אבד לו לפני כמה חודשים הדיסק הנשגב טוב כמו עכשיו של סיני תור ואני נכנעתי מלמצוא אותו.
מדובר באחד הדיסקים היחידים שלא העתקתי למחשב
נו בוודאי גם זה לטובה
אבד לו לפני כמה חודשים הדיסק הנשגב טוב כמו עכשיו של סיני תור ואני נכנעתי מלמצוא אותו.
מדובר באחד הדיסקים היחידים שלא העתקתי למחשב
נו בוודאי גם זה לטובה
פוסעתיואו כמה שזה לא בזמן השבת הזו יואו
אוף ירד לי משבת
לארוצהשבתללארוצהשבתלארוצהשבתלארוצהשבת
אוף יואו
אני רוצה להישאר בבית וללמוד
בכלל, שבת זה כזה יום תקוע, כילו יש לי טונה לימודים ואז בא איזה ים ואסור ללמוד ואז הרבה יותר לחוץ במשך השבוע
ליל ראש חודש חשוון, אתם יודעים מה זה אומר? ניחשתם נכון, הערב האחרון של בין הזמנים!
יושב לו הגברא, מת העייפות, העיניים דוקרות, כמעט נעצמות, אבל עוד חצי שעה הוא כבר לא בשרי והאלפחורס מחכה... אין מה לעשות, בשביל זה נשארים ערים במסירות נפש... בינתיים הוא יושב על המחשב
ומסכם את בין הזמנים, אולי אחת ולתמיד יבינו שוכני תבל למה הבייניש כל כך מבואס מהחופש...
בין הזמנים נפתח בתקיעת שופר, כשעוד היינו נקיים מעוונות, בצום, בתפילה, מוצאי יום כיפור.
אחרי ימים נוראים מצפה היהודי להיכנס לבית מדרש ולהתחיל לתת בראש, באוויר הטהור של הישיבה, בלי אינטרנט, סרטים, סדרות ופורומים, רק לימוד תורה, תפילות בכוונה ולעבוד את ה' בכל הכח.
אבל מה נעשה שיום אחד אחרי זה, ישר נופלים לעולם שבחוץ, כבר אין ישיבה, אין הגנה, אין תיבת נח...
אמנם עדיין אפשר ללמוד, מתפללים שלש פעמים ביום ועדיין נשארים בהשפעה של יום כיפור, אבל כבר אין את הסביבה המתאימה. כמה שלא תרצה ללמוד, כבר אין לו"ז של 10 שעות לימוד ביום, אין מה לעשות עם הזמן וכמה שלא תנסה ללמוד, לא תצליח למלא מחוץ לישיבה 16 שעות כל יום... וכשאין מה לעשות אז הזמן מתחיל להתמלא בדברים שלא באים מהקודש... לאו דווקא מ"ט שערי טומאה, אבל מספיק חולין בשביל להוציא את הראש מהדברים היותר חשובים ולצנן את ההשפעה של הימים הנוראים. אחרי כמה ניגונים וסולמות בקלרינט, ספרים וכמה ביקורים בפורום, עדיין נשאר יום כמעט שלם ריק. וכמה שאתה מקפיד בהתחלה לא לשרוף סתם זמן, אחרי כמה ימים אתה כבר נשחק, סרט פה, סדרה פה, ואז זה כבר נהפך לשעות וימים ואתה נשאב לזה יותר ויותר. הלב כבר התקרר מאז יום כיפור, כבר פחות מתעניין בגמרא, תפילה, הלכה, יותר מדי חולין בראש.
עליה קטנה נרשמת בשמחת תורה, אבל גם היא נמחקת אחרי כמה ימים.
עברו שלשה שבועות מאז שקיבלנו ברעדה עול מלכות שמיים, ונשאר מזה רק זיכרון קלוש, משהו מעומעם, חסר חשיבות. בימים הראשונים הריחוק גרם למועקה, אתה ממש סופר את הימים עד שחוזרים לישיבה, אבל כל זה היסטוריה, אחרי כזאת שקיעה בחולין למי כבר יש כח לחזור לישיבה...? חוזרים כי צריך. לפני שבועיים הרצון לחזור לישיבה בער בכל הכח, אבל עכשיו חוזרים בבאסה רק כי חייבים.
~~~~~
***כל מה שנכתב בגוף שלישי, יחיד, רבים, מדבר בעצם על מה קרה לי, סתם ככה הכתיבה שלי...
~~~~~
אז ביי חבר'ה, אני מסיים פה את החופש, אני אבא לבקר מדי פעם,
וביי לכל מי שבלט לי פה בנוף ודי מבאס להפרד ממנו...
@גיבעוננח (סמיילי של נר זיכרון...
)
@ועוד מלא מלא אנשים...
שיהיה לכם זמן חורף מוצלח, לפחות לביינישים שביניכם...
סוף! ![]()
שכחתי לומר לך להתראות...ההוא גברא
הלימוד שלך ירקיע שחקים
ויהיה לגאולת עם ישראל במהרה!
נהניתי לראות אותך.
עלה והצלח!
)ונראה לי זה אמור להחמיא
ביי!
אל תשכחו אותי![]()
כמו שאני זוכר את גיבעונינו ז"ל...
חלילית אלט
נפש חיה.
ההוא גבראולמישו הזה יש טסט מחר![]()
וכן. אני מהמאמינים בכל ליבם ש- א'- אחר יוה"כ צריך יום למנוחת הגוף החלוש (גם אחר שמחת תורה).
ב'- אפשי ואפשי לנצל את בין הזמנים ואפי' לא לראות סרט לכל אורכו. (הלא כ"כ כביר...)
מגיב מתוך הבנה על מה שנכתב. מבחינתי- ישר לשלומבון! (אולי עם צנזור המילים, "סרט" או "סדרה", טהרת הקודש דק"ק....) (אם התחדש, ואם לא אזי יובב"א.)
בהצלחה אדירה לזמן וזמן פורה. מלא באהבת תורה ויראת שמים.
בהצתה מאוחרת,
נחמיה.

מדענית
חרוזיתהבעיה היא יותר בקטע של הטפשות. הם פשוט אוהבים להתקע בה...
נו, העיקר שיהיו כמה עם שכל שיפצו קצת...
עם חוסר הבנה- ממש ממש ממש ממש ממש קשה.....
ולא יודע אם העיקר, אבל הוא חשוב, בא נגיד, 17 ממשים... וחיוני.
למעשה, אפי' שיחשוב שהוא יודע. רק שלא יסתפק בודאיות על זה...
לנסות להכניס בהם פתיחות לשכל.
אבל זה קשה לדעת איך עושים את זה....
כל פתיחות כל שהיא. לרצות להשלים את הבנתו. איך שתגידו. העיקר שלא יסתפק במה שיש בודאות מטומטמת.
והמבין יבין.
במשך רבע שעה?
כלור בפוך, שברבע שעה, כל שלוש דקות יהיה נודניק,
ואני רוצה שיהיה עם מנגינה של שבת לשבת בבוקר..
מותר בכלל?
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף עד שנגמר האוויר
אז איך אני אמורה להתעורר לתפילה?? אה? אה? אה?
חוץ מהעובדה שמאז הפיגוע של פוגל אני דיי טראומטית להיות לבד ביישוב בחושך
ומאז הלל יפה אפילו בבית אני קצת מפחדת..
אבל לא נורא..
אין לי כח ליסוע לירושלים
פוסעתאולי נזמין חברה ואולי נישן אצלה..
כלום לא בטוח בכלל..
אבל שעון מעורר אני צריכה לכל שבת
שש ואז אני לא מצליחה לקום לבד והקטנים עוד לא יודעים להיות אחראיים להעיר אותי
זה יוצא לי הרבה. לחשוב.
אבל מנגד גם הרבה לחשוב על זה שאני צריך לחשוב מתישהו. וזה גורם לי לחשוב על זמן החשיבה שלי בחיים.
וואי החיים זה מורכב.
דיר בלאק אני מחמיץ אותם.
ועכשיו זה פיסות החיים האבודות האלה שאין לך מוחין.. בקטע הכלום אבל לא יובש של מרה שחורה.
א- קיצער מוות שקט מסוג הלא כלום.
נתראה עוד כמה שניות/ דקות כשישתנה בע"ה...
חלילית אלטתהני
למה באסה?חלילית אלט
יש לי טונה דברים לעשות ואני ממש רוצה שבת ביישובזה היום היחיד שאני פוגשת את כל החברות מהשבט ובכלל, זה יום שאני בבית בו אחרי כל השבוע...
אני חושבת שבשנה האחרונה (מאז שנכנסי לאולפנא) אני הייתי אולי ארבע שבתות מחוץ לבית, שתי שבתות חברות , עוד שבת אצל סבתא רבא שלי, ואולי עוד אחת איפושו...
חוץ משבתות אופנא כמובן שאני תמיד באה אבל זה שונה
חלילית אלטנקווה שזה יעזור.

פוסעתוככה גם אומרים את זה
אני גאה בעצמי שאני חושב שהבנתי את כל הסיפור מתחילה עד סוף כולל רמיזות (כדורים ללא מרשם..... וכו'....)
חוני המעגל פינותאחרונה