פורום נסיונות פעילים (עמוד 6844)

אבל ברגע שסגרת אותה אפילו בטעות כבר אי אפשר לחזור אליה (בשונה ממסרים שאפשר לחזור לשיחה)

פשוט צריך לכתוב את הניק השני בחיפוש, ואם אתה מסתבך אתה יכול להוסיף כחבר

אררר


אני כבר לא יודעת מה אני רוצה

מזה אשמתי שהוא עיצבן אותך?

ובכל זאת בכל הארץ כמעט יש היום שמחת בית השואבה
אבל זה לא קשור אלי

מה שקשור אלי זה מרכז והישיבה
לא היית בישיבה
אז כנראה שאת במרכז

שאלתי מה אני עושה בתור מקצוע

(והרגע גיליתי שאתה בן 16. אני בהלם)

אז מה לו ולמרכז??

כן אני שמיניסט בן 16 בחשוון אני 17
ומרכז זה מקום ממש נחמד להיות בו בחגים או שבתות
וגם הרבה יותר כיף ללמוד שם תורה

בעצם אני מכירה כמה כאלהה
ידעתי שאתה גדול.. זה היה לי מוזר לחשוב שאתה ששיסט

והיה ממש נחמד
והיו שם גם נכים מעמותת קו לחיים (אני חושב)
וגם תפסתי מקום בנסיעה לקיבוץ בשמחת תורה!


אבל באסה שלא נפגשנו

אני הייתי שם ובבחינת:
ואילו פינו מלא שירה אין אנו יכולים לתאר את שמחת השואה במרכז.

(מתוך כל כתבי הבחור שלמד בישיבה קטנה והולך להר המור...)

רגע נראלי דיברנו עלזה פעם קפצת שתי כיתות?

אם היומולדת שלו בחשון.
(בלי לקפוץ כיתות..)

שהוא יהיה בן 17 בחשון

סביר להניח מתמטיקה

קיצור ביררתי על שידוך

הקיצור עדיין לא ענו לי, תפלל

אני חיה למען המשפחה שתהיה לי. בעלי והילדים. מאמינה שאני יכולה להיות מחנכת טובה, ושזה התפקיד שלי.
הדבר השני שאני חיה למענו הוא הפמיניזם. מאמינה בצורך למגר שוביניזם ולהוסיף פמיניזם.

שלהם לא

לי?

יש אנשים שלא מושלם להם!





(שיהיה ברור, אני לא באה בקטע רע, סתם חשבתי שאם מושלם לה אז למה צריך להזכיר לה גם שיש אנשים שלא טוב להם... זה מבאס קצת, לא?)

בכללי, בלי קשר קטנוני של עכשיו... זה לא חכם ליצור כללים על שירשורים פה...

כי הוא ההוכחה שאפשר לכתוב יופי במילים. שאפשר להיות מישהו

(אני אסתום את הפה)

אני ריקה מבפנים

את תשפיעי על כל העולם.

על כל העולם של האיש שלך, על כל עולם ועולם מעולמות הנפש של הילדים שלך.

את תשפיעי על כל העולמות והם לא יוכלו בלעדייך. 

בשום אופן.

 

את היחידה שכמוך בעולם (אין עוד מישהו בדיוק בדיוק כמוך, תשכחי מזה)

את לא תשפיעי על כל העולם, אבל תשפיעי בהחלט על הסביבה הקרובה לך

את תחיי את החיים הקטנים שלך שיכולים להיות גדולים מאוד אם תרצי, והכל תלוי ביחס לחיים של מי את מסתכלת. של ביבי? של הג'וק בפינת המטבח?

את תתאהבי בבחור נאה ועליו תשפיעי המון והוא ישפיע עלייך ויהיו לכ אחלה חיים

וכנל על השורה הבאה

והבאה 

והבאה

והבאה

אבל- אולי העולם יוכל להתמודד בלעידדך אבל כל עוד את כאן מן הסתם את אמורה להיות כאן (אני מאמינה בזה בלב שלם), וכל עוד את כאן את יכולה להשתדל לגרום לעולם להיות צריך אותך בתוכו. ואז הוא לא יוכל להתמודד בלעדייך. (ושוב, לא בהכרח כל העולם, עולם זאת גם המשפחה שלך, החברות שלך, החברים של החברים שלך ובכללי אנשים שמכירים אותך או מכירים אנשים שמכירים אותך. לא איזה שבט יפני מאיפשהו בקצה האחר של העולם)

 

ובקשר ליואב בלום - הוא אחלה סופר אבל התאור שכתבת עליו מתאים קצת יותר ליוצרים כמו דוד גרוסמן או פאולו קואלו)

תחיה.

הכאב הזה הוא לא אמת, זה לא אומר שהאמת לא כואבת...

אבל צפיית  גדלות זה משהו שלפי דעתי לא מדעיכים בכזו קלות...

חבל על דאבדין?
עוד ישכנעו אותה שלא...

והדמעות תלויות לי על הריסים, ואני לא רוצה לנגב כי זה עושה לי טוב לדעת שסוף סוף בכיתי ואני שוכבת על המיטה קצת רועדת בחושך כי חושך זה טוב ואני חושבת שמתישהו יהיה טוב מישהו יאהב אותי ויחבק אותי ויגע בי ובשבילו אני אצבע את הדמעות שלי בורוד או תכלת בשביל שהוא יוכל לשים לב ולנגב בגמלוניות של בנים וגם כל מיני דברים מפגרים שאני רואה בשעת לילה שכזו יעבדו ולא יתקעו לי.
נמאס לי מזה שאני פה. עכשיו. במרחב זמן הזה. אני לא אוהבת אותו הוא מאוד איבודי

לפחות את יכולה לבכות..|יכולת שאיבדתי לפני שנים רבות|

דואר?
יונים?
מסוק פרטי?

פפ הלוואי שהאוזניים שלי היו בקרבת מקום
אבל הן תקועות כאן, מחזיקות את הראש שלי במקום - על הכרית. בבית שלי. רחוק ממך.
ואני מתגעגעת אלייך נורא.

אוףף אבלאבל
אני צריכה אותה.
ברר.
לבד לי

כי המעצבנת הזאת תתעורר מהודעה, ולא באלי.
ואין לי מה לומר בכלל. פשוט כלום.
אולי סתם כי פשוט אין אותה, וגם אותן. אז מרגיש לי לבד, או שהלבד מורגש יותר פשוט.
אבל עדיין לבד לי.

ויפתח מלא שרשורי סרק עם התיוג של הניק שלך...

נראלי לך יותר קשה מאשר לו...

הגעתי למסקנה
יש לי הומור מוזר ....

בוא נהיה חברות.

באה רגע לאישי?