פורום נסיונות פעילים (עמוד 6845)

אני חיה למען המשפחה שתהיה לי. בעלי והילדים. מאמינה שאני יכולה להיות מחנכת טובה, ושזה התפקיד שלי.
הדבר השני שאני חיה למענו הוא הפמיניזם. מאמינה בצורך למגר שוביניזם ולהוסיף פמיניזם.

שלהם לא

לי?

יש אנשים שלא מושלם להם!





(שיהיה ברור, אני לא באה בקטע רע, סתם חשבתי שאם מושלם לה אז למה צריך להזכיר לה גם שיש אנשים שלא טוב להם... זה מבאס קצת, לא?)

בכללי, בלי קשר קטנוני של עכשיו... זה לא חכם ליצור כללים על שירשורים פה...

כי הוא ההוכחה שאפשר לכתוב יופי במילים. שאפשר להיות מישהו

(אני אסתום את הפה)

אני ריקה מבפנים

את תשפיעי על כל העולם.

על כל העולם של האיש שלך, על כל עולם ועולם מעולמות הנפש של הילדים שלך.

את תשפיעי על כל העולמות והם לא יוכלו בלעדייך. 

בשום אופן.

 

את היחידה שכמוך בעולם (אין עוד מישהו בדיוק בדיוק כמוך, תשכחי מזה)

את לא תשפיעי על כל העולם, אבל תשפיעי בהחלט על הסביבה הקרובה לך

את תחיי את החיים הקטנים שלך שיכולים להיות גדולים מאוד אם תרצי, והכל תלוי ביחס לחיים של מי את מסתכלת. של ביבי? של הג'וק בפינת המטבח?

את תתאהבי בבחור נאה ועליו תשפיעי המון והוא ישפיע עלייך ויהיו לכ אחלה חיים

וכנל על השורה הבאה

והבאה 

והבאה

והבאה

אבל- אולי העולם יוכל להתמודד בלעידדך אבל כל עוד את כאן מן הסתם את אמורה להיות כאן (אני מאמינה בזה בלב שלם), וכל עוד את כאן את יכולה להשתדל לגרום לעולם להיות צריך אותך בתוכו. ואז הוא לא יוכל להתמודד בלעדייך. (ושוב, לא בהכרח כל העולם, עולם זאת גם המשפחה שלך, החברות שלך, החברים של החברים שלך ובכללי אנשים שמכירים אותך או מכירים אנשים שמכירים אותך. לא איזה שבט יפני מאיפשהו בקצה האחר של העולם)

 

ובקשר ליואב בלום - הוא אחלה סופר אבל התאור שכתבת עליו מתאים קצת יותר ליוצרים כמו דוד גרוסמן או פאולו קואלו)

תחיה.

הכאב הזה הוא לא אמת, זה לא אומר שהאמת לא כואבת...

אבל צפיית  גדלות זה משהו שלפי דעתי לא מדעיכים בכזו קלות...

חבל על דאבדין?
עוד ישכנעו אותה שלא...

והדמעות תלויות לי על הריסים, ואני לא רוצה לנגב כי זה עושה לי טוב לדעת שסוף סוף בכיתי ואני שוכבת על המיטה קצת רועדת בחושך כי חושך זה טוב ואני חושבת שמתישהו יהיה טוב מישהו יאהב אותי ויחבק אותי ויגע בי ובשבילו אני אצבע את הדמעות שלי בורוד או תכלת בשביל שהוא יוכל לשים לב ולנגב בגמלוניות של בנים וגם כל מיני דברים מפגרים שאני רואה בשעת לילה שכזו יעבדו ולא יתקעו לי.
נמאס לי מזה שאני פה. עכשיו. במרחב זמן הזה. אני לא אוהבת אותו הוא מאוד איבודי

לפחות את יכולה לבכות..|יכולת שאיבדתי לפני שנים רבות|

דואר?
יונים?
מסוק פרטי?

פפ הלוואי שהאוזניים שלי היו בקרבת מקום
אבל הן תקועות כאן, מחזיקות את הראש שלי במקום - על הכרית. בבית שלי. רחוק ממך.
ואני מתגעגעת אלייך נורא.

אוףף אבלאבל
אני צריכה אותה.
ברר.
לבד לי

כי המעצבנת הזאת תתעורר מהודעה, ולא באלי.
ואין לי מה לומר בכלל. פשוט כלום.
אולי סתם כי פשוט אין אותה, וגם אותן. אז מרגיש לי לבד, או שהלבד מורגש יותר פשוט.
אבל עדיין לבד לי.

ויפתח מלא שרשורי סרק עם התיוג של הניק שלך...

נראלי לך יותר קשה מאשר לו...

הגעתי למסקנה
יש לי הומור מוזר ....

בוא נהיה חברות.

באה רגע לאישי?

רווק צעיר ומחושב שמסתכל על הבנאדם ולא על הנתונים החיצוניים והשוליים שלו ומעדיף את העיקר מהטפל כשהוא מחפש שידוך,
או בחור שאין לו מספיק שכל בשביל לחשוב מה ההשלכות של להתחתן עם מישהי עם עבר קשה ולגדל ילד לא שלך שיש לו עוד אבא בתמונה.

 

 

 

אחות שלי הזכירה לי

 

 

נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש המשלשים לך קדושה

רק ניראלי ניגנת קצת קרוב לרמקול שהקליט,לא?

(גם יש ת'קטע הזה שהוא פתאום מחסיר שניה...)

 

וזה נורא!!! זה אחרי ניוון של חודש וחצי

אז מעניין לשמוע את הלא אחרי ניוון..

זה ממש יפה!!

בעזרת ה' מחר אני אתאמן מלא מלא ואני אחזור לעצמי

אחרי שאתה מתאמן..





אבל זה ממש יפה!!אני בכלל לא מבדילה..

(הצרידות הקלה מההקלטה?)

אבל באופן כללי ניגנתי נורא

<צ>....

לימדתי את אלישע יפרח ועוד כמה שאני לא זוכר

פנא וזה יהיה כיף

אין מי שיגיד לי .
אני לא רוצה להכאיב לה.

הלוואי שזה יקרה אחרי החג.
אני באמת מתגעגעת.

לא מושרש אצלי מספיק טוב בנפש...

אני זוכר קטע שהיה לי השבוע שהייתי במוחין דקטנות בקטע שוואי, אני צריך להתאבד ולהיולד מחדש.
וישבתי ועבדתי על עצם המעבר  למוחין  דגלות ועל ניצול פיסת החיים העכשוית לטוב.. ו.... וואי! היתה סיעתא דשמיא... תודה לבורא העולם.

צריך כוחות ורצון בשביל זה

יום שישי אין אפשרות לעשות כלום..לפחות לא אצלינו..

עד שאני בבית עם אפשרות להיכנס ולא באיזו פנימייה מציקה
אופ

בחבז= בחייאת בזילקום.

את נשמעת עצבנית רצח

מה קרה יקירתי?

פשוט בחבז.

לעזאזל.

ובחבז שוב.

אבל אופ באמת

מה אפשר לעשות?

בסוף תתרגלי, כמו כל מי שסביבי,

ואולי אולי אפילו תתחילי להשתמש בזה, זה מדבק.

שהיום הייתי במרחק של 60 שניות הליכה ממך אבל לא באתי






כי הייתי אחרי נסיעה ארוכה, עייף ולא הרגשתי טוב וכו' |כבד|

ותגיד תאמת - זה כי אני אדם מעצבן

זה כי רק הגעתי והייתי עייף ותלוש ובטח ישבת שם לאכול עם כולם וזאת סיטואציה מוזרה לעמוד לדבר או משהו