פורום נסיונות פעילים (עמוד 6772)

אני במיטה אחרי אוכל של בית ושבת מושלמת וטוב לי ואני מאושרת

אוי
טעטע.
נורא מצחיק.
החיים.
הכל.
מגניב.

נאמר היום ב-12:33 כשרציתי לחוות את השבת הקצרה במלואה , ולא לישון .
למה ישנתייי ,נאמר היום ב 1:01 .
לפחות השבוע חופש כי יש פולייין

 

לא ארזתי

 

באלי לרכב עכשיו על סוס

 

למה אני שוב כאן. כמו לרוץ ולרוץ ולהיתקע בקיר.

זוז קיר, אני מנסה להתקדם.

אני צריכה לישון ולא גמרתי לתרגם לו את הכל. הוא יכעס?

יש כל כך הרבה לעשות וכל כך קצת זמן.

חבל שאני מאלו שלחץ משתק אותם. זה לא טוב.

וחחח, מרוב שהייתי עסוקה בעצמי לא שמתי לב למה שהולך בעולם. טוב לדעת שדברים הולכים להיות מבדרים בכמה שנים הקרובות. לטוב או לרע, משעמם לא יהיה.

לא בטוחה שאני רוצה בנאדם חדש בחיים שלי. דוגרי.

זה להיפתח שוב, לחשוף דברים רגישים על עצמי, לנסות לראות מעבר לעצמי ולקבל את מה שהזולת מראה לך.

לא בטוחה שיש לי כוחות לזה.

וזה שהסיבה היחידה שלי היא "כי למה לא?" מאד מעלה לי כנגדה תהייה נוספת. למה כן?

יש למה כן ואין למה לא, ורק אני מתבחבשת בתחילת אזור המירוצים אחרי שמזמן נשמעה שריקת הפתיחה.

תקראו.
אבל הוא מת בסוף
מת יפה אבל

וגם
אבני הסליחה.

וגם עד סוף הים
*אל* תקראו
מסתבר.

ירושלים אהובתי
וגם אח שלי וגם גיסתי
ואוי אבא תרגיש טוב
ומה לא עושים בשביל ירושלים?!

רק שתדעו.

במקרה שאכפת לכם.

מזמן לא הערצתי את עצמי.
אולי אף פעם בעצם.

באלי לכתוב את החודשיים האחרונים.
אופ.

ישלי שמלה ושתי חולצות חדשות

 

פשוט עצוב לי לראות שעדיין אין הקשבה אחת לשניה,

שעדיין אין הערכה אחת כלפי השניה,

שאללה, אנחנו צוות, בואו נהיה טובות ומגובשות, אבל עדיין, בנות משתיקות אחת את השניה, מבזות אחת את השניה, היו סיטואציות שישבתי והסתכלתי והיינו נראות אשכרה כיתה ד!! 

ולעזאזל עם זה, נכון זה ככה כבר שנים, אל התבגרנו, לא?

אנחנו מדריכת, צוות, אנחנו בקטע של להים פה משו על הרגליים, לקחת אחריות, אז למה אנחנו עדיין בתוך עצמנ כמו ילדות ביסודי??

אוף ממש פגע בי

וחסר תוחלת וחסר כל משו טוב.
פשוט תסתמו

מאוד מיותרים ולא חשובים לאף אחד
טיפשים
רדודים
וכולי.

החיים מהצד הפחות כיפי שלהם.


סיימתי להציף.

בכלל, אולי עדיף שאפסיק לשנוא.
ולפחד.
ולחשוב בכלל.

פשוט אפסיק ודי.