למה אני שוב כאן. כמו לרוץ ולרוץ ולהיתקע בקיר.
זוז קיר, אני מנסה להתקדם.
אני צריכה לישון ולא גמרתי לתרגם לו את הכל. הוא יכעס?
יש כל כך הרבה לעשות וכל כך קצת זמן.
חבל שאני מאלו שלחץ משתק אותם. זה לא טוב.
וחחח, מרוב שהייתי עסוקה בעצמי לא שמתי לב למה שהולך בעולם. טוב לדעת שדברים הולכים להיות מבדרים בכמה שנים הקרובות. לטוב או לרע, משעמם לא יהיה.
לא בטוחה שאני רוצה בנאדם חדש בחיים שלי. דוגרי.
זה להיפתח שוב, לחשוף דברים רגישים על עצמי, לנסות לראות מעבר לעצמי ולקבל את מה שהזולת מראה לך.
לא בטוחה שיש לי כוחות לזה.
וזה שהסיבה היחידה שלי היא "כי למה לא?" מאד מעלה לי כנגדה תהייה נוספת. למה כן?
יש למה כן ואין למה לא, ורק אני מתבחבשת בתחילת אזור המירוצים אחרי שמזמן נשמעה שריקת הפתיחה.
- לקראת נישואין וזוגיות