פורום נסיונות פעילים (עמוד 6632)

אזאזאז
היה לי טוב בשבת.בעצם,כמעט טוב,טוב עד שהיא הגיעה.
היה לי טוב שאני ישבתי ודיברתי וכולם הקשיבו רק לי.
היה לי טוב שקראתי את המדור ההוא בעיתון ההוא.
היה לי טוב כשישבתי שם.
היה לי טוב עד מוצש.
במוצש היא הגיע ואז היה לי רע.
רע
רע
רע שהיא דברה
רע שהיא ישבה לידי
רע שאכלתי מזה הרבה מידי
רע אפילו שיצאתי להליכה והשתדלתי לשמוח בל התעלפתי ברוב טפשותי באמצע.
וזהו.מאז-רק רע ואפילו לא טוב אחד.

ומחר כנראה אני אצתרך להיות שמחה.הכי שמחה שיש.
אנלא אוהבת להיות שמחה בכוח.
בל אני צריכה בקאוז היא לא.ו..ו..זה לא נחמד להיות עצובים בשתיים.וגם וגם זה עושה לה טוב שאני שמחה,היא אוהבת לשמוע את התגובות שלי לסיפורים העצובים שלה.
ו..אני.באמת.לא.יודעת.כבר.מה.גורם.לי.לשמוח.

גם אני צריכה שק איגרוף.משהו דחוף.
וגםוגם משהו שינרמל אותי.יותר נכון-מישהו שינרמל אותי.ולא איכפת לי לרשום את זה פה כי ניראלי כולכם הולכים לאחד כזה.שמנרמל.

ועכשיו את מקבלת התראות.
כן,עכשיו ברור לי שמישהו קורא פה.
ועכשיו אני עוד יותר יאמר-אני צריכה נירמול.דחוף.
ולא.יותר לא להגיב,טוב?
אפילו שבאמת תודה ושבאמת נתת לי כוח.

אני די מקווה שזה לא עליי שם.

אולי אמבטיה חמה .
למה ככ רע לי לאחרונה.
אבל עכשיו זה רע טוב כזה,מכירה?
רע שאתה מרגיש שהוא טוב לך ושאתה עובר אותו בריא.אז טוב או רע?!התלבטות.

זה-
הודעה שפעם בטטית רשמה.
אנשים טובים.
זה כמו לפתוח את המקרר ולמצוא שם משהו טעים. זה כמו ללכת לספרייה ולגלות ספר נשכח שמזמן רציתם לקרוא.
זה מפנק וזה כיף ויש לי הרבה כאלה ב"ה. יש לי שישה אנשים טובים.
מי שצריך הלוואה של אנשים טובים יכול לבוא אלי.
יהיה תור ארוך בגמ"ח הזה. אנשים יחכו בתור בפנים אפורות ונפולות, מכורבלים במעילים שלהם ומחכים בייאוש לתורם.
ואז הם יכנסו,
ואגיש להם תה חם או קפה, והפנים הקפואות שלהם יתמלאו אט אט בצבע חמים, צבעים של זריחה.
והחיוך יפשיר וקצות השפתיים יעלו להם ויחייכו בשמחה אמיתית.
והם יספרו לי מה מפריע להם. אני אקשיב ואבין ואכיל בלי לשפוט בכלל.
זו המתנה הכי טובה שאתה יכול לתת לבן אדם, הכלה.
להקשיב לו מספר על חסרונותיו ומעלותיו כאחד, לקבל אותו כפי שהוא,
וכשהוא יראה שהזולת אוהב אותו כמו שהוא, על כל מגרעותיו-
זה יפתח לו פתח קטן שיום אחד, אולי גם הוא יוכל, לאהוב את עצמו.
יהיה לנו את כל הזמן שבעולם. ויהיו לנו פתרונות לכל בעיה, ולמה שאין פתרון נחפש ביחד בגוגל ונצחק על כל התוצאות ההזויות שיעלו שם.
ואם עדיין לא נמצא פתרון, אני פשוט אחבק אותם חזק חזק והם יבכו. לא דמעות של צער, דמעות אחרות,
כמו קרחונים שקפאו במשך מאות שנים שמפשירים לפתע, יוצרים נהרות מתוקים של פורקן.
והם לא יעזבו.
כל אותם האנשים יקבלו אחרי זה משרד, הם יהיו אנשים טובים.
ויכנסו אליהם אנשים אפרוריים וקפואים, לאותה אווירה מקבלת ומכילה ומחממת.
ואני לא אקח ללב יותר מידי, יהיה שם מקום לכולם. אני אצחק כשצריך ואבכה כשצריך, ואהיה שם בשבילם.
יום אחד, כל אנשי העולם יהיו אנשים טובים.
תעזרו לי.
 

חיבוק אהובה.
אני לא יודעת מה לומר חוץ מזה. אבל חיבוק חזק.

אבל אתם רוסים 8-9 זה ידוע

 

זה הכל כי יש לך אף של שיקסע

ברמה של "נובי גוד! פיתה כתבה על זה משהו שדי הרס אותי מצחוק שנה שעברה, נו! משהו עם רוסים, אני חייבת למצוא"

 

תרגישי טוב.

טוסט
חביתה
-פרחו לי הרעיונות מאז שרשמתי את הכותרת עד עכשיו-
#הזקנים הקולים

וזה לא אוכל מעניין.



אין זקנים קולים |פרחח חצוף|

|מרעיש בין שתיים לארבע|


(בלילה ⁦⁩)

|מתווכח בעזות מצח|

טוב טוב סבתא, את רוצה לחצות את הכביש?

@נחל

לא אכלתי ארוחת ערב בכלל

 

טוב אני אלך לישון לפני שאתחיל לזלול

 

לילה טוב

 

תאכלי בבוקר

זה כל כך מסכן ללכת לישון רעב

מה אני יאכל?

 

 

הא, נאכל תפוח

 

יש לי רעיון

 

אני הולכת לאכול תפוח, לילה טוב

אני רוצה משהו מעניין לאכול.


שונאת אוכל בנאלי.

והלכתי לישון רעבה כרגיל

ובאמת אין מה לאכול.







פופ.
שונאת חמישיים.
תכננתי בכלל אחר.
ו ולא קרה. ועכשיו מאוחר.
אבל עדיין באלי.
אוף.

וחביתה כזו שווה עם בצל מטוגן וחלב וזיתים

ועגבנייה חתוכה לקוביות עם שום וזיתים שחורים ופלפל שחור

נפתח מסעדה, למה לא

זו היתה ארוחת הערב שלי אתמול, פשוט

|מזמין את עצמו כל ערב|

אני משוועת לאורחים. במיוחד לאורחים שאוהבים את האוכל שלי, בשונה מ@הנסיך הקטן. |פרצוף|

|תוהה לעצמו מדוע מחקו את התגובות של רב מג של מילים|

בנדוד שלי לימד אותי. שבת שלימה הועמסתי ברעיונות שלו.

יצירתי הילד הזה

ממה שאני זוכרת אני זאת שבישלתי כשישנתי אצלך

טוסט? איכס. סלט? איכס. גלידה שהכנתי? איכס. עוגה? איכס. פסטה ותפוחי אדמה? כן, אבל תני לי להכין

 

טוסט? איכס. סלא? רק עגבניה ומלפפון. איזה קטע, נשאר לנו רק גמבה. אף פעם לא הצעת לי גלידה שהכנת כי אני מקופחת. ועוגה בטח זה כי היא הייתה בלי שוקולד

הא!

עם כל החסכים שטמעת בי ואת עוד מתחמקת מאחריות. מזעזע המצב הזה |רוקע ברגליים|

וכן הצעתי גלידה! בשבת! וגם עוגה! אז מה אם לא היה שוקולד. זה היה טעים.

אבל מה, באמת קצת קטע עם הגמבה. כלומר אופייני

אני לא זוכרת שום גלידה אז אני לא זוכר משמע זה לא קיים
עוגות שהן לא עוגות שוקולד לא טעימות נקודה
ועדיין את חברה שלי😍

מקצף ביצים
על מצע של עלי ביסקוט
מצופה שביבי שוקולד...

קרמבו

זה לא מיוחד יותר מהשבוע שלפניו, נראה לי...

 

.

יואו איחרתי למיסה.....

.

מה שלומך?
התפקחת?שופטת יקרה

אז נהייתי בסדר

אני טוב
ואת?

אני מצוין פלוס
מחר ירושלים

צריך להעתיר תפילות שיסתדר לי

מועדון וזה#^/^/^

|קורע את השמים בתפילות|

יאאיי אמן!

לא סתם תפילות.קריעות|חשברסלב|למרות שם לנו מותר לקרוע לפעמים.

איזו זכות לי.אזכה לנשום את אוויר ירושלים בזמן שהרבנית נחל שליטה תשהה באזור.

על הבוקר יחזירו לי תשובה

אם תראי משהי כזאתי
אז זאת אני

אני אשתדל לזהות.
בדכ יש כמה,לא הרבה בכלל אבל בהחלט כמה-מישהיות כאלו.
אז
ממש
אבל
ממש
אשתדלה
טוב?
טוב

שיבואו ויגידו לי, פסיקית את כל יפה

שמישהי תשלח אסמס קטן שיזכיר לי כמה היא אוהבת אותי,

שכשאני נאבדת בגלי העולם יד טובה תבוא, תחבק אותי, ותעבור איתי את הגל.

אני רוצה

לא לפחד מהפחד עצמו, ולדעת שהכל אבל הכל לטובה.

אני רוצה להגיד לה שאני אוהבת אותה, ולהרגיש את זה מכל הלב והנשמה, כי אני יודעת שאני באמת אוהבת אותה.

אני רוצה מתנה בסתם יום של חול, כמו שאני נותנת לה,

אני רוצה לרצות את זה. מאוד רוצה לרצות.

אני רוצה חופש מהמחשבה, חופש מזיכרון ההוא שעושה לי כל כך רע.

וזהו. 

כלומר לא זהו, אבל זהו.

יכולה לאמר לך שאת מדהימה.
ו..ו..שאני דיי מחבבת אותך גם.
וגם וגם שלפעמים אני נזכרת בתגובות שלך.
בל בל את לא תאמיני.בגלל שאני סתם עוד ניק מוזר שאת בכלל לא מכירה.

עם ההפצצות שלנו תוך חודש אין אוייבים

אוו כן
הנצחה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

(עוזר לבליעה)

|מסתלק בדממה|