

בתקווה שהוא טוב.

מילים לשיר ערב לזכרי - שלומי שבן - שלומי שבןשלומי שבן
(2000) ערב לזכרי
שלומי שבן
מילים ולחן: שלומי שבן

ערב לזכרי, שנה למותי.
את לא בוכה, אולי קצת חיוורת.
בקונסרבטוריון הישראלי,
תזמורת בשחור לבן
מייד תנגן.
אני נראה נחמד בשני ציורי שמן.
עשו אותי יפה יפה, כמעט לא אני.
זה ערב לזכרי, זה ערב לזכרי,
זה ערב ואת לא איתי.

ערב לזכרי, ניגון אחרון.
האורות עולים, את קמה ללכת.
מיהו ישאל אם בא לך לשתות.
הוא יאמר לך: "את צריכה
להמשיך לחיות."
והוא ינחם, והוא ילטף חרש.
והוא ינשק ממך את כל הכאב.
זה ערב לזכרך בעצם.
זה ערב ואני אוהב.

זה ערב לזכרך, זה ערב לזכרי.
זה ערב ואת לא שלי.

זה השאיר אותי חסרת מילים לרגע

אהבתי את זה, בתקווה שהמנגינה לא תהרוס הכל.

 

 

אני אוהבת

זה כזה כיף לי שיש עוד מישהו עם שיגעון מוות עצמי.

או גם סתם שיגעון מוות

 

בתקווה שאת זה תביני.

אוף

והחתימה שלך מתחברת לי טוב