פורום נסיונות פעילים (עמוד 6494)

אתה תהיה ה"קורבן שלי למשך המשחק

אני לא טוב באיחולים אבל שיהיה לך יום דבש מצטער על העיכוב אבל היו לי כמה עיכובים

תזכור מה שהיה הוא שיהיה והכל @יהיה בסדר....

התלבט אם להיות אחשדרפן, אחשתרן או סוהרסן לפני שגנדלף שיעשגז אותו ועשה ממנו סריס.

אני מזה מצטערת שלא עשיתי שום כלום היום,

היה לי יום בהחלט עמוס יחסית לגמדה..

אבל אני כן יאחל לך לילה טוב...

ליל מנוחה

חלומות נעימים ויפים

מלאים פנטזיות ודמיונות חיוביים

מפוצצים ממתקים ושוקולדים שאת הכי אוהבת...

ושכל אלו יהפכו למציאות...

אז..

לילה טוב...

התחלתי לשיר אתזה באוטובוס. 

איזה עשר דקות ככה. בקטנה, אתן שרות זהב זה יותר גרוע.

ואז בום טראח מה קרה? המדריכה קפצה עליי והכניסה לי סוודר לפה. איו.

מכות טיפהלה

לרדת מהאוטובוס, תמונה, פיקצ'ר, תמונה, פיקצ'ר, להמשיך לשיר. בית ראשון! כל הנגב הוא שממהה כל הנגב הוא שממה(שור). בום! טראח! מה קרה? אמבוש על פוסעת?? חוששתני- צפרדע. 

יש! להתחיל תמסלול עם פצע בברך!

תודה תודה רבקה ואורה. 

התנדבתי להחזיק עוד ליטר וחצי ואת השלווה. בקטנה מה.

כל הנגב הוא שממה

ואז איזה מישו אומר לי: "ואי אני מת על השיר הזה! כל הנגב נשמה!" "אממ.. הוא שממה" "אה, ככה זה הגרסה של המזרחים" דביל.

עצירה, המשך מסלול, עצירה, וכו וכדו.

עלייה מטורפת. טאטע הכושר שלי משווע לטיפול.

מגיעים לחניון לילה.

תפוסה, כאב ראש, עייפה.

סוגשל פויקע, מעגל שמחלקים את הספרים עם השירים המוקדשים.

הקדישו לי את אין לי ארץ אחרת...

-בוקר-

כולן ערות ברבע לשש.

גשם!!! יש! אולי אין מסלול היום!

פוסעת מתעוררת מהגשם בשש עשרים וארבע

להתארגן שעה, חדר מצב מודיע שאין מסלול.

בינתיים מתחמם.

לכתוב בענק תשם של האולפנא עם מחזור א'. 

להתייאש אחרי כמה זמן.

לנטוש תמדריכה לסיים לבד.

פקח אומר לפרק

תמונות, שוין.

"יואו פוסעת יא אשכנזיה! נשרפת!!"

"אני לא אשכנזיה השמש התגעגעה אליי!!!!!"

עוד מעט הסעה לחצבה לחאן.

"אני לא אשכנזיה!"

"אני לא אשכנזיה!"

"אני לא אשכנזיה!"

--

"מי יודעת איפה החלב עמיד?"

(ההוא שהעביר לנו תתיקים)"מתחת לספרי תורה באוטו"

(חברה ואני):"ספרי תורה|מבליעות גיחוך|

(הוא):"אז מה זה?"

(אני):"סידורים.."

(הוא):"אה. מה ההבדל?"

(בוחק

מגיעים לחאן-- וואוווו יש מקלחות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נמצאים שם כל היום, נהנים, בערב תצפית, חלוקת מכתבים אחת לשניה, לילה טוב.

--בוקר--

"בנות שבע צריך לקום!"

"רות!!!! המנהלת עוד לא קמה! מה נדפק??"

"מה.. שבע!"

"שששש"

*****כאן צונזרו ההשכמות האכזריות שעשו לי********

ארוחת בוקר, מסלול מיותר

נרדמתי באמצע ההדרכה

לחזור לחאן ולירושלים הביתה

אל תחשבי לרגע שממך שכחתי

אני בתקופה לחוצה והעולם קרא לי

שמך מחייב, אך קבלי דבר תורה

חשבת ששמחים רק כי ניצלנו מהמן? הרי לך הפתעה:

מעניין לראות כי ארבע הפרשיות העוסקות בבניית המשכן נקראות בחודש אדר. 

אומר החידושי הרי"ם: 

כי מכיוון שכך נקרא שמו של החודש: "אדר". הוא מסתמך על דברי המדרש רבה בתחילת הפרשה- משל למה הדבר דומה:

למלך, שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה. ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו. 

אמר לו: "בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם שאיני יכול להניח את בתי".

  
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: 

נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר: "ועשו לי מקדש".

מכאן שמו של חודש אדר, שבחודש זה בונים את המשכן שהקב"ה מבקש "שאדור בתוכו"

מכיוון והחודש מבטא את השכנת השכינה וכבר הגמרא (שבת דף ל.): "אין השכינה שורה לא מתוך עצבות... אלא מתוך שמחה" לכן יש ריבוי שמחה בחודש הזה...

זוהי הסיבה שאמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבים בשמחה" על שם הנאמר: "רוני ושמחי בת ציון כי הנני בא  ושכנתי בתוכך נאום ה'" (זכריה ט,יד) - כשהקב"ה בא לשכון בתוכך אז רוני ושמחי - תרבו בשמחה 

ומתי זה? בחודש אדר...

יפה, לא?
שתזכי לשמוח באמת, ואם בשמחה אנחנו עוסקות: