הזכרת לי יום שהייתי בירושלים.
יום של נסיונות
נסיעה לירושלים שעתיים
אחרי זה נסיעה למקום אחר.
אחרי זה נסיעה שעה הייתי עם ממישהי הנהג עצר לנו במקום אחר לקחנו עוד אוטובוס..יצאתיי לקחתי עוד אוטובוס למקום אחר שהייתי צריכה. והיא הלכה ..
שאלתי את חברות שלי אם יש מישהי בירושלים.
ואף אחת לא הייתה.
אחרי כל זה
אמרתי אני בירושלים אני חייבת ללכת לכותל.
לקחתי קו לכותל שמונתלאפים תחנות
שעה וחצי נסיעה ממרכזית
היה מלא פקקים.
אין לי סוללה אין לי איפה להטעין נכבה לי הפאלפון ..
אמרתי לאמא שהלכתי לכותל ואמא שלי מפחדת שאלך לבד ..
ומאז לא דיברתי איתה .
ביקשתי שיחה כדי שאמא שלי לא תדאג
הגעתי לכותל התחלתי לבכות..
על היום העמוס הזה על זה שהיו מלא עיכובים בדרך לכותל.
ועל הטרוף ועל המחשבות על שנה הבאה..
וגם אין לי מושג איך יוצאים מהכותל כי זה פעם ראשונה שלי לבד..
שאלתי אנשים אמרתי למישהי שתגיד לי אז הלכתי איתה..
הגעתי למרכזית אמרתי נאכל.למה לא אכלתי כל היום.בבוקר ישר יצאתי בלי אוכל
הגעתי בערב למרכזית קניתי שוקו ופוקאצ'ה
נשפך עליי חצי משוקו ..
הגעתי לאוטובוס ונחתי
ואוו זה היה יום מטורף .
ב"ה תודה לה' על הכל
ועל החסדים שהוא עושה..
ב"ה ..
