פורום נסיונות פעילים (עמוד 6511)

עכשיו דרוש/ה
אנש/ה שת/יעלים אותי
תודה

משום מ לא מסתדר תפילה המונית עם השעה 6:30...

ועוד אחד שכמעט לא פעיל

 

 

3 ניקים פעילים יש לי

יש עוד כמה שאני מתגעגעת אבל לפחות את השלוש שיש לי עכשיו אני מטפחת

 

 

זה מדהים אותי

 

לכל אחד יש אופי וסגנון

ואני תמיד נזהרת לא לכתוב אותו דבר ואותו סגנון ב-2 ניקים

זה דבר מדהים, ככה אני חושבת לפני שאני כותבת

ככה יש לי אנונימיות (יש פה קצת אנשים שכבר לא ווירטואלים בשבילי)

ככה אני יכולה להגיב לעצמי 

 

סתם זה פשוט כיף לי

אבל הכי אני מתגעגעת לברווזה השובבה שלי

 

 

 

 

 

 

די, אני מתוסבכת חחחח

טוב, לקום בבוקר- משפט ראשון של כל אלומניקית-- אעהעעה למי יש כח??

משפט שני- מודה אני.

נטילת ידיים.

מודה אני, אמרתי? נגיד שוב.

להתלבש.

מודה אני, אמרתי? מעורפלת שכמותי. נגיד שוב.

וכו.

טויב.

יצאי מהחדר לחפש את נעליי שנעלמות בדרך קבע, ופגשתי את מדריכתי. "היי פוסעת! רוצה להגיד הבוקר משו על פרשת שבוע?" "אה?? בקר טוב אחותינו" "כן כן, חשבתי שזה יהיה תפקיד שלך כל בוקר של חמישי" "אממ טוב, נאלתר משו"

וללכת לכיתה.

תפילה. הקדימו תהסעה אז מוריה ושפחתכם הנאמנה לא סיימו עמידה.

לחזור לישון עד שמונה וחצי.

טלפון מהמנהלת "תגידי, זוכרת שעבדנו אצל אופנהיימר? אז היא שברה תיד וצריך לעשב, רוצות ללכת להתנדב קצת?" "ממ נראה כבר, כולן ישנות.." תשע וחצי החלטנו שכן, עשר ורבע היינו שם (דרך ארוכה). איזה כיף לשמח אלמנה מבוגרת

איזה חום.

תמונות, צילמנו תמונות מדהימות.

לחזור לאולפנא.

נסיעה מפתיעה לירושלים עם חברה! היי יאיי ווהו טרילילי!!!!!! אין יותר אושר מזה.

שיעור ביולוגיה.

"וואי יש בנים עם צעיפים מזה יפים"

"פשמינות! זה מושלם! עם הייתי בן היתי שמה פשמינה מצויצת!"

"איכ לא!!"

"וואי כן!. היי אולי אני אקנה היום פשמינה חדשה?"

"איכ זה מכוער."

"זה לא."

"יואוווווווווווווווו מה אתן קשורות??? ביולוגיה!!"

"צודקת"

 

וההסעה לג'רוזלם שלי

"אתן צריכו להגיע לרובע, נכון?"

"כן, ואת צריכה להגיע למטבח, נכון?|מעצבן בכוונה|

"פוסעתת!!!!!!!! חכי חכי!!"

|דופק ספרינט|

ירושלים-- לעלות לחתום שם, לרדת לשירותים למטה כי החברה טוענת שמסריח בפנים, תור של נצח.

לקנות בקופיקס.

לעיר. הוחלט שלא עושים סיבוש בסוף אני חייבת לה.

קנינו לה גופיות, אני קיבלתי כסף שם מאיפה שעבדתי, לחברה אחרת עגילים, וקניתי לה מתנה מהממת

פגשתי שמיניסטית לי והיא את חברות שלה והתפצלנו הלכתי איתה קצת לקנות שוקולד, חלווה ופלאפל. יאמי.

ואז אני לרכבת והיא הביתה ללמוד. "לא יכולה לראות יותר תמכווןןן!!""פסדר שנה אחרונה יא קוף"

אבא מתקשר "איפה את?" "ברכבת הקלה" "איפה יורדת?" "סיירת דוכיפת הביתה" "אז רדי בקניון אני קונה מתנה לאמא" "יש. סבבה.

קנינו לאמא עגילים וגם לי ולאחותי.

יאאאאא עגילים שלמות!!!!!!!!!

 

אבא הלך להביא תאוטו ואני יצאתי לחכו בחוץ, פתום------

"פוסעתתת!!!!!" "**********!!!!!!!!!!!" חצי שנה לא ראיתי תילדה הזו!!!!!!!!!! חברה הכי טובה שלי משנה שעברה!

הביתוש.

אמא קנתה לי השבוע בגדים במכירה פה

זיהו. לילה

אחרי שלוש שעות שאני ערה במיטה צריך לקום.
למי יש כוח?
אתמול אמרתי לה שאני אחפור באר של כוח ואמלא אותה בדמעות שלי.
היא הסתכלה עליי מוזר.
מי כבר יבין.
ואני לא אוהבת לבכות ליד אנשים שלא מספיק מכירים אותי.
ואנשים - אם אתם שואלים מה קרה ועונים לכם "כלום" בפרצוף נפוח מבכי, זה אומר שקרה הרבה אבל אתם לא האנשים המתאימים/הזמן המתאים לדבר על ההרבה הזה שקרה.
ושמחה זה עבודה.
עבודה קשה.
וגם סבלנות.
אז -
הנה, בעוד רגע אדביק את חיוך ה"הכל בסדר" שלי.
והם יאמינו.
שזה קצת טוב וקצת רע.
למי אכפת.
נו קומי.
ותתכוני לשאלות ומבטי "למה איחרת?"
אוקיי.
תגדילי קצת את מדבקת החיוך.
למתוח.
חזק.
איה.
יופי. כמעט נראה אמין.
מי שלא מספיק מכיר אותך יאמין.
עכשיו את מוכנה לקום סופסוף?

@פוסעת

טללי חיים לנוער.

רוצה כזאת?

היא מדהימה מדהימה

 

 

 

 

 

שירים,

שמעתי שיעור,

הכנתי עוגת לימון,

שתיתי כוס לימון סחוט טרי,

התעייפתי,

ניקיתי את המטבח,

מחכה שהעוגה תצא ונשתה אותה עם כוס תה.

 

רוצה ללכת לישון, אני עייפה.

הגיעו אלי ימ''ר והביאו לי צו איסור יצירת קשר חדש שנגמר באותו תאריך של הקודם רק הורידו לי שתי אנשים שרשומים פעמיים 

אולי בגלל אלישע ילד מפחדים מהעירעור...

אין פה בני אדם בכלל

 

 

שממה

עונים לי
היא הכי יפה שאני מכיר
אוקע אוקע

בעע

לכבוד ראש חודש אדר אז שיהיה מצחיק..;)
השבט שלי צריך לעשות לכל הסניף ואין לנו רעיון..

אל תאמינו למבוגרים שאומרים שהם יעזרו לכם במשהו. הם בדרך כלל לא יעשו את זה.
אנחנו צריכים ללמוד להיות עצמאיים ולעבוד קשה כדי להשיג מה שאנחנו רוצים בחיים.
זה הכל

אטפל בכל העניינים של פורים מחר. רק אזכיר שעוד עשרים וארבע שעות כבר לא יהיה אפשר להצביע.
ועכשיו, מי רוצה לפתוח שרשור ערב?

אנשים חסרי תמונת פרופיל, הם מעצבנים, כידוע.
הכיף של הווצאפ היה הסטטוס.
נו, וגם קצת הפרופיל.
סתם, הכי באמת זה הסטטוס.
ויאו. היה לי סנאפצט וכ"כ התכעסתי שאני חוסמת אותו לא מרצוני
אז הקב"ה הביא לי אתזה בדרך אחרת.
רק חבל ששנה אחרי שכבר התרגלתי בלי.
אה, ולא עידכנתי בכלל את הווצאפ.
כי הכי יפה זה סטטוס.

והאינסטגרם זה כמו סנאפ והסנאפ הוא כמו ווצאפ
ממש אללה בבלה.
עולם אלקטרוני שקרי.

מעניין אם אחרי שאסיר את החסימה
אחזור לכל זה.
נממ.

לא מתאים ולא נראת דתיה לאומית, תודה.
אני חולה על השיחות האלה.
שאתה יוצא בתחושה שהענקת משהו, שמשהו לוקח ממך דברים. חושב ומתחבר למה שאתה אומר.
מודה לך אפילו.
פעם רב אחד אמר משהו על קבלת מחמאות.
יש אחד שצריך לשמוע אתזה.
נממ.

הוא נתן לי רעיון קסם.
צריך למצוא זמן לעשות אתזה.

עבדתי על עצמי היום
פלממ

בואו נשאר תינוקים חסרי עול ואחריות ונטוס לאמריקה. יאללה?