כללי המשחק:

 תמציאו.

@מה אכפת לך?!

בס"ד

רערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערע

רערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערע

רערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערערע
|בוכה|
רעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכךרעכלכך

איפהאת?איפהאת?איפהאת?אניצריכהאותךאניצריכהאותךאניצריכהאותךאניצריכהאותךאניצריכהאותךאניצריכהאותךאניצריכהאותך

תמידהייתשםבשבילידלתבריחהמהחייםאיפהאתאובדנותשלייקרה?ארוריםאתםחייםשתפסתםביאחיזהכלכךחזקה

אתמיותרתאתמיותרתאתמיותרתאתמיותרתאתמיותרתאתמיותרתאתמיותרתאתמיותרתאתמיותראתמיותרתאתמיותרת

לנצחלבדאסורלהיותנזקקתלנצחלבדלנצחלבדלנצחלבדלנצחלבדלנצחלבדלנצחלבדלנצחלבדלבנצחלבד

הלוואי שהייתה לי לפחות אורית

איך אני אמורה לזכור לקחת תרופה של ריכוז אם אני לא מרוכזת?

מה ההגיון? 

מאושרים.

בואו נחייך כל היום.

אחרי המעשים נמשכים הלבבות, לא?

*להתארגן הכל כלול

*לקפוץ לבצפר להביא את החוברת לבגרות

*ללכת למחלקת אבידות בשביל @פוסעת

*לסוע לנווה יעקב

*להגיע לשם מותשת

*שיעור פרטי מסכם וסופי לקראת הבגרות 

*לחזור הבייתה

*שוב להגיע מותשת

*להכין תיק בגדים ודברים למחר

*אבא לוקח אותי היום

*להגיע אליו ולנוחלנוחלנוח

*5 תרגילים אחרונים וזהו!

ואז-בטח עוד לילה לבן

שיהיה לי לנו לכם ולהן יומוצלח!!

(קול שלו, כמעט לוחש, חם ורך כמו עשן המדורה. קצת סדוק, מחבק את כולי ברוגע: אני כאן לידך, כל הזמן.)

ימי הצמאון לגשם הביאו איתם אור:

היה בהם איזה ברק ירוק, שהבטיח שהחורף לא מת לשווא.

היה להם איזה מקצב משלהם;

תיפוף איטי, מייגע מעט, נושא איתו צלילים רחוקים

של מסגד, ומלמול רך בוקע מתוך הבורקה.

לעיתים נשבה בהם רוח חמה, שהיתה מלטפת את פניך במסעה

כמו היית ידיד ותיק שפגשה בדרך.

והייתה הרוח לוחשת לך סודות עתיקים

על ריחות משכרים בסמטאות שוק התבלינים,

וצבעים אמיתיים מחוללים מעשה קסמים בחנויות האריגים.

והיית מתגעגע, מתגעגע כל כך עד

שהיית נושא פניך אל הרוח, ומבקש שתיקח אותך איתה:

הביתה.

רק לי אין כוח לכלום עכשיו...