פורום נסיונות פעילים (עמוד 6877)

לא פייר שקיץ ואין להן שום הגנה.

נו טוב היא לא ידעה.
אז למה היא אמרה סתם?
כי כי ככה היא חשבה.
אבל עכשיו בגללה. הכל מסתבך. ואני גם ככה קצת מפחדת.
היא לא ידעה, היא חשבה שתישאלי.
אבל אוףף
תראי מה מילים יכולות לעשות.
נורא מעניין אותי המסר עכשיו. באלי הביתה.
די, עוד מעט תגיעי והכל יהיה טוב, אל תחשבי על זה.
שוב יצאתי סתומה. כרגיל.
שום סתומה ושום כרגיל, די!
פפ

ובטח את ישנה כבר

עכשיו אני ערה

למה כזה ארוך?! ?!

מחברת ועט
הבנאדם המושלם הזה.
יואו נזכרתי שאני מתגעגעת.

הפשטות שהיתה בנו
החולצה הזו שנאבדה
האנשים שפיתאום הלכו ואינם

כל האנשים שנפרדתי מהם.
אליו של פעם, לפני ששנינו התבגרנו.
כיתות ו ז ח. הלוואי שיכולתי לחוות שוב אותם. אני לא זוכרת כלוםכלום.
לציור שלי. אני לא אראה אותו עכשיו שבועיים!
אליה של לפני שנתיים.

הבית אבות של סבתא. או בעצם לסבתא פשוט
חן
פולין. וואו פולין
הבית הקודם שלי
שלג
השבת ההיא בכלניות
לכתוב

עכשיו ישעמם לי

אם הוא יאכל הרבה הוא יקיא ותכאב לו הבטן

רק המוח

תיאורים זה לאמא!

את יודעת מה יש בשאר הדברים שאת אוכלת?

מעדיפה לא לדעת, תודה

אבל רגע, אז איך זה כשר? |מתפלסף|

יש איזה משהו בזה שזה יבש שעוקה את זה כשר, אבל מה שמהדרין זה מדגים

אבלאבל מרשמלויים? |מתאבל|
הם הכי טעימים יבשים מהמקרר!

מדגים?

|מציק|

או שאת מתכסה בנקניקיות

זה רק אומר שמה רע בזה, סהכ מכנה משותף עם משהו נחמד למדיי |מגעיל את עצמו|

היא כל כך מרגש ביום כיפור הזה!! הכי מרגש בחיים שלי נראלי!!
הייתי אצל סבתא רבא שלי שתהיה בריאה אמן, כי היה צריך לשמור שתהיה בסדר בצום.
בכלל הריגושים התחילו ערב לפני שהייתי בסיבוב שערים אחרי המוןןןןןןן זמן שלא הייתי והתפללתי מלאנטה.
ואחכ אז הךבערב החג התקשרתי לאבא ודיברתי איתו ואמרתי לו גמר חתימה טובה וסליחה ואז הוא אמר גם שנה טובה ואז התחלתי טיפה לבכות ומזל שהוא לא שמע וניתקתי.
ואז אמא התקשה ודיברתי איתה וגם אמרתי שנה טובה וסליחה, וגם קצת בכיתי ואז היא אמרה לי שהם תמיד תמיד סולחים ישר בלי תנאים ואוהבים אותי הכי בעולם, ואז כבר ממש בכיתי, אבל בשקט כדי שלא תשמע ולא תהיה עצובה, למרות שהיא רק היתה אומרת לי שאני חמודה ושתהיה לי בעזרת ה שנה טובה.
ואז דעברתי עם אחים שלי וכולם ביקשו לדבר עם סבתא וממש היא התרגשה וזה נורא שימח אותי, ואני אוהבת אותה, ואז הם גם דיברו איתי, ואז דיברתי עם אחותי ואמרתנ לה שאני ממש מצטערת שכמעט תמיד אני חסרת סבלנות אליה ובכלל לא נחמדה אליה, והיא רק שתקה, ובסוף אמרנו שנה טובה וסליחה.
ואז התקשרתי למורה שמאד פגעה בי שנה שעברה והיא לא ענתה אז שלחתי לה סמס סליחה, כי גם אני לא הייתי בסדר, ושנה טובה, ואני מאד גאה בעצמי.

ואז התחיל הצום.

ואז סבתא ירדה לערבית וירדתי איתה והיה ממש מרגש אבל גם קצת מייגע. ואז חזרנו והלכנע לישון, עאז ישנתנ גרוע מידי. התעוררתי כל שעה בחרדות שאני מפספסת תתפילה, ובסוף באמת פיספסתי יותר מידי, כלומר, הגעתי בהמלללללךך איי איי איאיאייאיאייי
ואז כל כמה זמן לעלות לבדוק שסבתא בסדר, ולחזור לבית כנסת.. יצא שלא לגמרי התפללתי אבל מה שכן היה נורא יפה. ומרגש.
יש יותר מרגש מלראות זקנים סיעודיים באים לתפילת יום הכיפורים? יש יותר מרגש מלשמוע פתאום זקן צועק מילה מכל הלב כמה שהוא מצליח?? יש יותר מרגש מלראות את כולם יוצאים מבית הכנסת באיחולים באמת מכל הלב בלי שמץ שנאה שנה טובה? לראות את כולם ולהתרגש שזכנתי להיות חלק מהעם הקדוש הזה, בנים של השם יתברך. דודות דודות של בנים וחותם יד כל אדם בו. את כולם הוא אוהב. איזה מרגש.
ואז הפסקה לפני מוסף, ישנתי קצת אחרי מאורעות הלילה.
ואז לסבתא היה אסור לרדת להתפלל בבית כנסת אז היא ביקשה שאשאר לבדוק שהיא בסדר בזמן שהיא מתפללת עמידה כי היא הרגישה לא טוב. אז נשארתי.
סבתא שלי היא דמות להערצה, שתדעו!!
ואז ירדתי למוסף, התפללתי יחיד, עליתי לראת שהיא בסדר, חזרתי לחזרת השץ חצי שעה, וחזרתי לראות שהיא בסדר, וחוזר חלילה.
ודמיינתי את הכהן הגדיל ייצא מבית קודשי הקודשים, איזה תיאורים!!
ואז עליתי כשנגמרה התפילה וישנתי עוד קצת ואז סבתא העירה אותי יאמרתי קצת תהילים וירדתי למנחה, ואז קריאת התורה וסבתא הצליחה לרדת למנחה ענעילה, זה היה לה נורא חשוב. ואז היא ירדה וראיתי שהיא בסדר, אז יצאתי לכותל.
ואז אחרי שעה הגעתי לכותל והייתנ קצת חלשה, אז התפללתי מנחה וישבתי עם תהילים, ואז פגשתי חברה מהרובנ ועוד כמה חברות שהיו אצלה, ואז הלכנו להתפלל נעילה באוהל יצחק כדי שיהיה מניין, הרי בגלל שלמרבה האכזבה אנחנו לא גברים אז אין לנע מניין בכותל.
בכולופן התפללנו נעילה ואז הקדוש ברוך הוא עלה שבעה רקיעים ה הוא האלוקים ה הוא האלוקים. ועצמתי עיניים וראיתי אתזה, כלומר, דמיינתי אתזה. זה היה יפה. ענןן שכינה מטפס ומטפס שבהה רקיעים, עם כל פסוק שלנע, עד שמגיע לכיסא הכבוד. ואז תקיעת שופר מרעידה ובכל תקיעה נסגרים אלפי ספרים, ומליוני חתימות של ה יתברך ומליארדי אנשים שנקבע גזרם.. . וואו בקיצור. ואז שיא השיאים של התפילה, הסוף שלה. שכולם שרו בעוצמה מטורפת לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לשיר אתזה מול הכותל, מול הר הבית.
יאי.
ולמה שמישו יקרא?

וואו. כל הכבוד על המורה. כל כך.

באמת מגיע לי כל הכבוד|גאה|
|מתחבא|

וואי. ואני גם מדמיינת את הדברים האלו, במיוחד בסוף, תמיד. זה פשוט עוצמה

איזו צדיקה את על סבתא. מדהימה
וואו. כותל בכיפור.
קנאה

והסוף. בשנה הבאה בירושלים. באמת זה היה השיא.
רקדת?|מקווה|

סבתא היא הצדיקה. הכי זכות להיות איתה בחג הזה.

אמ לא עזרת נשים פיצית ובלי מקום וגם חברות שלי כבר לא יכלו לעמוד, הן היו ממש חייבות לשבור

אויי באסה
זה היה השיא שלי. רקדתי שם כמו אברכית, עם ידיים כזה. צחקתי על עצמי רצחח

@מלכישוע
אגב תקרא בלנ"ו זה מעניין

ולמה אתן שוברות לי את הלב פה!!!!

גם הוא וגם אליהו אני לא עומדת בזה

אבל זה באמת שובר תלב.
וחפחןת אליהו עשה משהו עם חייו.
ויקוואל לא

אני לא אוהבת שאף אחד מת

 

רק הרשעים

אבל זה הופך תספר ללא רציני.
חייבים להרוג מישהו מהטובים.

וואי באמת שהייתי כשקראתי את זה
עד כמה שזה נשמע ילדותי

תערכי מהר...
ואני שוקל א
ם להתחיל לשנוא אותך.
הרסת לי...


[@
תערכי... ואל תוסיםי ספויילרים בבקשההההה128114|חרוזית]

מי שבמתח לא לקרוא את ההודעה הראשונה!!

תנסי לערוך את הראשונה
לכתוב ספויילר. משהו.
אנשים קוראים לפי הסדר...

שלא יקרא לעלה.

שמתם לב שזה דומה יוזבד = יוכבד ?
(תנסו לקרוא כל אחד בניקוד ההפוך )

והזדהתי עמוקות.